מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם בחודש פברואר?
הגופים המובילים מסכמים את החודש החולף עם תשואה מצטברת של כ-4% מתחילת השנה. פסגות, הלמן אלדובי, מגדל והראל עם תשואה ממוצעת של כ-1% בפברואר
אלטשולר שחם אנליסט אקסלנס הלמן אלדובי הראל כלל מגדל מיטב דש מנורה מבטחים פסגות קרן השתלמות נמשך המומנטום החיובי בקרנות ההשתלמות. מבדיקת Bizportal עולה כי התשואה הממוצעת בגופים המובילים בחודש החולף עמדה על 1.14%, כאשר מתחילת השנה מדובר בתשואה של כ-4% שהשיגו הקרנות.
חודש פברואר היה חיובי בשווקים והסתיים בעליות שערים בשוקי המניות ואגרות החוב הקונצרניות בישראל ובעולם. בתוך כך, מדד ת"א 35 עלה ב-1.1%, הנאסד"ק הוסיף 2.7% ומדד S&P500 האמריקאי קפץ ב-3.4%. גם בקרב מדדי התל בונד 20,40,60 נרשמה בחודש החולף תשואה חיובית של 1.2% בעוד מדד אג"ח ממשלתי רשם עלייה של 0.6%.
מבין הגופים הגדולים, את התשואות הטובות ביותר בחודש פברואר הציג אנליסט שרשם תשואה של 1.53% עם היקף נכסים מנוהל של 3.4 מיליארד שקל, מבין הנמוכים בקרב הגופים הנבדקים. אצל אנליסט מדובר בהתאוששות משמעותית בחודש החולף לעומת חודש דצמבר האחרון שהיה הגרוע ביותר מבחינת הקרנות בשנת 2018, אז התמקם בתחתית הטבלה עם התשואה השלילית הגבוהה ביותר. בטווח של 3 שנים מתברג אנליסט במקומות הראשונים בטבלה עם תשואה מצטברת של 19.6%.
במקום השני נמצא אלטשולר שחם עם תשואה של 1.51%, אם כי בהסתכלות על טווחי זמן של שנת 2019 עד כה ושלוש השנים האחרונות - אלטשולר מוביל את הטבלה ומנהל גם את היקף הנכסים הגבוה ביותר של כ-29 מיליארד שקל.
- אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”
- אלטשולר: ירידה במספר העמיתים, אך עלייה בהכנסות ובנכסים המנוהלים ויציבות ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקומות האחרונים בטבלה ניתן למצוא את בתי ההשקעות של פסגות, הלמן אלדובי, מגדל והראל עם שמסכמים את פברואר עם תשואה ממוצעת של כ-1% בלבד.
- 3.אהרן סוריזון 19/03/2019 11:13הגב לתגובה זולא משנה למי בוחרים בבחירות לכנסת , בגמל והשתלמות הבחירה האולטימטיבית אלטשולר שחם , מוביל בענק בכל הקטגוריות , יישר כוח
- 2.אורן 18/03/2019 07:05הגב לתגובה זוהחוכמה זה לא תשואה, זה תשואה מותאמת סיכון.
- 1.יוסי 17/03/2019 15:36הגב לתגובה זואין לי היו נותנים לנהל את קופת ההשתלמות אצלי הייו מקבלים עשרה אחוז כל שנה מה לעשות שהכסף בחגים שלהן והם לוקחים את מה שהם רוצים דמי ניהול משכורות ענק הכל על חשבון האזרח המיסכן בקיצור אנחנו פרירים שנותנים את כספינו לאנשים שכל היום מפליצים ועושים רעש כאילו הם עושים טובה שילכו לעזאזל אנחנו עושים להם טובה גדולה מאוד אחרת היכן הם הייו בפח הזבל
- אופיר 22/03/2019 17:44הגב לתגובה זוצריכים למנות אותך לנגיד בנק ישראל לפחות. עזוב, קטן עלייך - נשיא הבנק העולמי. אתה וורן באפט לפחות. וברצינות : עוד פעם שתו לי, אכלו לי ? תפסיק להתבלבל עם הכדורים ולך כבר להיבדק !!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
