ישי דוידי: "אנחנו לונג על ישראל, מאמינים בתעשייה בארץ"
"אנחנו עושים גיור לחברות רב לאומיות, והופכים אותן לישראליות", כך אומר ישי דוידי מייסד קרן פימי על רקע רכישת Aitech.
הבוקר דיווחה קרן פימי, המנוהלת על ישי דוידי, על רכישת חברת Aitech. פימי תרכוש 100% ממניות החברה מבעלי המניות הנוכחים, קבוצת משקיעים הולנדים. בנוסף צפויה פימי להזרים סכום נוסף. סכום העסקה צפוי להגיע עד ל-30 מיליון דולר.
Aitech היא ספקית גלובלית של מערכות אלקטרוניות מוקשחות המשמשות בתעשיות הביטחון, התעופה והחלל. החברה מתכננת, מייצרת ומוכרת מערכות מחשב, ספקי כוח, כרטיסי תקשורת ועוד מוצרים שתוכננו ונבנו לעמוד בתנאים קיצוניים כגון חום וקור קיצוניים, רעידות, רמות קרינה גבוהות ועוד.
עם לקוחות החברה נמנים יצרני מערכות חלל, תעופה מערכות הגנה מהמובילים בעולם כולל בואינג, לוקהיד מרטין, רפאל, התעשייה האווירית ועוד. מוצרי החברה מותקנים במערכות הגנה מתקדמות, מטוסים ומסוקים צבאיים ומערכות חלל ואחראיים להפעלת מערכות קריטיות שונות.
"לגייר את החברה"
החברה מאוגדת בארה"ב ופועלת בשני אתרים מרכזיים, בהרצליה, ישראל ובקליפורניה ארה"ב. בכוונת קרן פימי לאחד את מטות החברה, שתפעל ברחבי העולם מתוך ישראל. "אנחנו 'לונג' על ישראל, מאמינים בתעשייה בארץ ובמפעלים. זה פנטסטי לישראל וטוב גם לנו", אומר דוידי.
- העליות התמתנו לקראת הנעילה: ת"א 35 הוסיף 0.5%; איתמר זינקה 49%
- אוברסיז קופצת בעקבות הצעת רכש של אמיליה פיתוח בפרמיה של 65%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גילון בק, שותף בפימי: "העסקה מהווה צעד נוסף של פימי במימוש ההחלטה לבצע, בנוסף להשקעות הקרן בחברות ישראליות (למעלה מ- 95% מהשקעות הקרן עד כה), השקעות בחברות זרות ולרכז את פעילותן בישראל - לגייר אותן - כפי שעשינו בעבר, לדוגמא בחברת ג'ון דיר ווטר (ריווליס). בכוונת פימי לאחד את מטות החברה, שתפעל ברחבי העולם מתוך ישראל".
קרן פימי נוסדה בשנת 1996 והיא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה והגדולה בישראל עם נכסים מנוהלים של כ-5 מיליארד דולר. עד כה רכשה הקרן שליטה בכ-87 חברות ומימשה כ- 56 מהן בהיקף עסקאות של למעלה מ- 4.5 מיליארד דולר. הקרן מעסיקה כיום למעלה מ- 27,000 עובדים ופועלת בכ- 50 מפעלים בישראל ועוד עשרות מפעלים וחברות ברחבי העולם.
- 2.אני מקווה שדוידי זוכר את שמות וכמות החברות שייש לו ! (ל"ת)רמי 08/02/2018 19:06הגב לתגובה זו
- למה לזכור??? 09/02/2018 11:31הגב לתגובה זוטיפש!
- 1.פימי היא מיגדלור עסקי וטכנולוגי בכלכלה הלאומית שלנו (ל"ת)כה לחי! 08/02/2018 15:32הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
