ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

ישי דוידי: "אנחנו לונג על ישראל, מאמינים בתעשייה בארץ"

קרן פימי רוכשת חברה אמריקאית להקשחת מערכות אלקטרוניות בכ-30 מיליון דולר. בכוונתה לאחד את מטות החברה ולהעבירם לישראל
אלי שמעוני | (3)

"אנחנו עושים גיור לחברות רב לאומיות, והופכים אותן לישראליות", כך אומר ישי דוידי מייסד קרן פימי על רקע רכישת Aitech.

הבוקר דיווחה קרן פימי, המנוהלת על ישי דוידי, על רכישת חברת Aitech. פימי תרכוש 100% ממניות החברה מבעלי המניות הנוכחים, קבוצת משקיעים הולנדים. בנוסף צפויה פימי להזרים סכום נוסף. סכום העסקה צפוי להגיע עד ל-30 מיליון דולר.

Aitech היא ספקית גלובלית של מערכות אלקטרוניות מוקשחות המשמשות בתעשיות הביטחון, התעופה והחלל. החברה מתכננת, מייצרת ומוכרת מערכות מחשב, ספקי כוח, כרטיסי תקשורת ועוד מוצרים שתוכננו ונבנו לעמוד בתנאים קיצוניים כגון חום וקור קיצוניים, רעידות, רמות קרינה גבוהות ועוד.

עם לקוחות החברה נמנים יצרני מערכות חלל, תעופה מערכות הגנה מהמובילים בעולם כולל בואינג, לוקהיד מרטין, רפאל, התעשייה האווירית ועוד. מוצרי החברה מותקנים במערכות הגנה מתקדמות, מטוסים ומסוקים צבאיים ומערכות חלל ואחראיים להפעלת מערכות קריטיות שונות.

"לגייר את החברה"

החברה מאוגדת בארה"ב ופועלת בשני אתרים מרכזיים, בהרצליה, ישראל ובקליפורניה ארה"ב. בכוונת קרן פימי לאחד את מטות החברה, שתפעל ברחבי העולם מתוך ישראל. "אנחנו 'לונג' על ישראל, מאמינים בתעשייה בארץ ובמפעלים. זה פנטסטי לישראל וטוב גם לנו", אומר דוידי.

לדברי גילון בק, שותף בפימי: "העסקה מהווה צעד נוסף של פימי במימוש ההחלטה לבצע, בנוסף להשקעות הקרן בחברות ישראליות (למעלה מ- 95% מהשקעות הקרן עד כה), השקעות בחברות זרות ולרכז את פעילותן בישראל - לגייר אותן - כפי שעשינו בעבר, לדוגמא בחברת ג'ון דיר ווטר (ריווליס). בכוונת פימי לאחד את מטות החברה, שתפעל ברחבי העולם מתוך ישראל".

קרן פימי נוסדה בשנת 1996 והיא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה והגדולה בישראל עם נכסים מנוהלים של כ-5 מיליארד דולר.  עד כה רכשה הקרן שליטה בכ-87 חברות ומימשה כ- 56 מהן בהיקף עסקאות של למעלה מ- 4.5 מיליארד דולר. הקרן מעסיקה כיום למעלה מ- 27,000 עובדים ופועלת בכ- 50 מפעלים בישראל ועוד עשרות מפעלים וחברות ברחבי העולם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני מקווה שדוידי זוכר את שמות וכמות החברות שייש לו ! (ל"ת)
    רמי 08/02/2018 19:06
    הגב לתגובה זו
  • למה לזכור??? 09/02/2018 11:31
    הגב לתגובה זו
    טיפש!
  • 1.
    פימי היא מיגדלור עסקי וטכנולוגי בכלכלה הלאומית שלנו (ל"ת)
    כה לחי! 08/02/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.