לאומי שוקי הון הוריד מחיר יעד למניית כיל

"מכירה של פעילות תעשייתית שאינה חשופה לחקלאות - מפתיעה; אנו מניחים צמיחה איטית מאוד לענף הדשנים"
מערכת Bizportal | (2)
נושאים בכתבה כיל

לאומי שוקי עדכן הבוקר את ההמלצה למניית כיל והוריד את מחיר היעד ל-16 שקלים למניה. האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה על 'משקל שוק'. מחיר היעד משקף אפסייד של 14% על מחיר השוק.

פריד: "מחירי התוצרת החקלאית ממשיכים להיות נמוכים ויציבים, ואילו שטחי הגידול מתאפיינים בצמיחה בריאה בברזיל, השפעות פגיעת המטבע בהודו וירידה בשטחי גידול ומעבר לשיטות מתקדמות יותר בסין - כך שהאיום העיקרי על הסקטור בשנת 2018 טמון בעודפי ההיצע הצפויים ובעיקר מיורוכים וS+K".

"נזכיר, כי הצפי שלנו לחוזי האשלג עם סין היה 235 דולר לטון, מול 230 דולר בפועל, ולהודו 243 דולר מול 240 דולר לטון. עם זאת, יש לקזז מההנחות שלנו את העלייה בעלויות ההובלה, שצפויה לפגוע הפעם בכיל ולהותיר רק דולרים בודדים מהתוספת. על-פניו, נראה כי מדובר באובדן של כ-10 מילון דולר ל-EBITDA. אולם, אנו פירשנו זאת כאיתות מטריד במקצת בגלל עודפי ההיצע שבדרך, למרות הכמויות החזקות עם 900 אלף טון אשלג לסין וכ-750 להודו (כולל אופציות של עד 20%) אנו מניחים צמיחה איטית מאוד לענף הדשנים, כאשר הקפאת הכמויות הצפויה בסין ומלחמתה בייצור דשני החנקן, מהווה טריגר חיובי בטווח הבינוני".

התמחור ומגמות עיקריות בענף

"בדומה לשאר השחקניות המובילות בענף, כיל מתמודדת בתקופה זו עם השגת איזון מורכב בין עסקי הקומודיטי לבין ייצור קווי עסקים של מוצרי המשך תעשייתיים. כמו כן, בדומה לרוב המתחרות שלה, האמצעים העומדים לרשותה כוללים: התייעלות, השטחת עקום עלויות הכרייה, ניהול מבוקר של הון חוזר ויצירת תזרים מזומנים משמעותי, בין היתר באמצעות פיתוחים תעשייתיים וצמצום המלאים. דו"חות כיל לרבעון השלישי היו טובים יחסית אף כי הם שיקפו עליה בהוצאות הייצור של תת מגזר האשלג ושיעור מס אפקטיבי גבוה. עם זאת, הם שיקפו גם שיפור בכל הפרמטרים. ברבעון בלטה במיוחד עליה של 4% בהכנסות ושל 31% ברווח התפעולי המתואם מול הרבעון המקביל. בתוצאה המדווחת ברבעון המקביל נרשם כזכור הפסד תפעולי בסך 331 מיליון דולר".

פוספאטים

"המיזם בסין המשיך להשתפר אבל הסביבה העסקית הגלובאלית עדיין בעיתית, והמיזם המשיך למכור בעיקר חומצה ירוקה לשותפים המקומיים בסין. הרווחיות התפעולית של דשני הפוספאט המשיכה להיות נמוכה בשיעור מקורב של כ-3%".

פתרונות מיוחדים

"אלו המשיכו לספק את היציבות: מוצרים תעשייתיים כולל מעבי בעירה, המשיכו לתרום ליציבות. מחירי הברום, היו טובים ביחס לרבעון הקודם. שיפור בהכנסות, בא לידי ביטוי ב-EBITDA המתואם אשר קפץ בכ-25% לכ-314 מיליון דולר מול הרבעון המקביל. שיעור המס הגבוה למעלה מ-35% והתייצבותו ברמות דומות ברבעונים הבאים גורמים לנו למתן את תחזית הרווח הנקי שלנו לכ-330 מיליון דולר".

"כזכור, אין אנו רואים יתרונות אסטרטגיים משמעותיים בחברה מול הסקטור, והבענו חשש מסוים ביחס לתכנית מכירת הנכסים. כך שהתוצאות לרבעון השלישי סבירות מאוד, וגם המחיר בהתאם. להערכתנו כיל עדיין תחומה פונדמנטלית, אבל ייתכן ויש כאן הזדמנות טאקטית", כתבה פריד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנו מניחים יציבות יחסית בהיקף ייצור האשלג של כיל בשנים הקרובות, וחסם פונדמנטלי ביחס לרמת המחיר הנוכחית על רקע כניסה של תוספת כושר הייצור לשוק - לפחות בגובה תוספת הביקוש החזויה".

בשורה התחתונה, פריד נוקטת במשנה זהירות ביחס לסממנים שהסקטור עשוי ליהנות מהתאוששות במחצית השנייה של 2018, וזאת בשל עליית מחירי האשלג. "התמחור הנוכחי משקף חלק ניכר מהסיכונים הספציפיים והדאון סייד מוגבל - כנראה גם האפ-סייד". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כיל 08/01/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל סירבו למכור את כיל אז שישארו עם האשלג. עידן עופר דופק פה רק את המשקיעים בכיל . כיל בחיים לא תעלה יותר
  • 1.
    מעניין מה קונה מי שמוכר היום כיל ? מניות ביטקוין ? (ל"ת)
    סאקו 08/01/2018 09:33
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.