לאומי שוקי הון הוריד מחיר יעד למניית כיל

"מכירה של פעילות תעשייתית שאינה חשופה לחקלאות - מפתיעה; אנו מניחים צמיחה איטית מאוד לענף הדשנים"
מערכת Bizportal | (2)
נושאים בכתבה כיל

לאומי שוקי עדכן הבוקר את ההמלצה למניית כיל והוריד את מחיר היעד ל-16 שקלים למניה. האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה על 'משקל שוק'. מחיר היעד משקף אפסייד של 14% על מחיר השוק.

פריד: "מחירי התוצרת החקלאית ממשיכים להיות נמוכים ויציבים, ואילו שטחי הגידול מתאפיינים בצמיחה בריאה בברזיל, השפעות פגיעת המטבע בהודו וירידה בשטחי גידול ומעבר לשיטות מתקדמות יותר בסין - כך שהאיום העיקרי על הסקטור בשנת 2018 טמון בעודפי ההיצע הצפויים ובעיקר מיורוכים וS+K".

"נזכיר, כי הצפי שלנו לחוזי האשלג עם סין היה 235 דולר לטון, מול 230 דולר בפועל, ולהודו 243 דולר מול 240 דולר לטון. עם זאת, יש לקזז מההנחות שלנו את העלייה בעלויות ההובלה, שצפויה לפגוע הפעם בכיל ולהותיר רק דולרים בודדים מהתוספת. על-פניו, נראה כי מדובר באובדן של כ-10 מילון דולר ל-EBITDA. אולם, אנו פירשנו זאת כאיתות מטריד במקצת בגלל עודפי ההיצע שבדרך, למרות הכמויות החזקות עם 900 אלף טון אשלג לסין וכ-750 להודו (כולל אופציות של עד 20%) אנו מניחים צמיחה איטית מאוד לענף הדשנים, כאשר הקפאת הכמויות הצפויה בסין ומלחמתה בייצור דשני החנקן, מהווה טריגר חיובי בטווח הבינוני".

התמחור ומגמות עיקריות בענף

"בדומה לשאר השחקניות המובילות בענף, כיל מתמודדת בתקופה זו עם השגת איזון מורכב בין עסקי הקומודיטי לבין ייצור קווי עסקים של מוצרי המשך תעשייתיים. כמו כן, בדומה לרוב המתחרות שלה, האמצעים העומדים לרשותה כוללים: התייעלות, השטחת עקום עלויות הכרייה, ניהול מבוקר של הון חוזר ויצירת תזרים מזומנים משמעותי, בין היתר באמצעות פיתוחים תעשייתיים וצמצום המלאים. דו"חות כיל לרבעון השלישי היו טובים יחסית אף כי הם שיקפו עליה בהוצאות הייצור של תת מגזר האשלג ושיעור מס אפקטיבי גבוה. עם זאת, הם שיקפו גם שיפור בכל הפרמטרים. ברבעון בלטה במיוחד עליה של 4% בהכנסות ושל 31% ברווח התפעולי המתואם מול הרבעון המקביל. בתוצאה המדווחת ברבעון המקביל נרשם כזכור הפסד תפעולי בסך 331 מיליון דולר".

פוספאטים

"המיזם בסין המשיך להשתפר אבל הסביבה העסקית הגלובאלית עדיין בעיתית, והמיזם המשיך למכור בעיקר חומצה ירוקה לשותפים המקומיים בסין. הרווחיות התפעולית של דשני הפוספאט המשיכה להיות נמוכה בשיעור מקורב של כ-3%".

פתרונות מיוחדים

"אלו המשיכו לספק את היציבות: מוצרים תעשייתיים כולל מעבי בעירה, המשיכו לתרום ליציבות. מחירי הברום, היו טובים ביחס לרבעון הקודם. שיפור בהכנסות, בא לידי ביטוי ב-EBITDA המתואם אשר קפץ בכ-25% לכ-314 מיליון דולר מול הרבעון המקביל. שיעור המס הגבוה למעלה מ-35% והתייצבותו ברמות דומות ברבעונים הבאים גורמים לנו למתן את תחזית הרווח הנקי שלנו לכ-330 מיליון דולר".

"כזכור, אין אנו רואים יתרונות אסטרטגיים משמעותיים בחברה מול הסקטור, והבענו חשש מסוים ביחס לתכנית מכירת הנכסים. כך שהתוצאות לרבעון השלישי סבירות מאוד, וגם המחיר בהתאם. להערכתנו כיל עדיין תחומה פונדמנטלית, אבל ייתכן ויש כאן הזדמנות טאקטית", כתבה פריד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנו מניחים יציבות יחסית בהיקף ייצור האשלג של כיל בשנים הקרובות, וחסם פונדמנטלי ביחס לרמת המחיר הנוכחית על רקע כניסה של תוספת כושר הייצור לשוק - לפחות בגובה תוספת הביקוש החזויה".

בשורה התחתונה, פריד נוקטת במשנה זהירות ביחס לסממנים שהסקטור עשוי ליהנות מהתאוששות במחצית השנייה של 2018, וזאת בשל עליית מחירי האשלג. "התמחור הנוכחי משקף חלק ניכר מהסיכונים הספציפיים והדאון סייד מוגבל - כנראה גם האפ-סייד". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כיל 08/01/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל סירבו למכור את כיל אז שישארו עם האשלג. עידן עופר דופק פה רק את המשקיעים בכיל . כיל בחיים לא תעלה יותר
  • 1.
    מעניין מה קונה מי שמוכר היום כיל ? מניות ביטקוין ? (ל"ת)
    סאקו 08/01/2018 09:33
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.