הדרמה בשוק האג"ח: הסיבה שמכריחה את ה-ECB לצמצם רכישות

ברקע לזינוק היום בתשואות האג"חים באירופה, שהגיעו לשיא של 18 חודשים, נראה כי מכשול טכני יחייב לחץ נוסף על השוק. הפרטים המלאים.
עמית טל | (4)

ביום שלישי שעבר הפגין הנגיד האירופי, מריו דראגי, ביטחון מלא כי סכנת הדפלציה כבר לא קיימת בגוש האירו. דבריו גררו תנודה חריפה מעלה באירו וגל מכירות בשוקי האג"ח ביבשת הישנה. לחץ המכירות בשוק האג"ח מגיע היום לשיא, כאשר הריביות בגוש האירו מטפסות לרמות שיא  של שנה וחצי ודוחפות את מדדי המניות כלפי מטה, זאת למרות הודעות הרגעה מצד הבנק. בדיקה מעמיקה של אחזקות הבנק המרכזי מראות כי, הבנק לא יוכל להמשיך בקצב הרכישות הנוכחי, גם אם ירצה בכך.

 

ע"פ הנתונים אודות אחזקות הבנק, חודש שני ברציפות שהבנק נכשל להגיע ליעדי הרכישה של אג"ח גרמניה. הסיבה לכך היא, שע"פ הקריטריונים של הבנק נגמרו האג"חים של גרמניה שהבנק יכול לקנות, הוא כבר קנה הכל במסגרת הנוכחית.

נזכיר כי, הטיעון המרכזי של הבנק התומך בגישה של צמצום מונטארי הוא האינפלציה שהרימה ראש מאז חודש ספטמבר בשנה שעברה. היעד של הבנק הוא 2% אינפלציה לשנה, יעד שהושג במרץ האחרון, אך מאז מראה ירידה עקבית. נתון מדד המחירים לצרכן שפורסם בשישי האחרון, מראה כי קצב האינפלציה השנתי עומד כרגע על 1.3% בלבד, רחוק מהיעד של הבנק. נראה כי הטון הניצי של הנגיד, נובע גם מהמסחור החמור באג"חים זמינות.

תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך לגרמניה יש את החלק הנרחב ביותר ברכישות של הבנק. נציין כי, בחודש אפריל האחרון, הוריד הבנק המרכזי את היעד של התוכנית רכישות ל-60 מיליארד אירו בחודש (לעומת 80 מיליארד בחודשים הקודמים). הקושי הנוכחי ברכישת אג"ח של גרמניה מעורר ספקות לגבי כמה זמן הבנק המרכזי יכול להמשיך במתכונת הנוכחית. ייתכן לפיכך, כי הקושי הטכני ביישום הרכישות הוא זה שדוחף את דראגי לדבר על צמצום מונטארי, זאת למרות נתונים פושרים המגיעים מהגוש.

 

המחשבה על צמצום מונטארי בשוק האירופי מזעזעת (ובצדק) את המשקיעים בשוק. הכסף הזול שחילק הבנק בשנים האחרונות היה הדלק לראלי האדיר שעשו השווקים באירופה. הבנק המרכזי מחזיק בכ-36% מחובות המדינות בגוש, הפסקת תוכנית הרכישות פירושה חזרה מהירה למשבר החובות שפקד את אירופה ב-2011. בהקשר זה נציין את איטליה, שחובותיה זינקו פי 2 מאז 2011, אך הריבית על החוב ל-10 שנים שלה ירדה מ-7% ל-2%, זאת אודות לרכישות של דראגי.  

 

אופציה נוספת העומדת בפני הבנק, היא הורדת הקריטריונים לרכישות האג"חים ובכך להגדיל את אפשרויות הקניה של הבנק. אופציה זו כרגע סופגת ביקורת פוליטית נוקבת מצד גרמניה.

חשוב לציין, כי למרות הדיבורים על צמצום מצד הבנקים המרכזים, 5 הבנקים המרכזים הגדולים בעולם הזרימו מתחילת השנה מעל טריליון דולר לשווקים, סכום שיא ביחס לשנים הקודמות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משחק המונופול יגמר רע מאד. (ל"ת)
    אחד 07/07/2017 04:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בקיצור - סןף העולם (ל"ת)
    שרית 06/07/2017 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בדיקה מעמיקה של מי? (ל"ת)
    ק. 06/07/2017 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל פעם שהנגיד מדבר יש סחרור בשוק ההון (ל"ת)
    יוסי 06/07/2017 19:15
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?