אורנשטיין בדיון של פישמן: "זו התנהגות אופיינית של בנקים שמביאים על עצמם מסה כזו של חובות במשך שנים?"

במהלך דיון בבקשת פשיטת הרגל, עורכי דינו של אליעזר פישמן מנסים לקדם הליך של גישור ורשות המסים מתנגדת ודורשת מינוי כונס נכסים זמני: "הליך גישור הוא כמו הליך פשיטת רגל דלוקס" 
ענת דניאלי | (14)

בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתקיים דיון ראשון בבקשת רשות המסים להכריז על אליעזר פישמן כפושט רגל. הדיון מתנהל על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט הפירוקים איתן אורנשטיין.

השופט אורנשטיין במהלך הדיון שאל את עורך הדין מטעם בנק הפועלים, פיני רובין על התנפחות החוב לכדי מיליארדים: "לא היית אומר שחריג מה שקרה, זוהי התנהגות אופיינית של בנקים שמביאים על עצמם למסה כזו של חובות במשך שנים?"

עו"ד רובין מטעם בנק הפועלים השיב כי השופט אורנשטיין 'הרים לו להנחתה' ולגופו של עניין החוב שנוצר הינו תוצר של שתי סיבות, האחת האשראי שנית והשניה הלירה הטורקית: "האשראי שניתן לפישמן בעבור רכישת מניות ידיעות אחרונות, כאשר ידוע כי למכור כעת מניות מיעוט בתאגיד כשיש בעל שליטה ללא מצרים – זה מאוד קשה. יש צורך להיות נבון כיצד מתנהלים עם החוב. סיבה נוספת היא הלירה הטורקית שהוביל לחוב של 50 מיליון שקל". 

עורכי דינו של פישמן מעוניינים בגישור ורשות המסים מסרבת ומבקשת כונס זמני 

עו"ד גולדבלט המייצג את פישמן בפתח הדיו ניסה להסביר מדוע אין סיבה למנות כונס זמני, אך מודה שפישמן איננו יכול לכסות חובתיו: "אין חולק שנכסיו של פישמן אינם יכולים לכסות את מלוא ההתחייבות ואיננו יודעים מהם ההתחייבויות המלאות. אך הסברנו מדוע אין זה נכון למנות היום כונס נכסים זמני".

"אמנם יש 9 נושים אבל בהיקף של כמעט 5 מיליארד שקל", השיב אורנשטיין לעורך דינו של פישמן. גולדבלט הגיב על כך כי "למעט חוב קטן לרשות המסים ובנק אגוד מדובר בחוב קפקאי". אורנשטיין הגיב על כך בכעס "בית המשפט העליון אישר את החוב הזה ואתה אומר שהוא קפקאי?".

גולדבלט טוען כי כולם מבינים שהכנסת החברות לבית המשפט יגרום לכאו ועל כן מנסה לקדם הוא הליך גישור: "יש רק גורם אחד שהוא רשות המסים שלא מסכים לגישור - ולמה? ככה. תהליך הריסת החברות יעזור?". 

אורנשטיין משיב כי איננו חושב כי יש צורך בהליכי גישור. "רשות המסים הנה נושה בדין קדימה. אין כאן פתרון במימוש. מה תגשרו, יש צורך בהסדר נושים. אני מבין מדוע רשות המסים לא נוטה לכך". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מטעם רשות המסים טענו כי הליכה לגישור היא קיום של "הליך פשיטת רגל דלוקס" וכי לא מוצע גם הליך גישור אמיתי שיביא לפתרון מחלוקת. "במקרה הנידון אין כל מחלוקת, יש כאן חייב חדל פרעון. בנק לאומי תמך במינוי בעל תפקיד. בנק הפועלים הגיש בקשה למינוי בעל תפקיד זמני. מכאן שאנו מסכימים ואין מחלוקת לגובה החוב לרשות המסים וכפי שצוין קודם לכן הוא סופי חלוט וניתן על ידי בית המשפט העליון בפסק דין. כל שמבקש עו"ד גולדבלט הוא לפעול בדרך עוקפת לבית המשפט ולא בפיקוחו. הליך זה ועניין השקיפות שלו כהרחק מעיני התקשורת הוא נפגם ואנו לא ניתן יד למהלך שכזה" נציגת רשות המסים בדיון. 

עוד הוסיפו מרשות המסים שפישמן המשיך להתנהל כרגיל בתוך הסיטואציה שהוא לא יכול לפרוע חובותיו; "קיבל אשראים מהבנקים. הוסיף חברה נוספת כבעלת משכון" אמרה נציגת הרשות והוסיפה "ישנן גם הרבה סוגיות שמעלות חשש להעדפת נושים כמו בנק הפועלים וכל הנושא מעורר שאלה גדולה שמצריכה בדיקה יסודית. אנחנו חושבים שמן הראוי שחייב כזה יפעל תוך פיקוח בית המשפט ושינהל את העניין לטובת כלל הנושים. הצענו את עו"ד יונגר כבעל תפקיד מטעמנו ולדעתנו הוא מהווה גורם אוביקטיבי".  

הבקשה של רשות המסים - להכריז על פישמן כפושט רגל

רשות המסים הגישה בקשה בחודש שעבר להכריז על פישמן כפושט רגל בשל חוב של 196 מיליון שקל. מאז הבקשה הצטרפו הבנקים להם חייב פישמן מיליארדי שקלים והגישו בקשות מטעמם. בנק הפועלים הגיש אתמול (א') לבית המשפט ושם ביקשו לאכוף את השעבודים של החברות הפרטיות של פישמן. הבנק בחן את העסקים השונים של פישמן תקשורת (דרכה מחזיק במניות 'ידיעות אחרונות') שחייבת לבנק כ-382 מיליון שקל. הבקשה פירטה שורה של חובות של החברות שנאמדים ב-1.8 מיליארד שקל. החובות לבנק לאומי נאמדים בכ-1.7 מיליארד שקל. 

ברקע לבקשת רשות המסים, פנה אתמול לבית המשפט בנק הפועלים, שמהווה הנושה הגדול ביותר, בבקשה לאפשר לו לממש את השעבודים הרשומים על שם החברות הפרטיות של פישמן בעקבות חובות של למעלה מ-1.8 מיליארד שקל. סה"כ ממעקב אחר הבקשות נאמד החוב של פישמן בכ-5 מיליארד שקל לכלל הנושים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אורן 05/09/2016 20:28
    הגב לתגובה זו
    פישמן פירושו דייג אז הוא דג מיליארדים מהבנקים עם פיתיון מחוייך ועכשיו אף אחד לא יודע איך לטפל בגולם הזה
  • 12.
    אדם 05/09/2016 19:45
    הגב לתגובה זו
    צריך לחקור את כל אלה שנתנו את האשראי ההזוי ללא בטחונות,ולהגיש תביעות אזרחיות נגד כל האחראים. כמובן הפסד של מיליארדים לא אמור לפגוע בבונוסים...
  • 11.
    שואל 05/09/2016 17:22
    הגב לתגובה זו
    ומה זה אומר לגבי החברה אם פישמן מוכרז כפושט רגל ?
  • 10.
    אזרח 05/09/2016 15:51
    הגב לתגובה זו
    בשביל האינטרס האישי שלהם שמרויחים מהריבית. אז כמו ששותפים ברווחים ככה יהיו שותפים בהפסדים.ולכן שלא ישלם להם גרוש
  • 9.
    אבקש הליך גישור (ל"ת)
    גם כשאהיה חייב לבנק 05/09/2016 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אורן 05/09/2016 14:54
    הגב לתגובה זו
    פישמן פירושו דייג אז הוא דג מיליארדים מהבנקים עם פיתיון מחוייך ועכשיו אף אחד לא יודע איך לטפל בגולם הזה
  • 7.
    מדינת הגנבים (ל"ת)
    ליכודניק לשעבר 05/09/2016 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כדאי לברוח מכל החברות של פישמן בעיקר מכלכלית ירושלים (ל"ת)
    לברוח 05/09/2016 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוקי 05/09/2016 13:39
    הגב לתגובה זו
    לאדון פישמן נכסים "מבני תעשיה "שבמידה ויחולטו וימכרו אזי חובו ישולם לנושים.אינני מבין למה לא מדברים או כותבים .
  • 4.
    דין 05/09/2016 12:59
    הגב לתגובה זו
    קשה להבין כיצד ומהיכן צמחו כול הטייקונים האלה - ומה המכנה המשותף שלהם? רובם הם ממוצא אזרי - כוזרי מומר - אירופאי הכול במסגרת שמור לי ואשמור לך
  • 3.
    ehudhl 05/09/2016 12:49
    הגב לתגובה זו
    להם חובות של מיליארדים ושמשלמים כל חוב עד הגרוש האחרון פלוס ריבית רצח או עיקול הבית. הנוול הזה, פישמן שאבי ז"ל עוד בשנות השמונים לא איפשר לקיבוצי עמק הירדן לתת את כספם למהמר הזה, הוא יכול להמשיך לחייך ולשבת ליד 'ההגה' של עסקיו.
  • 2.
    לא משנה איך זה ייגמר פישמן סיים את הקריירה (ל"ת)
    הלך הפישמן 05/09/2016 11:19
    הגב לתגובה זו
  • דניאל 05/09/2016 13:52
    הגב לתגובה זו
    הוא מבוגר. ופעל באופן נכון בהנתן הנסיבות.
  • 1.
    סתם אחד 05/09/2016 11:17
    הגב לתגובה זו
    שנתנו לו מיליארדים למרות שהוא על הנייר פושט רגל כבר 25 שנה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.