בלידר מזהירים ממשבר החוב הבא - ומצביעים על מעצמה עם פוטנציאל צמיחה גבוה
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, התייחס הבוקר (א') בהרחבה בסקירותו השבועית למשבר החוב שעשוי להתפתח בקרוב בקרב המשקים המתעוררים. לדבריו, "לאחר משבר החוב בארצות הברית, מתחילת המשבר הכלכלי הגדול, ומשבר החוב באירופה לפני שלוש שנים, רבים חוששים ממשבר חוב במספר מדינות מתעוררות". כץ מונה מספר נתונים מרחיבים בנושא:
- היום, מהווה משקל התוצר של המשקים המתעוררים כ- 58% מסך התוצר הגלובלי (במונחי PPP , שווה ערך כוח קניה).
- החוב של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) במשקים המתעוררים עלה מ- 73% תוצר בשנת 2007 ל- 107% בסוף 2014.
- אם כוללים הערכות לגבי הלוואות חוץ בנקאיות (בעיקר בסין: Shadow Banks), מגיעים להיקף חוב של 127% בשנת 2014.
- לפי קרן המטבע, ניסיון העבר מלמד שעלייה בנטל החוב, גורמת לירידה בקצב הצמיחה. הגידול בחוב של הפירמות במשקים המתעוררים לא מלווה על ידי גידול ברווחיות של הפירמות.
- חלק מההלוואות של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) נלקחו במטבע חוץ (בעיקר בדולר) כדי ליהנות מריבית אפסית, לעומת ריבית מקומית גבוהה יותר באותה מדינה. "התחזקות הדולר בעולם ועליית תשואות בארה"ב עלולות להביא לקושי לשרת את החוב. תופעה זו אקוטית במיוחד באותן מדינות במיתון: ברזיל, אשר צפויה להתכווץ ב- 3% השנה ורוסיה, שצפויה להתכווץ ב-4%".
"קשה לצפות לבריחת הון פתאומית"
כץ מסביר כי אין תמונה אחידה בקרב המשקים המתעוררים - "מדינות כגון סין, דרום קוריאה וסינגפור אומנם סובלות מעלייה חדה בחוב של הסקטור העסקי, אך נהנות מרזרבות מט"ח גדולות ומעודף בחשבון השוטף, כך שקשה לצפות לבריחת הון פתאומית. יחד עם זאת, הגידול בחוב יקשה על פוטנציאל הצמיחה בשנים הקרובות".
לדבריו, חלק מהמדינות נהנות מרמת חוב סבירה ועם פוטנציאל צמיחה גבוה, כגון הודו עם
חוב של 60% מסך התוצר (וגרעון קטן בחשבון השוטף של 1.1%). "הודו, גם נהנית מההוזלה במחירי האנרגיה ופחות מושפעת מההתמתנות בצמיחה בסין לעומת מדינות אחרות באסיה. הודו צפויה לצמוח ב-7.3% השנה (לפי קרן המטבע) יחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה (4.4% YOY בספטמבר) אשר אפשרה ירידה בריבית הבסיסית ל- 6.75% מ- 8% בתחילת השנה. גם מקסיקו נהנית מרמת חוב נמוכה ותלויה בכלכלת ארה"ב יותר מאשר בכלכלת סין".
- מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום אומר כץ: "רבים מתלבטים אם זה הזמן להגדיל השקעות פיננסיות במשקים מתעוררים, זאת לאחר הירידות החדות (ברובן) בשנה שעברה. העלאת ריבית הפד, המשך התחזקות הדולר ועליית תשואות, עלולים להמשיך ולהעיב על המשקים המתעוררים ובפרט על המדינות עם חוב חיצוני (במט"ח) גבוה וגרעון בחשבון השוטף".
"ישראל, אשר נהנית גם מרמת חוב נמוך של הסקטור העסקי (כ- 74% תוצר ב - 2014 , ירידה מ- 95% בשנת 2007) וגם עודף בחשבון השוטף (כ- 4%), נחשבת השקעה יותר בטוחה (Safe Play) בתקופות של יציאת הון מהמשקים המתעוררים".
- 1.ג'ון 29/11/2015 18:28הגב לתגובה זואיך באמת כבר יומיים שלא ראינו תמונה ל דוב , כבר דאגתי

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
