בלידר מזהירים ממשבר החוב הבא - ומצביעים על מעצמה עם פוטנציאל צמיחה גבוה

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, התייחס הבוקר (א') בהרחבה בסקירותו השבועית למשבר החוב שעשוי להתפתח בקרוב בקרב המשקים המתעוררים. לדבריו, "לאחר משבר החוב בארצות הברית, מתחילת המשבר הכלכלי הגדול, ומשבר החוב באירופה לפני שלוש שנים, רבים חוששים ממשבר חוב במספר מדינות מתעוררות". כץ מונה מספר נתונים מרחיבים בנושא:   

• היום, מהווה משקל התוצר של המשקים המתעוררים כ- 58% מסך התוצר הגלובלי (במונחי PPP , שווה ערך כוח קניה).
• החוב של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) במשקים המתעוררים עלה מ- 73% תוצר בשנת 2007 ל- 107% בסוף 2014.
• אם כוללים הערכות לגבי הלוואות חוץ בנקאיות (בעיקר בסין: Shadow Banks), מגיעים להיקף חוב של 127% בשנת 2014.
• לפי קרן המטבע, ניסיון העבר מלמד שעלייה בנטל החוב, גורמת לירידה בקצב הצמיחה. הגידול בחוב של הפירמות במשקים המתעוררים לא מלווה על ידי גידול ברווחיות של הפירמות.
• חלק מההלוואות של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) נלקחו במטבע חוץ (בעיקר בדולר) כדי ליהנות מריבית אפסית, לעומת ריבית מקומית גבוהה יותר באותה מדינה. "התחזקות הדולר בעולם ועליית תשואות בארה"ב עלולות להביא לקושי לשרת את החוב. תופעה זו אקוטית במיוחד באותן מדינות במיתון: ברזיל, אשר צפויה להתכווץ ב- 3% השנה ורוסיה, שצפויה להתכווץ ב-4%".

"קשה לצפות לבריחת הון פתאומית" כץ מסביר כי אין תמונה אחידה בקרב המשקים המתעוררים - "מדינות כגון סין, דרום קוריאה וסינגפור אומנם סובלות מעלייה חדה בחוב של הסקטור העסקי, אך נהנות מרזרבות מט"ח גדולות ומעודף בחשבון השוטף, כך שקשה לצפות לבריחת הון פתאומית. יחד עם זאת, הגידול בחוב יקשה על פוטנציאל הצמיחה בשנים הקרובות". לדבריו, חלק מהמדינות נהנות מרמת חוב סבירה ועם פוטנציאל צמיחה גבוה, כגון הודו עם חוב של 60% מסך התוצר (וגרעון קטן בחשבון השוטף של 1.1%). "הודו, גם נהנית מההוזלה במחירי האנרגיה ופחות מושפעת מההתמתנות בצמיחה בסין לעומת מדינות אחרות באסיה. הודו צפויה לצמוח ב-7.3% השנה (לפי קרן המטבע) יחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה (4.4% YOY בספטמבר) אשר אפשרה ירידה בריבית הבסיסית ל- 6.75% מ- 8% בתחילת השנה. גם מקסיקו נהנית מרמת חוב נמוכה ותלויה בכלכלת ארה"ב יותר מאשר בכלכלת סין". לסיכום אומר כץ: "רבים מתלבטים אם זה הזמן להגדיל השקעות פיננסיות במשקים מתעוררים, זאת לאחר הירידות החדות (ברובן) בשנה שעברה. העלאת ריבית הפד, המשך התחזקות הדולר ועליית תשואות, עלולים להמשיך ולהעיב על המשקים המתעוררים ובפרט על המדינות עם חוב חיצוני (במט"ח) גבוה וגרעון בחשבון השוטף". "ישראל, אשר נהנית גם מרמת חוב נמוך של הסקטור העסקי (כ- 74% תוצר ב - 2014 , ירידה מ- 95% בשנת 2007) וגם עודף בחשבון השוטף (כ- 4%), נחשבת השקעה יותר בטוחה (Safe Play) בתקופות של יציאת הון מהמשקים המתעוררים".