בלידר מזהירים ממשבר החוב הבא - ומצביעים על מעצמה עם פוטנציאל צמיחה גבוה
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, התייחס הבוקר (א') בהרחבה בסקירותו השבועית למשבר החוב שעשוי להתפתח בקרוב בקרב המשקים המתעוררים. לדבריו, "לאחר משבר החוב בארצות הברית, מתחילת המשבר הכלכלי הגדול, ומשבר החוב באירופה לפני שלוש שנים, רבים חוששים ממשבר חוב במספר מדינות מתעוררות". כץ מונה מספר נתונים מרחיבים בנושא:
- היום, מהווה משקל התוצר של המשקים המתעוררים כ- 58% מסך התוצר הגלובלי (במונחי PPP , שווה ערך כוח קניה).
- החוב של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) במשקים המתעוררים עלה מ- 73% תוצר בשנת 2007 ל- 107% בסוף 2014.
- אם כוללים הערכות לגבי הלוואות חוץ בנקאיות (בעיקר בסין: Shadow Banks), מגיעים להיקף חוב של 127% בשנת 2014.
- לפי קרן המטבע, ניסיון העבר מלמד שעלייה בנטל החוב, גורמת לירידה בקצב הצמיחה. הגידול בחוב של הפירמות במשקים המתעוררים לא מלווה על ידי גידול ברווחיות של הפירמות.
- חלק מההלוואות של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) נלקחו במטבע חוץ (בעיקר בדולר) כדי ליהנות מריבית אפסית, לעומת ריבית מקומית גבוהה יותר באותה מדינה. "התחזקות הדולר בעולם ועליית תשואות בארה"ב עלולות להביא לקושי לשרת את החוב. תופעה זו אקוטית במיוחד באותן מדינות במיתון: ברזיל, אשר צפויה להתכווץ ב- 3% השנה ורוסיה, שצפויה להתכווץ ב-4%".
"קשה לצפות לבריחת הון פתאומית"
כץ מסביר כי אין תמונה אחידה בקרב המשקים המתעוררים - "מדינות כגון סין, דרום קוריאה וסינגפור אומנם סובלות מעלייה חדה בחוב של הסקטור העסקי, אך נהנות מרזרבות מט"ח גדולות ומעודף בחשבון השוטף, כך שקשה לצפות לבריחת הון פתאומית. יחד עם זאת, הגידול בחוב יקשה על פוטנציאל הצמיחה בשנים הקרובות".
לדבריו, חלק מהמדינות נהנות מרמת חוב סבירה ועם פוטנציאל צמיחה גבוה, כגון הודו עם
חוב של 60% מסך התוצר (וגרעון קטן בחשבון השוטף של 1.1%). "הודו, גם נהנית מההוזלה במחירי האנרגיה ופחות מושפעת מההתמתנות בצמיחה בסין לעומת מדינות אחרות באסיה. הודו צפויה לצמוח ב-7.3% השנה (לפי קרן המטבע) יחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה (4.4% YOY בספטמבר) אשר אפשרה ירידה בריבית הבסיסית ל- 6.75% מ- 8% בתחילת השנה. גם מקסיקו נהנית מרמת חוב נמוכה ותלויה בכלכלת ארה"ב יותר מאשר בכלכלת סין".
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום אומר כץ: "רבים מתלבטים אם זה הזמן להגדיל השקעות פיננסיות במשקים מתעוררים, זאת לאחר הירידות החדות (ברובן) בשנה שעברה. העלאת ריבית הפד, המשך התחזקות הדולר ועליית תשואות, עלולים להמשיך ולהעיב על המשקים המתעוררים ובפרט על המדינות עם חוב חיצוני (במט"ח) גבוה וגרעון בחשבון השוטף".
"ישראל, אשר נהנית גם מרמת חוב נמוך של הסקטור העסקי (כ- 74% תוצר ב - 2014 , ירידה מ- 95% בשנת 2007) וגם עודף בחשבון השוטף (כ- 4%), נחשבת השקעה יותר בטוחה (Safe Play) בתקופות של יציאת הון מהמשקים המתעוררים".
- 1.ג'ון 29/11/2015 18:28הגב לתגובה זואיך באמת כבר יומיים שלא ראינו תמונה ל דוב , כבר דאגתי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
