מדד חדש של חברה אמריקנית יכלול חברות טכנולוגיה ישראליות - צפו ברשימה

המדד, שפותח על ידי חברת BlueStar מניו-יורק יכלול 57 מניות ויוכל להוות נכס בסיס לתעודות סל וקרנות מחקות - מדד BIGTech 

אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה מדד מדד ביגטק

הבורסה לניירות ערך חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Indexes BlueStar, חברת מחקר מניו-יורק העוסקת בחישוב מדדים בינלאומיים. במסגרת שיתוף הפעולה תפתח BlueStar את מדד TA-BigiTech, אשר יכלול 57 מניות של חברות הייטק ישראליות או כאלו הקשורות לישראל, הנסחרות בתל אביב, בניו-יורק ובלונדון, כמו גם חברות דואליות הנסחרות בשני השווקים.

בין חברות המדד: אמדוקס, צ'ק פוינט, מובילאיי, ומלאנוקס. שווי השוק של החברות הכלולות במדד הינו כ-75 מיליארד דולר. זהו מדד ראשון הכולל חברות הייטק ישראליות הנסחרות במספר שווקים, והוא יוכל להוות נכס בסיס לתעודות סל וקרנות מחקות בישראל ובחו"ל.

השקעה באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות שיעקבו אחר מדד TA-BigiTech תאפשר למשקיעים ישראלים וזרים להיחשף לחברות הייטק ישראליות וליהנות מפוטנציאל הצמיחה שלהן. בנוסף, הנפקת תעודות סל ומעקב של קרנות מחקות אחר המדד, עשויה לתרום לסחירות של המניות הכלולות בו.

סטיבן שונפלד, מייסד BlueStar ומנהל ההשקעות הראשי של החברה: "לאור העניין הגובר בחברות ההייטק הישראליות מצד משקיעים גלובליים, פיתחנו את מדד ה-BIGITech, וזאת על מנת לספק חשיפה רחבה, עמוקה ומלאה לחברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות הנסחרות ברחבי העולם".

יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "המדד החדש חשוב במיוחד על רקע העלייה בהשקעות פאסיביות בעולם, והוא מאפשר למשקיעים זרים גישה נוחה לחברות הייטק ישראליות הנסחרות בשווקים שונים. אנו מעריכים כי המדד והמוצרים השונים שיעקבו אחריו, יסייעו לצמיחתן של חברות הייטק ישראליות, כמו גם לחשיפתה של הבורסה וחברות הנסחרות בה למשקיעים בחו"ל, ובכך יתרמו למשק כולו".

 

BlueStar Indexes היא חברה בת של BlueStar Global Investors, חברה פיננסית המתמקדת במחקר ומתמחה בשוקי ההון בישראל. משימתה של בלוסטאר היא לפתח אסטרטגיות השקעה המספקות למשקיעים גלובליים, קמעונאיים ומוסדיים, גישה נוחה למגוון נכסים ואפיקי השקעה ישראלים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה הסמל של תעודת הסל העוקבת אחר האינדקס הזה ? (ל"ת)
    דן 24/03/2015 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    HSBC C1700_APL 24/03/2015 12:09
    הגב לתגובה זו
    הBIGI הוא עם הרבה יותר מניות שכוללות גם את טבע ופריגו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.