כישלון לטבע: תוצאות מאכזבות במחקר שלב 3 בתרופה לטיפול בסרטן הערמונית

החברה שביצעה את המחקר בשת"פ עם אונקוג'נקס תלתה תקוות רבות בתרופה - "אנחנו מאוכזבים מהממצאים שנתקבלו"
נושאים בכתבה טבע

חברות טבע ואונקוג'נקס (NASDAQ: OGXI) הודיעו היום על כישלון במחקר שלב 3 SYNERGY, שנועד להעריך מתן משולב של התכשיר custirsenעם טיפול כימותרפיה מקובל של דוסטקסיל ופרדניזון, בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד. המחקר נערך בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לטיפולים הורמונליים (MCRPC). מניית טבע מתעלמת מההודעה ועולה 0.6%. לעומת זאת, מניית OncoGenex נופלת בכ-53% בטרום-מסחר מאחר ומדובר בתרופת הדגל של חברה זו.

על פי ההערכות בשוק מדובר באכזבה גדולה למרות שלתרופה הנ"ל לא היה משקל משמעותי במודלים התזרימיים של החברה. יחד עם זאת, הציפיות היו לתרופה שהייתה יכולה להפוך לבלוקבאסטר של ממש (הכנסות של מעל מיליארד דולר בשנה), שכן טבע ניסתה התוויה ספציפית, שאם הייתה מוכחת כיעילה, בהחלט ייתכן שניתן היה להשתמש בתרופה לסוגי סרטן נוספים.

ממצאים ראשונים אודות שרידות המטופלים (הארכת חיים) מראים שהוספת custirsen לטיפול המקובל בדוסטקסל ופרדניזון לא השיגו את היעד המרכזי של המחקר - שיפור אחוז השורדים, מובהק סטטיסטית, בקרב גברים עם MCRPC גרורתי בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד (שרידות ממוצעת של 23.4 חודשים לעומת 22.2 חודשים, בהתאמה; רמת סיכון של 0.93 ו- P value של 0.207).

בנוסף, תופעות הלוואי אשר נצפו עם custirsen עמדו בקנה אחד עם פרופיל תופעות הלוואי הידוע לגביו. מידע מלא אודות מחקר ה- SYNERGY יוצג בקרוב בכנס מדעי.

ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח והמדען הראשי של טבע אמר בתגובה "אנחנו מאוכזבים מהממצאים שנתקבלו. התמודדות עם עמידות לטיפול הינה נדבך קריטי במלחמה נגד הסרטן. אנחנו עובדים עם חברת אונקוג'נקס כדי להבין את המידע במלואו".

גלעד אלפר אנליסט בית ההשקעות אקסלנס התייחס לתוצאות המאכזבות בשיחה ל-Bizportal: "הכסף שירד לטימיון בפיתוח הזה הוא רק חצי צרה. להפסיד עשרות מיליונים זה חלק מהביזנס של טבע, אבל צריך לראות את כחלק מהתמונה הגדולה: מאוד קשה לפתח תרופות אתיות חדשות וזו עוד דוגמא לכך. זו דוגמא נוספת לחשיבות הקופקסון והוכחה לכמה קשה למצוא תחליפים לתרופות כאלה.

"מציאת תרופה חדשה זה עולם ומלואו, בעיקר כשמדובר בסרטן כל כך נפוץ שעשויה הייתה גם לשמש כטיפול לסוגי סרטן נוספים - זה באמת חבל. זו הייתה יכולה להיות תרופה באמת חשובה."

אודות custirsen

custirsen הינה תרופה בפיתוח שנועדה לחסום או לעכב את יצור חלבון הקלסטרין, הממלא תפקיד מהותי בהישרדות תאים סרטניים ועמידות לטיפול כימותרפי. חלבון הקלסטרין מוגבר בתאים סרטניים כתגובה לטיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות וכריתה הורמונלית. חלבון זה אף נמצא מוגבר במספר סוגי סרטן כולל סרטן הערמונית, הריאות, השלפוחית וסרטן השד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יצור מוגבר של הקלסטרין נמצא אף קשור להתקדמות גבוהה יותר של הסרטן, פיתוח עמידות לטיפול ואף אורך זמן חיים נמוך יותר לשרידות המחלה. על ידי חסימת הקלסטרין, התרופה custirsen נועדה לשנות את מהלך הגידול הממאיר, להאט את גדילתו ואת פיתוח העמידות לטיפול, כך שתועלות הטיפול הכימותרפי, כולל הארכת חיים, יקבלו ביטוי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל בשורה רעה עושה טוב למניה... (ל"ת)
    המבין 29/04/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    stass 28/04/2014 17:05
    הגב לתגובה זו
    חבל על המטופלים...
  • לזה התכוונתי כשאמרתי שזה חבל (ל"ת)
    גלעד 28/04/2014 20:45
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.