כישלון לטבע: תוצאות מאכזבות במחקר שלב 3 בתרופה לטיפול בסרטן הערמונית
טבע חברות טבע ואונקוג'נקס (NASDAQ: OGXI) הודיעו היום על כישלון במחקר שלב 3 SYNERGY, שנועד להעריך מתן משולב של התכשיר custirsenעם טיפול כימותרפיה מקובל של דוסטקסיל ופרדניזון, בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד. המחקר נערך בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לטיפולים הורמונליים (MCRPC). מניית טבע מתעלמת מההודעה ועולה 0.6%. לעומת זאת, מניית OncoGenex נופלת בכ-53% בטרום-מסחר מאחר ומדובר בתרופת הדגל של חברה זו.
על פי ההערכות בשוק מדובר באכזבה גדולה למרות שלתרופה הנ"ל לא היה משקל משמעותי במודלים התזרימיים של החברה. יחד עם זאת, הציפיות היו לתרופה שהייתה יכולה להפוך לבלוקבאסטר של ממש (הכנסות של מעל מיליארד דולר בשנה), שכן טבע ניסתה התוויה ספציפית, שאם הייתה מוכחת כיעילה, בהחלט ייתכן שניתן היה להשתמש בתרופה לסוגי סרטן נוספים.
ממצאים ראשונים אודות שרידות המטופלים (הארכת חיים) מראים שהוספת custirsen לטיפול המקובל בדוסטקסל ופרדניזון לא השיגו את היעד המרכזי של המחקר - שיפור אחוז השורדים, מובהק סטטיסטית, בקרב גברים עם MCRPC גרורתי בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד (שרידות ממוצעת של 23.4 חודשים לעומת 22.2 חודשים, בהתאמה; רמת סיכון של 0.93 ו- P value של 0.207).
בנוסף, תופעות הלוואי אשר נצפו עם custirsen עמדו בקנה אחד עם פרופיל תופעות הלוואי הידוע לגביו. מידע מלא אודות מחקר ה- SYNERGY יוצג בקרוב בכנס מדעי.
ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח והמדען הראשי של טבע אמר בתגובה "אנחנו מאוכזבים מהממצאים שנתקבלו. התמודדות עם עמידות לטיפול הינה נדבך קריטי במלחמה נגד הסרטן. אנחנו עובדים עם חברת אונקוג'נקס כדי להבין את המידע במלואו".
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גלעד אלפר אנליסט בית ההשקעות אקסלנס התייחס לתוצאות המאכזבות בשיחה ל-Bizportal: "הכסף שירד לטימיון בפיתוח הזה הוא רק חצי צרה. להפסיד עשרות מיליונים זה חלק מהביזנס של טבע, אבל צריך לראות את כחלק מהתמונה הגדולה: מאוד קשה לפתח תרופות אתיות חדשות וזו עוד דוגמא לכך. זו דוגמא נוספת לחשיבות הקופקסון והוכחה לכמה קשה למצוא תחליפים לתרופות כאלה.
"מציאת תרופה חדשה זה עולם ומלואו, בעיקר כשמדובר בסרטן כל כך נפוץ שעשויה הייתה גם לשמש כטיפול לסוגי סרטן נוספים - זה באמת חבל. זו הייתה יכולה להיות תרופה באמת חשובה."
אודות custirsen
custirsen הינה תרופה בפיתוח שנועדה לחסום או לעכב את יצור חלבון הקלסטרין, הממלא תפקיד מהותי בהישרדות תאים סרטניים ועמידות לטיפול כימותרפי. חלבון הקלסטרין מוגבר בתאים סרטניים כתגובה לטיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות וכריתה הורמונלית. חלבון זה אף נמצא מוגבר במספר סוגי סרטן כולל סרטן הערמונית, הריאות, השלפוחית וסרטן השד.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
יצור מוגבר של הקלסטרין נמצא אף קשור להתקדמות גבוהה יותר של הסרטן, פיתוח עמידות לטיפול ואף אורך זמן חיים נמוך יותר לשרידות המחלה. על ידי חסימת הקלסטרין, התרופה custirsen נועדה לשנות את מהלך הגידול הממאיר, להאט את גדילתו ואת פיתוח העמידות לטיפול, כך שתועלות הטיפול הכימותרפי, כולל הארכת חיים, יקבלו ביטוי.
- 2.כרגיל בשורה רעה עושה טוב למניה... (ל"ת)המבין 29/04/2014 07:21הגב לתגובה זו
- 1.stass 28/04/2014 17:05הגב לתגובה זוחבל על המטופלים...
- לזה התכוונתי כשאמרתי שזה חבל (ל"ת)גלעד 28/04/2014 20:45הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
