כישלון לטבע: תוצאות מאכזבות במחקר שלב 3 בתרופה לטיפול בסרטן הערמונית

החברה שביצעה את המחקר בשת"פ עם אונקוג'נקס תלתה תקוות רבות בתרופה - "אנחנו מאוכזבים מהממצאים שנתקבלו"
נושאים בכתבה טבע

חברות טבע ואונקוג'נקס (NASDAQ: OGXI) הודיעו היום על כישלון במחקר שלב 3 SYNERGY, שנועד להעריך מתן משולב של התכשיר custirsenעם טיפול כימותרפיה מקובל של דוסטקסיל ופרדניזון, בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד. המחקר נערך בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לטיפולים הורמונליים (MCRPC). מניית טבע מתעלמת מההודעה ועולה 0.6%. לעומת זאת, מניית OncoGenex נופלת בכ-53% בטרום-מסחר מאחר ומדובר בתרופת הדגל של חברה זו.

על פי ההערכות בשוק מדובר באכזבה גדולה למרות שלתרופה הנ"ל לא היה משקל משמעותי במודלים התזרימיים של החברה. יחד עם זאת, הציפיות היו לתרופה שהייתה יכולה להפוך לבלוקבאסטר של ממש (הכנסות של מעל מיליארד דולר בשנה), שכן טבע ניסתה התוויה ספציפית, שאם הייתה מוכחת כיעילה, בהחלט ייתכן שניתן היה להשתמש בתרופה לסוגי סרטן נוספים.

ממצאים ראשונים אודות שרידות המטופלים (הארכת חיים) מראים שהוספת custirsen לטיפול המקובל בדוסטקסל ופרדניזון לא השיגו את היעד המרכזי של המחקר - שיפור אחוז השורדים, מובהק סטטיסטית, בקרב גברים עם MCRPC גרורתי בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד (שרידות ממוצעת של 23.4 חודשים לעומת 22.2 חודשים, בהתאמה; רמת סיכון של 0.93 ו- P value של 0.207).

בנוסף, תופעות הלוואי אשר נצפו עם custirsen עמדו בקנה אחד עם פרופיל תופעות הלוואי הידוע לגביו. מידע מלא אודות מחקר ה- SYNERGY יוצג בקרוב בכנס מדעי.

ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח והמדען הראשי של טבע אמר בתגובה "אנחנו מאוכזבים מהממצאים שנתקבלו. התמודדות עם עמידות לטיפול הינה נדבך קריטי במלחמה נגד הסרטן. אנחנו עובדים עם חברת אונקוג'נקס כדי להבין את המידע במלואו".

גלעד אלפר אנליסט בית ההשקעות אקסלנס התייחס לתוצאות המאכזבות בשיחה ל-Bizportal: "הכסף שירד לטימיון בפיתוח הזה הוא רק חצי צרה. להפסיד עשרות מיליונים זה חלק מהביזנס של טבע, אבל צריך לראות את כחלק מהתמונה הגדולה: מאוד קשה לפתח תרופות אתיות חדשות וזו עוד דוגמא לכך. זו דוגמא נוספת לחשיבות הקופקסון והוכחה לכמה קשה למצוא תחליפים לתרופות כאלה.

"מציאת תרופה חדשה זה עולם ומלואו, בעיקר כשמדובר בסרטן כל כך נפוץ שעשויה הייתה גם לשמש כטיפול לסוגי סרטן נוספים - זה באמת חבל. זו הייתה יכולה להיות תרופה באמת חשובה."

אודות custirsen

custirsen הינה תרופה בפיתוח שנועדה לחסום או לעכב את יצור חלבון הקלסטרין, הממלא תפקיד מהותי בהישרדות תאים סרטניים ועמידות לטיפול כימותרפי. חלבון הקלסטרין מוגבר בתאים סרטניים כתגובה לטיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות וכריתה הורמונלית. חלבון זה אף נמצא מוגבר במספר סוגי סרטן כולל סרטן הערמונית, הריאות, השלפוחית וסרטן השד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יצור מוגבר של הקלסטרין נמצא אף קשור להתקדמות גבוהה יותר של הסרטן, פיתוח עמידות לטיפול ואף אורך זמן חיים נמוך יותר לשרידות המחלה. על ידי חסימת הקלסטרין, התרופה custirsen נועדה לשנות את מהלך הגידול הממאיר, להאט את גדילתו ואת פיתוח העמידות לטיפול, כך שתועלות הטיפול הכימותרפי, כולל הארכת חיים, יקבלו ביטוי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל בשורה רעה עושה טוב למניה... (ל"ת)
    המבין 29/04/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    stass 28/04/2014 17:05
    הגב לתגובה זו
    חבל על המטופלים...
  • לזה התכוונתי כשאמרתי שזה חבל (ל"ת)
    גלעד 28/04/2014 20:45
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים