כישלון לטבע: תוצאות מאכזבות במחקר שלב 3 בתרופה לטיפול בסרטן הערמונית

החברה שביצעה את המחקר בשת"פ עם אונקוג'נקס תלתה תקוות רבות בתרופה - "אנחנו מאוכזבים מהממצאים שנתקבלו"
נושאים בכתבה טבע

חברות טבע ואונקוג'נקס (NASDAQ: OGXI) הודיעו היום על כישלון במחקר שלב 3 SYNERGY, שנועד להעריך מתן משולב של התכשיר custirsenעם טיפול כימותרפיה מקובל של דוסטקסיל ופרדניזון, בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד. המחקר נערך בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לטיפולים הורמונליים (MCRPC). מניית טבע מתעלמת מההודעה ועולה 0.6%. לעומת זאת, מניית OncoGenex נופלת בכ-53% בטרום-מסחר מאחר ומדובר בתרופת הדגל של חברה זו.

על פי ההערכות בשוק מדובר באכזבה גדולה למרות שלתרופה הנ"ל לא היה משקל משמעותי במודלים התזרימיים של החברה. יחד עם זאת, הציפיות היו לתרופה שהייתה יכולה להפוך לבלוקבאסטר של ממש (הכנסות של מעל מיליארד דולר בשנה), שכן טבע ניסתה התוויה ספציפית, שאם הייתה מוכחת כיעילה, בהחלט ייתכן שניתן היה להשתמש בתרופה לסוגי סרטן נוספים.

ממצאים ראשונים אודות שרידות המטופלים (הארכת חיים) מראים שהוספת custirsen לטיפול המקובל בדוסטקסל ופרדניזון לא השיגו את היעד המרכזי של המחקר - שיפור אחוז השורדים, מובהק סטטיסטית, בקרב גברים עם MCRPC גרורתי בהשוואה למתן דוסטקסל ופרדניזון בלבד (שרידות ממוצעת של 23.4 חודשים לעומת 22.2 חודשים, בהתאמה; רמת סיכון של 0.93 ו- P value של 0.207).

בנוסף, תופעות הלוואי אשר נצפו עם custirsen עמדו בקנה אחד עם פרופיל תופעות הלוואי הידוע לגביו. מידע מלא אודות מחקר ה- SYNERGY יוצג בקרוב בכנס מדעי.

ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח והמדען הראשי של טבע אמר בתגובה "אנחנו מאוכזבים מהממצאים שנתקבלו. התמודדות עם עמידות לטיפול הינה נדבך קריטי במלחמה נגד הסרטן. אנחנו עובדים עם חברת אונקוג'נקס כדי להבין את המידע במלואו".

גלעד אלפר אנליסט בית ההשקעות אקסלנס התייחס לתוצאות המאכזבות בשיחה ל-Bizportal: "הכסף שירד לטימיון בפיתוח הזה הוא רק חצי צרה. להפסיד עשרות מיליונים זה חלק מהביזנס של טבע, אבל צריך לראות את כחלק מהתמונה הגדולה: מאוד קשה לפתח תרופות אתיות חדשות וזו עוד דוגמא לכך. זו דוגמא נוספת לחשיבות הקופקסון והוכחה לכמה קשה למצוא תחליפים לתרופות כאלה.

"מציאת תרופה חדשה זה עולם ומלואו, בעיקר כשמדובר בסרטן כל כך נפוץ שעשויה הייתה גם לשמש כטיפול לסוגי סרטן נוספים - זה באמת חבל. זו הייתה יכולה להיות תרופה באמת חשובה."

אודות custirsen

custirsen הינה תרופה בפיתוח שנועדה לחסום או לעכב את יצור חלבון הקלסטרין, הממלא תפקיד מהותי בהישרדות תאים סרטניים ועמידות לטיפול כימותרפי. חלבון הקלסטרין מוגבר בתאים סרטניים כתגובה לטיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות וכריתה הורמונלית. חלבון זה אף נמצא מוגבר במספר סוגי סרטן כולל סרטן הערמונית, הריאות, השלפוחית וסרטן השד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יצור מוגבר של הקלסטרין נמצא אף קשור להתקדמות גבוהה יותר של הסרטן, פיתוח עמידות לטיפול ואף אורך זמן חיים נמוך יותר לשרידות המחלה. על ידי חסימת הקלסטרין, התרופה custirsen נועדה לשנות את מהלך הגידול הממאיר, להאט את גדילתו ואת פיתוח העמידות לטיפול, כך שתועלות הטיפול הכימותרפי, כולל הארכת חיים, יקבלו ביטוי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל בשורה רעה עושה טוב למניה... (ל"ת)
    המבין 29/04/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    stass 28/04/2014 17:05
    הגב לתגובה זו
    חבל על המטופלים...
  • לזה התכוונתי כשאמרתי שזה חבל (ל"ת)
    גלעד 28/04/2014 20:45
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%–85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר

תמיר חכמוף |

לאחרונה נראה שמתעצמת הפעילות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, שבוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -6.48%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, מדובר כמעט ב"חותמת טובה", בחירה רגולטורית בעד שלה, שיכולה לשמש כמקרה בוחן למתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.

עם זאת, בדיוק המצב הזה, כלומר רווחיות גבוהה בענף הביטוח, בשילוב עם הכנסה מהשקעות ותשואת הון גבוהה, הוא מה שמציב את החברה בעייני הרגולטור. הפער בין תמחור, סיכון ותוצאה פיננסית הוא למה שהרגולטור מזהיר נגדו. מדובר לא רק בעסק טוב, אלא בעסק טוב מידי. הפניקס מציגה יחס תביעות לתשלום של מתחת ל-80%. זה חריג בקנה מידה היסטורי. עסקה שבה חברות עשו רווחים גדולים על חשבון הלקוחות, בסגמנט שאמור להיות עם מרווחים קטנים, ואף להציג לעיתים הפסדים. אם החברות ייאלצו להוריד תעריפים, הרווחיות של הפניקס, כמו חברות הביטוח הגולות הנוספות בתחום, עשויה להתכווץ.

ההשפעות קדימה

אם יתקבלו החלטות יש סיכוי גבוה לירידה בפרמיות ביטוח רכב. מנגד, עבור חברות הביטוח, הרווחים ה"קלים" בענף הרכב עשויים להיבלם עשויה להיות נסיגה מתוכניות להרחבת פרמיה וגבייה עודפת. יעלה לחץ להוריד מחירים, לשפר תמחור, ובמקביל, סיכון להפחתת רווחיות, והגדלת התחרות. החברות יצטרכו לדייק את המודל העסקי, אולי להקטין תלות בהכנסות מפיצן השקעות, ולשמר רווחים דרך התייעלות, ניהול סיכונים, ושירות.