בדרך לאקזיט ענק - האם הבנקים ייאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי?
בדרך לאקזיט ענק - האם הלחץ מצד הכנסת, הממונה על הגבלים עסקיים והמפקח על הבנקים יוביל למכירת שלוש חברות כרטיסי האשראי או חלק מהן? לבנקים פועלים, לאומי, דיסקונט ובינלאומי יש אוצר קטן שהם עשויים להשתמש בו - מכירת חברות כרטיסי האשראי תוך הצפת ערך.
בחודש שעבר הוגשה הצעת חוק פרטית להפרדת השליטה בחברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אם נוסיף לכך את דרישות הנזילות של הבנקים בהתאם לעקרונות באזל 3, תרחיש של מכירת חלק או כל מניות ישראכרט, כאל ולאומי קארד, יכול להתרחש.
חברות כרטיסי האשראי בישראל הן אוליגופול השולט ביד רמה בשוק. הפרות החולבות מספקות לבנקים המחזיקים בבעלות עליהן דיבידנדים ותשלומים בגין שירותים שונים בגובה מאות מיליוני שקלים מדי שנה. השווי של חברות כרטיסי האשראי נגזר מההון העצמי שלהן וממכפיל הרווח המקובל בענף - 12.
ישראכרט בבעלות בנק הפועלים
חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר בישראל היא ישראכרט, הנמצאת בבעלות כמעט מלאה של בנק הפועלים. חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל הוקמה בשנת 1975 והיא עדיין החברה הגדולה ביותר עם 2.7 מיליון כרטיסי אשראי פעילים.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראכרט, בניהולו של דב קוטלר, רשומה בדוחות הכספיים של בנק הפועלים בשווי חשבונאי של 1.9 מיליארד שקל (בהתאם להון העצמי של החברה). עם זאת השווי הכלכלי של החברה גבוה הרבה יותר.
את שנת 2013 סיימה ישראכרט עם הכנסות של 1.5 מיליארד שקל ורווח נקי של 256 מיליון שקל. בשקלול הרווח ממכירת מניות מאסטרקארד - הרווח הנקי עמד על 285 מיליון שקל.
כאל בבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי
חברת כרטיסי אשראי לישראל נוסדה בשנת 1979 על ידי הבנקים לאומי ודיסקונט והיום נמצאת בבעלות בנק דיסקונט (71.8%) והבנק הבינלאומי (28.2%).
כאל, בניהולו של דורון ספיר, סיימה את 2013, עם הכנסות של 1.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 132 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים - 1.72 מיליון, צמיחה של 7.1% לעומת 2012.
- מימון ישיר: "האיגוחים דוחפים אותנו קדימה - אבל ברכב יש עוד עבודה"
- שפיר רוכשת 15% נוספים ב"עד 120" מהפניקס: העסקה משקפת שווי של כ-1.865 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
חברת כאל רשומה בדוחות הכספיים של בנק דיסקונט לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל ובדוחות של הבנק הבינלאומי בשווי של 1.35 מיליארד שקל. ההבדל נובע בעיקר מעלות רכישת מניות שונה.
לאומי קארד בבעלות בנק לאומי
חברת לאומי קארד, שהוקמה בשנת 2000, הינה חברת בת של בנק לאומי, המחזיקה ב-80% ממניות החברה. חברת עזריאלי קבוצה מחזיקה ב-20% ממניות החברה הנותרות. שתי החברות נהנות ממדיניות חלוקת 30% מהרווח הנקי השנתי כדיבידנד.
חברת עזריאלי רכשה 20% ממניות לאומי קארד מידי בנק לאומי בשנת 2008 לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל (אחרי הכסף).
מספר הכרטיסים הפעילים - 1.86 מיליון, צמיחה של 5% לעומת שנת 2012. הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2013 ב-987 מיליון שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 200 מיליון שקל, גידול של 11% לעומת 2012.
עזריאלי רושמת את השווי של לאומי קארד בדוחותיה הכספיים ב-588 מיליון שקל (נכון ל-31 בדצמבר 2013), כלומר שווי החברה 2.94 מיליארד שקל. הנכס מוצג בדוחות של עזריאלי כ"נכס פיננסי זמין למכירה". אם לאומי קארד, בניהולו של חגי הלר, תונפק זה יהיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל.
שוק כרטיסי האשראי בישראל
כ-80% האוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשים בכרטיסי אשראי כאמצעי תשלום. הצרכן הישראלי מחזיק בארנקו בממוצע ב-1.5 כרטיסי אשראי ובסך הכל יש בישראל כ-8.2 מיליון כרטיסים. חברות כרטיסי האשראי מרוויחות גם מ-70 אלף בתי עסק שמאפשרים שימוש בכרטיסי אשראי.
חברות כרטיסי האשראי בישראל מנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי בינלאומיים: אמריקן אקספרס, מאסטרקרד, ויזה ודיינרס, על-פי רישיונות שניתנו על-ידי הארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2013 נרשמה עלייה של 5.6% בשימוש בכרטיסי אשראי בישראל (מחזור העסקאות כ-200 מיליארד שקל). חברות כרטיסי האשראי גובות ריבית גבוהה מאוד מלקוחות סביב רמה של כ-10%, לעומת ריבית בנק ישראל בגובה של 0.75%.
בשנים האחרונות התפתחו שתי מגמות בתחום בישראל: הראשונה - הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאים, המקושרים לרוב למועדוני לקוחות; השניה - הרחבת מגוון שירותים עם דגש על אשראי ומימון.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את הנושא לבקשת ח"כ גילה כמליאל והגיע למסקנה כי ""מניעת שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי תביא להגדלת התחרות, לירידה במחירים עבור הצרכנים ולהגברת האיום התחרותי והחיצוני על הבנקים".
הצעות חוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הונחו על שולחן הכנסת מספר פעמים בעבר, אך הבנקים הצליחו למסמס אותן פעם אחר פעם.
דודו זקן מתנגד להכרחת הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי
המפקח על הבנקים, דודו זקן, מתנגד למהלך שבו יכריחו את הבנקים למכור את החזקותיהם בחברות כרטיסי אשראי. במהלך דיון שהתקים בוועדת הכלכלה של הכנסת בחודש שעבר הסביר זקן שיש לבחון את הנושא בשני מובנים:
הראשונה - פעילות כרטיסי אשראי היא פעילות ליבה של המערכת הבנקאית, ומהווה חלק אינטגרלי מניהול חשבון העו"ש. משכך אין בפעילות זו משום ניגוד עניינים עם הפעילות הבנקאית הקלאסית, ולא ניתן לאסור על בנקים לעסוק בפעילות כאמור, בדומה למסקנה בנייר שהוצג על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
השנייה - במישור של הריכוזיות והתחרות, הבחינה צריכה להיות מנקודת המבט של התועלת ללקוח: משק הבית המחזיק כרטיס האשראי ובית העסק. לא כל מהלך שנראה כאילו הוא פוגע בבנקים יביא בהכרח להורדת המחיר או לשיפור מצבו של הלקוח.
דודו זקן הסכיר את רפורמת בכר, שחייבה את הבנקים למכור את הקופות והקרנות, והביאה לעלייה בדמי הניהול ללא תרומה משמעותית בנושא הריכוזיות.
- 5.שימכרו לי יופיטר שוקיי הון (ל"ת)יופיטר שוקיי הון 28/03/2014 19:21הגב לתגובה זו
- 4.מוטי 28/03/2014 17:57הגב לתגובה זואין צורך להוציא את חברות האשראי מהבנקים .זה לא יפעל לטובתינו הלקוחות
- 3.להעשיר טייקונים 27/03/2014 09:13הגב לתגובה זומסתבר שאף אחד לא לומד כלום במדינה הזו במיוחד לא חברי הכנסת שרצים כמו מסוממים עאלק "להוזיל לאזרח את המחירים". גילה גמליאל שנראית כמו איזו סתומה, כנראה לא למדה ולא תלמד את תוצאות "רפורמת בכר", שירשמו לדיראון עולם, (אבל ההוגה שלהם, כפרס, הגיע להיות יו"ר בנק). במסגרת אותה "רפורמה" גזלו מהציבור הישראלי 33% מהפנסיה לטובת מנהלי הקופות החדשות, לרוב חברות ביטוח, בתי השקעות וכל מיני ורמוסים למיניהם. לפני ה"רפורמה" שילם האזרח הישראלי לקופות הגמל שהיו שייכות לבנקים בין 0.1-0.2%, נתונים רישמיים תקראו מה כותב על כך פרופ' שלמה יצחקי הסטטיסטיקאי הראשי לשעבר. ומאז אנו משלמים בין 1-2% בדיוק פי 10, כלומר פי 10 ממה ששילמנו בעבר. עתה יאלצו את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי והסגה תחזור על עצמה, תוך כמה שנים נשלם סכומי עתק, בצורות שונות ומשונות לטייקונים שימציאו שיטות לחייב אותנו בעמלות וריביות בכרטיס האשראי.
- 2.רגולציה = שחיתות! 27/03/2014 09:05הגב לתגובה זויש להעביר את חוק עודף הרגולציה - כל פקיד רגולציה האחראי לעודף רגולציה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, דינו שלוש שנות מאסר. עודף רגולציה היא מצב בו התועלת מהרגולציה אינה משמעותית יותר גדולה מעלותה למשק. חובת ההוכחה לכך תהא על הפקיד (אם לא ניתן להוכיח כך - זו עודף רגולציה). נראה הרבה פקידים בכלא או הרבה רגולציה מבוטלת. כך או כך - המשק והשוק יחזרו לצמוח.
- 1.שער 1700 בקרוב (ל"ת)לאומי 27/03/2014 07:17הגב לתגובה זו

צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״
ארי נדל״ן ארי נדלן -0.24% , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי.
נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.
כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.
המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.
- ארי נדל"ן במגעים לעסקת נדל"ן של 154 מיליון שקל בבירה
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלוט מזנקת 13%, על בד 9%; מדד הבנקים יורד 1.2%, מדד הנדל"ן יורד 1.5%; ת"א 90 מאבד 1.7%
היום האחרון לשבוע המסחר נפתח במגמה חיובית שעברה לשלילית, כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.8% ומדד ת"א 90 יורד 1.7%.
במקביל הדולר נחלש בכ-0.2% ושערו הרציף נסחר ברמת 3.26 שקלים לעמוד שער הדולר הרציף
וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה? לא כולן נהנות ממהפכת הבינה המלאכותית. וויקס Wix.com -19.87% צונחה אתמול בכ-20% למרות דוחות שעקפו את הצפי, ברקע תחזית מאכזבת. לצד זאת, גובר החשש שהחברה מפגרת מאחורי מהפכת ה-AI, המאיימת על היתרון המרכזי שלה, בניית אתרים מהירה וידידותית, יכולת שהופכת היום לפשוטה וזמינה באמצעות כלים מבוססי
בינה מלאכותית. גם העלייה בהוצאות השיווק וההשקעה במוצרי AI מגבירה את הלחץ. הדוחות עצמם מציגים צמיחה של 14% להכנסות ונתונים מרשימים בפלטפורמת Base44 שמוסיפה מעל אלף מנויים משלמים ביום, אך בשלב זה המשקיעים רוצים הוכחות ליכולת של וויקס להתמודד עם התחרות החדשה.
מי שעוקב אחרינו לא מופתע. למעשה, וויקס "הודתה" בעצמה שהבינה המלאכותית מאיימת על החברה וזו הסיבה שרכשה את Base44 - וויקס מודה: הבינה המלאכותית מאיימת עלינו. אתמול המניה ירדה לרמות שלא נראו מאז 2023.
רגע לפני שנתחיל עם המדווחות, הנה משהו שחייבים לדבר עליו. הודעה טובה שמקפיצה את המניה רגע לפני דוחות. הדפוס הזה חוזר על עצמו מידי עונה: הודעה חיובית שמנסה לרכך תוצאות מאכזבות - בהייפר הוציאו לפני יומיים הודעה מלאת אוויר על הזמנות מצטברות מלקוח קיים ולא שכחו לשלב בה את מילת הקסם "AI"; הודעות חיוביות הן במקרים רבים פורומו לדוחות גרועים הודעות חיוביות לפני דוח גרוע, ככה מנסים "לסדר" את המשקיעים; המקרה של הייפר גלובל. יש עוד משהו שעשוי להתפתח בכיוון הזה, וזה קורה אצל חברת מיטרוניקס מיטרוניקס -0.67% . החברה נמצאת מזה תקופה ארוכה בירידות, אחרי שאיבדה מעל 90% מערכה מהשיא שרשמה לפני כמה שנים, והחברה מאכזבת את המשקיעים בכמעט כל דוח כספי שהיא מפרסמת לאחרונה. הדוח האחרון אפילו גרם למנכ"ל לעזוב את החברה אחרי חיתוך של עוד 72% ברווח (צרות בצרורות במיטרוניקס: הרווח נחתך ב-72%, המנכ"ל הודיע על פרישה). לאחרונה, וממש רגע לפני שיפורסמו הדוחות, החברה הודיעה על מינוי מנכ"ל חדש שיחל את תפקידו בינואר (יציף ערך במיטרוניקס? המניה קופצת לאחר מינוי רפי בן עמי למנכ"ל). זה כמובן מעלה תהיה האם הדוח הולך להיות חלש במיוחד, וכבר עכשיו החברה מכינה "תירוצים", כאשר היא תוכל "להאשים" את חילופי המשמרות, ותגיד למשקיעים שאת התוצאות של פעילות המנכ"ל החדש נוכל לראות רק ברבעון הראשון של 2026 לכל המוקדם שיפורסמו בחודש מאי 2026. זה מאפשר לחברה תקופת "גרייס" לא מבוטלת. בכל מקרה, יהיה מעניין לראות את התוצאות של החברה בפועל.
חברות מדווחות
אלוט אלוט 14.31%
שמספקת פתרונות סייבר ו-Network Intelligence לספקיות תקשורת וארגונים, מדווחת על רבעון שלישי חזק והמניה מגיבה בזינוק. ההכנסות הסתכמו ב-26.4 מיליון דולר לעומת ציפיות של 25.67 מיליון דולר, עלייה של 14% משנה קודמת, כששירותי ה-SECaaS ממשיכים להתרחב ומהווים כבר 28%
מהמחזור. הרווח המתואם למניה הגיע ל-0.10 דולר, יותר מכפול מהצפי שעמד על 0.04 דולר. ה-ARR של תחום ה-SECaaS הגיע ל־27.6 מיליון דולר צמיחה שנתית של 60%. ברמה החשבונאית Allot עוברת לרווח תפעולי של 2.2 מיליון דולר אחרי הפסד בשנה שעברה, והרווח התפעולי המתואם עלה
ל-3.7 מיליון דולר לעומת 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה מציגה גם תזרים חיובי של 4 מיליון דולר ומסיימת את הרבעון עם 81 מיליון דולר בקופה.
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התאוששות
בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי? דמרי 1.92% החברה מספרת על גידול במכירות ברבעון הרביעי אך לא מציינת כמה מהגידול נובע מביקוש אמיתי בשוק החופשי וכמה ממכירות מחיר למשתכן; מה אפשר ללמוד מזה?
