ניתוח

בדרך לאקזיט ענק - האם הבנקים ייאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי?

הלחץ של הרגולטור צפוי להוביל את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי; מה השווי הצפוי לישראכרט, כאל ולאומי קארד?
אבי שאולי | (5)

בדרך לאקזיט ענק - האם הלחץ מצד הכנסת, הממונה על הגבלים עסקיים והמפקח על הבנקים יוביל למכירת שלוש חברות כרטיסי האשראי או חלק מהן? לבנקים פועלים, לאומי, דיסקונט ובינלאומי יש אוצר קטן שהם עשויים להשתמש בו - מכירת חברות כרטיסי האשראי תוך הצפת ערך.

בחודש שעבר הוגשה הצעת חוק פרטית להפרדת השליטה בחברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אם נוסיף לכך את דרישות הנזילות של הבנקים בהתאם לעקרונות באזל 3, תרחיש של מכירת חלק או כל מניות ישראכרט, כאל ולאומי קארד, יכול להתרחש.

חברות כרטיסי האשראי בישראל הן אוליגופול השולט ביד רמה בשוק. הפרות החולבות מספקות לבנקים המחזיקים בבעלות עליהן דיבידנדים ותשלומים בגין שירותים שונים בגובה מאות מיליוני שקלים מדי שנה. השווי של חברות כרטיסי האשראי נגזר מההון העצמי שלהן וממכפיל הרווח המקובל בענף - 12.

ישראכרט בבעלות בנק הפועלים

חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר בישראל היא ישראכרט, הנמצאת בבעלות כמעט מלאה של בנק הפועלים. חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל הוקמה בשנת 1975 והיא עדיין החברה הגדולה ביותר עם 2.7 מיליון כרטיסי אשראי פעילים.

ישראכרט, בניהולו של דב קוטלר, רשומה בדוחות הכספיים של בנק הפועלים בשווי חשבונאי של 1.9 מיליארד שקל (בהתאם להון העצמי של החברה). עם זאת השווי הכלכלי של החברה גבוה הרבה יותר.

את שנת 2013 סיימה ישראכרט עם הכנסות של 1.5 מיליארד שקל ורווח נקי של 256 מיליון שקל. בשקלול הרווח ממכירת מניות מאסטרקארד - הרווח הנקי עמד על 285 מיליון שקל.

כאל בבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי

חברת כרטיסי אשראי לישראל נוסדה בשנת 1979 על ידי הבנקים לאומי ודיסקונט והיום נמצאת בבעלות בנק דיסקונט (71.8%) והבנק הבינלאומי (28.2%).

כאל, בניהולו של דורון ספיר, סיימה את 2013, עם הכנסות של 1.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 132 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים - 1.72 מיליון, צמיחה של 7.1% לעומת 2012.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברת כאל רשומה בדוחות הכספיים של בנק דיסקונט לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל ובדוחות של הבנק הבינלאומי בשווי של 1.35 מיליארד שקל. ההבדל נובע בעיקר מעלות רכישת מניות שונה.

לאומי קארד בבעלות בנק לאומי

חברת לאומי קארד, שהוקמה בשנת 2000, הינה חברת בת של בנק לאומי, המחזיקה ב-80% ממניות החברה. חברת עזריאלי קבוצה מחזיקה ב-20% ממניות החברה הנותרות. שתי החברות נהנות ממדיניות חלוקת 30% מהרווח הנקי השנתי כדיבידנד.

חברת עזריאלי רכשה 20% ממניות לאומי קארד מידי בנק לאומי בשנת 2008 לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל (אחרי הכסף).

מספר הכרטיסים הפעילים - 1.86 מיליון, צמיחה של 5% לעומת שנת 2012. הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2013 ב-987 מיליון שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 200 מיליון שקל, גידול של 11% לעומת 2012.

עזריאלי רושמת את השווי של לאומי קארד בדוחותיה הכספיים ב-588 מיליון שקל (נכון ל-31 בדצמבר 2013), כלומר שווי החברה 2.94 מיליארד שקל. הנכס מוצג בדוחות של עזריאלי כ"נכס פיננסי זמין למכירה". אם לאומי קארד, בניהולו של חגי הלר, תונפק זה יהיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל.

שוק כרטיסי האשראי בישראל

כ-80% האוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשים בכרטיסי אשראי כאמצעי תשלום. הצרכן הישראלי מחזיק בארנקו בממוצע ב-1.5 כרטיסי אשראי ובסך הכל יש בישראל כ-8.2 מיליון כרטיסים. חברות כרטיסי האשראי מרוויחות גם מ-70 אלף בתי עסק שמאפשרים שימוש בכרטיסי אשראי.

חברות כרטיסי האשראי בישראל מנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי בינלאומיים: אמריקן אקספרס, מאסטרקרד, ויזה ודיינרס, על-פי רישיונות שניתנו על-ידי הארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2013 נרשמה עלייה של 5.6% בשימוש בכרטיסי אשראי בישראל (מחזור העסקאות כ-200 מיליארד שקל). חברות כרטיסי האשראי גובות ריבית גבוהה מאוד מלקוחות סביב רמה של כ-10%, לעומת ריבית בנק ישראל בגובה של 0.75%.

בשנים האחרונות התפתחו שתי מגמות בתחום בישראל: הראשונה - הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאים, המקושרים לרוב למועדוני לקוחות; השניה - הרחבת מגוון שירותים עם דגש על אשראי ומימון.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את הנושא לבקשת ח"כ גילה כמליאל והגיע למסקנה כי ""מניעת שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי תביא להגדלת התחרות, לירידה במחירים עבור הצרכנים ולהגברת האיום התחרותי והחיצוני על הבנקים".

הצעות חוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הונחו על שולחן הכנסת מספר פעמים בעבר, אך הבנקים הצליחו למסמס אותן פעם אחר פעם.

דודו זקן מתנגד להכרחת הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי

המפקח על הבנקים, דודו זקן, מתנגד למהלך שבו יכריחו את הבנקים למכור את החזקותיהם בחברות כרטיסי אשראי. במהלך דיון שהתקים בוועדת הכלכלה של הכנסת בחודש שעבר הסביר זקן שיש לבחון את הנושא בשני מובנים:

הראשונה - פעילות כרטיסי אשראי היא פעילות ליבה של המערכת הבנקאית, ומהווה חלק אינטגרלי מניהול חשבון העו"ש. משכך אין בפעילות זו משום ניגוד עניינים עם הפעילות הבנקאית הקלאסית, ולא ניתן לאסור על בנקים לעסוק בפעילות כאמור, בדומה למסקנה בנייר שהוצג על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

השנייה - במישור של הריכוזיות והתחרות, הבחינה צריכה להיות מנקודת המבט של התועלת ללקוח: משק הבית המחזיק כרטיס האשראי ובית העסק. לא כל מהלך שנראה כאילו הוא פוגע בבנקים יביא בהכרח להורדת המחיר או לשיפור מצבו של הלקוח.

דודו זקן הסכיר את רפורמת בכר, שחייבה את הבנקים למכור את הקופות והקרנות, והביאה לעלייה בדמי הניהול ללא תרומה משמעותית בנושא הריכוזיות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שימכרו לי יופיטר שוקיי הון (ל"ת)
    יופיטר שוקיי הון 28/03/2014 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מוטי 28/03/2014 17:57
    הגב לתגובה זו
    אין צורך להוציא את חברות האשראי מהבנקים .זה לא יפעל לטובתינו הלקוחות
  • 3.
    להעשיר טייקונים 27/03/2014 09:13
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שאף אחד לא לומד כלום במדינה הזו במיוחד לא חברי הכנסת שרצים כמו מסוממים עאלק "להוזיל לאזרח את המחירים". גילה גמליאל שנראית כמו איזו סתומה, כנראה לא למדה ולא תלמד את תוצאות "רפורמת בכר", שירשמו לדיראון עולם, (אבל ההוגה שלהם, כפרס, הגיע להיות יו"ר בנק). במסגרת אותה "רפורמה" גזלו מהציבור הישראלי 33% מהפנסיה לטובת מנהלי הקופות החדשות, לרוב חברות ביטוח, בתי השקעות וכל מיני ורמוסים למיניהם. לפני ה"רפורמה" שילם האזרח הישראלי לקופות הגמל שהיו שייכות לבנקים בין 0.1-0.2%, נתונים רישמיים תקראו מה כותב על כך פרופ' שלמה יצחקי הסטטיסטיקאי הראשי לשעבר. ומאז אנו משלמים בין 1-2% בדיוק פי 10, כלומר פי 10 ממה ששילמנו בעבר. עתה יאלצו את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי והסגה תחזור על עצמה, תוך כמה שנים נשלם סכומי עתק, בצורות שונות ומשונות לטייקונים שימציאו שיטות לחייב אותנו בעמלות וריביות בכרטיס האשראי.
  • 2.
    רגולציה = שחיתות! 27/03/2014 09:05
    הגב לתגובה זו
    יש להעביר את חוק עודף הרגולציה - כל פקיד רגולציה האחראי לעודף רגולציה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, דינו שלוש שנות מאסר. עודף רגולציה היא מצב בו התועלת מהרגולציה אינה משמעותית יותר גדולה מעלותה למשק. חובת ההוכחה לכך תהא על הפקיד (אם לא ניתן להוכיח כך - זו עודף רגולציה). נראה הרבה פקידים בכלא או הרבה רגולציה מבוטלת. כך או כך - המשק והשוק יחזרו לצמוח.
  • 1.
    שער 1700 בקרוב (ל"ת)
    לאומי 27/03/2014 07:17
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 0%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: ירידות מסביב לעולם; ת"א צפויה לפתוח בירידות

ירידות חדות באסיה, ירידות גם בחוזים על וול סטריט; ואיך ישפיע מדד המחירים על אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט ירדה גם אתמול - נעילה שלילית בוול-סטריט; צים זינקה ב-8%, מובילאיי נפלה ב-5%. המניות הדואליות צפויות לירידה קלה של 0.1% - לטבלת המניות הדואליות ופערי הארביטראז'. טאואר 0%  צפויה לרדת כ-1%, נייס 0%  תרד ב-1.7%, קמטק 0%  בקרוב ל-2%. 

השווקים באסיה בירידות חדות של 1.5%-2% והחוזים על וול סטריט ממשיכים להיות אדומים - החוזה על הנאסד"ק יורד ב-0.8%. זה מרמז על פתיחה שלילית בתל אביב. 

אתמול אחרי המסחר פורסם מדד המחירים לצרכן - המדד ירד ב-0.5% וכך גם מחירי הדירות - מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%. המדד נמוך, אבל חשוב להבין שהוא לא הפתיע. הוא גלום במחירי האג"ח. התחזיות היו למדד שלילי של 0.4% עד 0.5% ולכן ההשפעה שלו על שוק האג"ח תהיה נמוכה.

רק להמחשה, אם למשל הוא היה יורד ב-0.8%, הרי שמדובר בהפתעה גדולה, וזה היה מחייב התאמה - בראש וראשונה במחירי אגרות החוב הצמודות שהיו יורדות כגודל ההפתעה, וכנראה גם אגרות החוב השקליות היו מושפעות - לכיוון החיובי. מדד כה נמוך מגדיל סיכויים להורדת ריבית והורדת ריבית מעלה את מחירי אגרות החוב השקליות.

המקום שבו כן צפויה השפעה הוא מניות יזמיות הנדל"ן. ירידת המחירים היא לא סוד, אבל ירידת המחירים לצד היקף עסקאות קטן, הבנה שהריבית לא תשפיע על מחירי הדירות בהמשך - כלומר הורדת ריבית לא תשפיע משמעותית על הציבור לרכוש דירה, מובילים למחשבה שיזמיות הנדל"ן המקומיות לא מגלמות את גודל המשבר. אולי הן חיות על ציפיות להיפוך המצב, אבל הנתונים מראים אחרת.