ניתוח

בדרך לאקזיט ענק - האם הבנקים ייאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי?

הלחץ של הרגולטור צפוי להוביל את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי; מה השווי הצפוי לישראכרט, כאל ולאומי קארד?
אבי שאולי | (5)

בדרך לאקזיט ענק - האם הלחץ מצד הכנסת, הממונה על הגבלים עסקיים והמפקח על הבנקים יוביל למכירת שלוש חברות כרטיסי האשראי או חלק מהן? לבנקים פועלים, לאומי, דיסקונט ובינלאומי יש אוצר קטן שהם עשויים להשתמש בו - מכירת חברות כרטיסי האשראי תוך הצפת ערך.

בחודש שעבר הוגשה הצעת חוק פרטית להפרדת השליטה בחברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אם נוסיף לכך את דרישות הנזילות של הבנקים בהתאם לעקרונות באזל 3, תרחיש של מכירת חלק או כל מניות ישראכרט, כאל ולאומי קארד, יכול להתרחש.

חברות כרטיסי האשראי בישראל הן אוליגופול השולט ביד רמה בשוק. הפרות החולבות מספקות לבנקים המחזיקים בבעלות עליהן דיבידנדים ותשלומים בגין שירותים שונים בגובה מאות מיליוני שקלים מדי שנה. השווי של חברות כרטיסי האשראי נגזר מההון העצמי שלהן וממכפיל הרווח המקובל בענף - 12.

ישראכרט בבעלות בנק הפועלים

חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר בישראל היא ישראכרט, הנמצאת בבעלות כמעט מלאה של בנק הפועלים. חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל הוקמה בשנת 1975 והיא עדיין החברה הגדולה ביותר עם 2.7 מיליון כרטיסי אשראי פעילים.

ישראכרט, בניהולו של דב קוטלר, רשומה בדוחות הכספיים של בנק הפועלים בשווי חשבונאי של 1.9 מיליארד שקל (בהתאם להון העצמי של החברה). עם זאת השווי הכלכלי של החברה גבוה הרבה יותר.

את שנת 2013 סיימה ישראכרט עם הכנסות של 1.5 מיליארד שקל ורווח נקי של 256 מיליון שקל. בשקלול הרווח ממכירת מניות מאסטרקארד - הרווח הנקי עמד על 285 מיליון שקל.

כאל בבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי

חברת כרטיסי אשראי לישראל נוסדה בשנת 1979 על ידי הבנקים לאומי ודיסקונט והיום נמצאת בבעלות בנק דיסקונט (71.8%) והבנק הבינלאומי (28.2%).

כאל, בניהולו של דורון ספיר, סיימה את 2013, עם הכנסות של 1.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 132 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים - 1.72 מיליון, צמיחה של 7.1% לעומת 2012.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברת כאל רשומה בדוחות הכספיים של בנק דיסקונט לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל ובדוחות של הבנק הבינלאומי בשווי של 1.35 מיליארד שקל. ההבדל נובע בעיקר מעלות רכישת מניות שונה.

לאומי קארד בבעלות בנק לאומי

חברת לאומי קארד, שהוקמה בשנת 2000, הינה חברת בת של בנק לאומי, המחזיקה ב-80% ממניות החברה. חברת עזריאלי קבוצה מחזיקה ב-20% ממניות החברה הנותרות. שתי החברות נהנות ממדיניות חלוקת 30% מהרווח הנקי השנתי כדיבידנד.

חברת עזריאלי רכשה 20% ממניות לאומי קארד מידי בנק לאומי בשנת 2008 לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל (אחרי הכסף).

מספר הכרטיסים הפעילים - 1.86 מיליון, צמיחה של 5% לעומת שנת 2012. הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2013 ב-987 מיליון שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 200 מיליון שקל, גידול של 11% לעומת 2012.

עזריאלי רושמת את השווי של לאומי קארד בדוחותיה הכספיים ב-588 מיליון שקל (נכון ל-31 בדצמבר 2013), כלומר שווי החברה 2.94 מיליארד שקל. הנכס מוצג בדוחות של עזריאלי כ"נכס פיננסי זמין למכירה". אם לאומי קארד, בניהולו של חגי הלר, תונפק זה יהיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל.

שוק כרטיסי האשראי בישראל

כ-80% האוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשים בכרטיסי אשראי כאמצעי תשלום. הצרכן הישראלי מחזיק בארנקו בממוצע ב-1.5 כרטיסי אשראי ובסך הכל יש בישראל כ-8.2 מיליון כרטיסים. חברות כרטיסי האשראי מרוויחות גם מ-70 אלף בתי עסק שמאפשרים שימוש בכרטיסי אשראי.

חברות כרטיסי האשראי בישראל מנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי בינלאומיים: אמריקן אקספרס, מאסטרקרד, ויזה ודיינרס, על-פי רישיונות שניתנו על-ידי הארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2013 נרשמה עלייה של 5.6% בשימוש בכרטיסי אשראי בישראל (מחזור העסקאות כ-200 מיליארד שקל). חברות כרטיסי האשראי גובות ריבית גבוהה מאוד מלקוחות סביב רמה של כ-10%, לעומת ריבית בנק ישראל בגובה של 0.75%.

בשנים האחרונות התפתחו שתי מגמות בתחום בישראל: הראשונה - הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאים, המקושרים לרוב למועדוני לקוחות; השניה - הרחבת מגוון שירותים עם דגש על אשראי ומימון.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את הנושא לבקשת ח"כ גילה כמליאל והגיע למסקנה כי ""מניעת שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי תביא להגדלת התחרות, לירידה במחירים עבור הצרכנים ולהגברת האיום התחרותי והחיצוני על הבנקים".

הצעות חוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הונחו על שולחן הכנסת מספר פעמים בעבר, אך הבנקים הצליחו למסמס אותן פעם אחר פעם.

דודו זקן מתנגד להכרחת הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי

המפקח על הבנקים, דודו זקן, מתנגד למהלך שבו יכריחו את הבנקים למכור את החזקותיהם בחברות כרטיסי אשראי. במהלך דיון שהתקים בוועדת הכלכלה של הכנסת בחודש שעבר הסביר זקן שיש לבחון את הנושא בשני מובנים:

הראשונה - פעילות כרטיסי אשראי היא פעילות ליבה של המערכת הבנקאית, ומהווה חלק אינטגרלי מניהול חשבון העו"ש. משכך אין בפעילות זו משום ניגוד עניינים עם הפעילות הבנקאית הקלאסית, ולא ניתן לאסור על בנקים לעסוק בפעילות כאמור, בדומה למסקנה בנייר שהוצג על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

השנייה - במישור של הריכוזיות והתחרות, הבחינה צריכה להיות מנקודת המבט של התועלת ללקוח: משק הבית המחזיק כרטיס האשראי ובית העסק. לא כל מהלך שנראה כאילו הוא פוגע בבנקים יביא בהכרח להורדת המחיר או לשיפור מצבו של הלקוח.

דודו זקן הסכיר את רפורמת בכר, שחייבה את הבנקים למכור את הקופות והקרנות, והביאה לעלייה בדמי הניהול ללא תרומה משמעותית בנושא הריכוזיות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שימכרו לי יופיטר שוקיי הון (ל"ת)
    יופיטר שוקיי הון 28/03/2014 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מוטי 28/03/2014 17:57
    הגב לתגובה זו
    אין צורך להוציא את חברות האשראי מהבנקים .זה לא יפעל לטובתינו הלקוחות
  • 3.
    להעשיר טייקונים 27/03/2014 09:13
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שאף אחד לא לומד כלום במדינה הזו במיוחד לא חברי הכנסת שרצים כמו מסוממים עאלק "להוזיל לאזרח את המחירים". גילה גמליאל שנראית כמו איזו סתומה, כנראה לא למדה ולא תלמד את תוצאות "רפורמת בכר", שירשמו לדיראון עולם, (אבל ההוגה שלהם, כפרס, הגיע להיות יו"ר בנק). במסגרת אותה "רפורמה" גזלו מהציבור הישראלי 33% מהפנסיה לטובת מנהלי הקופות החדשות, לרוב חברות ביטוח, בתי השקעות וכל מיני ורמוסים למיניהם. לפני ה"רפורמה" שילם האזרח הישראלי לקופות הגמל שהיו שייכות לבנקים בין 0.1-0.2%, נתונים רישמיים תקראו מה כותב על כך פרופ' שלמה יצחקי הסטטיסטיקאי הראשי לשעבר. ומאז אנו משלמים בין 1-2% בדיוק פי 10, כלומר פי 10 ממה ששילמנו בעבר. עתה יאלצו את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי והסגה תחזור על עצמה, תוך כמה שנים נשלם סכומי עתק, בצורות שונות ומשונות לטייקונים שימציאו שיטות לחייב אותנו בעמלות וריביות בכרטיס האשראי.
  • 2.
    רגולציה = שחיתות! 27/03/2014 09:05
    הגב לתגובה זו
    יש להעביר את חוק עודף הרגולציה - כל פקיד רגולציה האחראי לעודף רגולציה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, דינו שלוש שנות מאסר. עודף רגולציה היא מצב בו התועלת מהרגולציה אינה משמעותית יותר גדולה מעלותה למשק. חובת ההוכחה לכך תהא על הפקיד (אם לא ניתן להוכיח כך - זו עודף רגולציה). נראה הרבה פקידים בכלא או הרבה רגולציה מבוטלת. כך או כך - המשק והשוק יחזרו לצמוח.
  • 1.
    שער 1700 בקרוב (ל"ת)
    לאומי 27/03/2014 07:17
    הגב לתגובה זו
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףעידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסף
ניתוח Bizportal

למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי

הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דלק קבוצה איתקה

בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה 0.3%   נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.

שווי הנכסים

החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים  בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.

לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.

הנכס שלא במאזן

אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.

במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%

כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית


הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%.  אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.  


גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת. 

אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן. 



מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.