בדרך לאקזיט ענק - האם הבנקים ייאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי?
בדרך לאקזיט ענק - האם הלחץ מצד הכנסת, הממונה על הגבלים עסקיים והמפקח על הבנקים יוביל למכירת שלוש חברות כרטיסי האשראי או חלק מהן? לבנקים פועלים, לאומי, דיסקונט ובינלאומי יש אוצר קטן שהם עשויים להשתמש בו - מכירת חברות כרטיסי האשראי תוך הצפת ערך.
בחודש שעבר הוגשה הצעת חוק פרטית להפרדת השליטה בחברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אם נוסיף לכך את דרישות הנזילות של הבנקים בהתאם לעקרונות באזל 3, תרחיש של מכירת חלק או כל מניות ישראכרט, כאל ולאומי קארד, יכול להתרחש.
חברות כרטיסי האשראי בישראל הן אוליגופול השולט ביד רמה בשוק. הפרות החולבות מספקות לבנקים המחזיקים בבעלות עליהן דיבידנדים ותשלומים בגין שירותים שונים בגובה מאות מיליוני שקלים מדי שנה. השווי של חברות כרטיסי האשראי נגזר מההון העצמי שלהן וממכפיל הרווח המקובל בענף - 12.
ישראכרט בבעלות בנק הפועלים
חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר בישראל היא ישראכרט, הנמצאת בבעלות כמעט מלאה של בנק הפועלים. חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל הוקמה בשנת 1975 והיא עדיין החברה הגדולה ביותר עם 2.7 מיליון כרטיסי אשראי פעילים.
- ביום המסחר הראשון: אנדרסן גרופ מזנקת ב-30%
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראכרט, בניהולו של דב קוטלר, רשומה בדוחות הכספיים של בנק הפועלים בשווי חשבונאי של 1.9 מיליארד שקל (בהתאם להון העצמי של החברה). עם זאת השווי הכלכלי של החברה גבוה הרבה יותר.
את שנת 2013 סיימה ישראכרט עם הכנסות של 1.5 מיליארד שקל ורווח נקי של 256 מיליון שקל. בשקלול הרווח ממכירת מניות מאסטרקארד - הרווח הנקי עמד על 285 מיליון שקל.
כאל בבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי
חברת כרטיסי אשראי לישראל נוסדה בשנת 1979 על ידי הבנקים לאומי ודיסקונט והיום נמצאת בבעלות בנק דיסקונט (71.8%) והבנק הבינלאומי (28.2%).
כאל, בניהולו של דורון ספיר, סיימה את 2013, עם הכנסות של 1.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 132 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים - 1.72 מיליון, צמיחה של 7.1% לעומת 2012.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
חברת כאל רשומה בדוחות הכספיים של בנק דיסקונט לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל ובדוחות של הבנק הבינלאומי בשווי של 1.35 מיליארד שקל. ההבדל נובע בעיקר מעלות רכישת מניות שונה.
לאומי קארד בבעלות בנק לאומי
חברת לאומי קארד, שהוקמה בשנת 2000, הינה חברת בת של בנק לאומי, המחזיקה ב-80% ממניות החברה. חברת עזריאלי קבוצה מחזיקה ב-20% ממניות החברה הנותרות. שתי החברות נהנות ממדיניות חלוקת 30% מהרווח הנקי השנתי כדיבידנד.
חברת עזריאלי רכשה 20% ממניות לאומי קארד מידי בנק לאומי בשנת 2008 לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל (אחרי הכסף).
מספר הכרטיסים הפעילים - 1.86 מיליון, צמיחה של 5% לעומת שנת 2012. הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2013 ב-987 מיליון שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 200 מיליון שקל, גידול של 11% לעומת 2012.
עזריאלי רושמת את השווי של לאומי קארד בדוחותיה הכספיים ב-588 מיליון שקל (נכון ל-31 בדצמבר 2013), כלומר שווי החברה 2.94 מיליארד שקל. הנכס מוצג בדוחות של עזריאלי כ"נכס פיננסי זמין למכירה". אם לאומי קארד, בניהולו של חגי הלר, תונפק זה יהיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל.
שוק כרטיסי האשראי בישראל
כ-80% האוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשים בכרטיסי אשראי כאמצעי תשלום. הצרכן הישראלי מחזיק בארנקו בממוצע ב-1.5 כרטיסי אשראי ובסך הכל יש בישראל כ-8.2 מיליון כרטיסים. חברות כרטיסי האשראי מרוויחות גם מ-70 אלף בתי עסק שמאפשרים שימוש בכרטיסי אשראי.
חברות כרטיסי האשראי בישראל מנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי בינלאומיים: אמריקן אקספרס, מאסטרקרד, ויזה ודיינרס, על-פי רישיונות שניתנו על-ידי הארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2013 נרשמה עלייה של 5.6% בשימוש בכרטיסי אשראי בישראל (מחזור העסקאות כ-200 מיליארד שקל). חברות כרטיסי האשראי גובות ריבית גבוהה מאוד מלקוחות סביב רמה של כ-10%, לעומת ריבית בנק ישראל בגובה של 0.75%.
בשנים האחרונות התפתחו שתי מגמות בתחום בישראל: הראשונה - הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאים, המקושרים לרוב למועדוני לקוחות; השניה - הרחבת מגוון שירותים עם דגש על אשראי ומימון.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את הנושא לבקשת ח"כ גילה כמליאל והגיע למסקנה כי ""מניעת שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי תביא להגדלת התחרות, לירידה במחירים עבור הצרכנים ולהגברת האיום התחרותי והחיצוני על הבנקים".
הצעות חוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הונחו על שולחן הכנסת מספר פעמים בעבר, אך הבנקים הצליחו למסמס אותן פעם אחר פעם.
דודו זקן מתנגד להכרחת הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי
המפקח על הבנקים, דודו זקן, מתנגד למהלך שבו יכריחו את הבנקים למכור את החזקותיהם בחברות כרטיסי אשראי. במהלך דיון שהתקים בוועדת הכלכלה של הכנסת בחודש שעבר הסביר זקן שיש לבחון את הנושא בשני מובנים:
הראשונה - פעילות כרטיסי אשראי היא פעילות ליבה של המערכת הבנקאית, ומהווה חלק אינטגרלי מניהול חשבון העו"ש. משכך אין בפעילות זו משום ניגוד עניינים עם הפעילות הבנקאית הקלאסית, ולא ניתן לאסור על בנקים לעסוק בפעילות כאמור, בדומה למסקנה בנייר שהוצג על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
השנייה - במישור של הריכוזיות והתחרות, הבחינה צריכה להיות מנקודת המבט של התועלת ללקוח: משק הבית המחזיק כרטיס האשראי ובית העסק. לא כל מהלך שנראה כאילו הוא פוגע בבנקים יביא בהכרח להורדת המחיר או לשיפור מצבו של הלקוח.
דודו זקן הסכיר את רפורמת בכר, שחייבה את הבנקים למכור את הקופות והקרנות, והביאה לעלייה בדמי הניהול ללא תרומה משמעותית בנושא הריכוזיות.
- 5.שימכרו לי יופיטר שוקיי הון (ל"ת)יופיטר שוקיי הון 28/03/2014 19:21הגב לתגובה זו
- 4.מוטי 28/03/2014 17:57הגב לתגובה זואין צורך להוציא את חברות האשראי מהבנקים .זה לא יפעל לטובתינו הלקוחות
- 3.להעשיר טייקונים 27/03/2014 09:13הגב לתגובה זומסתבר שאף אחד לא לומד כלום במדינה הזו במיוחד לא חברי הכנסת שרצים כמו מסוממים עאלק "להוזיל לאזרח את המחירים". גילה גמליאל שנראית כמו איזו סתומה, כנראה לא למדה ולא תלמד את תוצאות "רפורמת בכר", שירשמו לדיראון עולם, (אבל ההוגה שלהם, כפרס, הגיע להיות יו"ר בנק). במסגרת אותה "רפורמה" גזלו מהציבור הישראלי 33% מהפנסיה לטובת מנהלי הקופות החדשות, לרוב חברות ביטוח, בתי השקעות וכל מיני ורמוסים למיניהם. לפני ה"רפורמה" שילם האזרח הישראלי לקופות הגמל שהיו שייכות לבנקים בין 0.1-0.2%, נתונים רישמיים תקראו מה כותב על כך פרופ' שלמה יצחקי הסטטיסטיקאי הראשי לשעבר. ומאז אנו משלמים בין 1-2% בדיוק פי 10, כלומר פי 10 ממה ששילמנו בעבר. עתה יאלצו את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי והסגה תחזור על עצמה, תוך כמה שנים נשלם סכומי עתק, בצורות שונות ומשונות לטייקונים שימציאו שיטות לחייב אותנו בעמלות וריביות בכרטיס האשראי.
- 2.רגולציה = שחיתות! 27/03/2014 09:05הגב לתגובה זויש להעביר את חוק עודף הרגולציה - כל פקיד רגולציה האחראי לעודף רגולציה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, דינו שלוש שנות מאסר. עודף רגולציה היא מצב בו התועלת מהרגולציה אינה משמעותית יותר גדולה מעלותה למשק. חובת ההוכחה לכך תהא על הפקיד (אם לא ניתן להוכיח כך - זו עודף רגולציה). נראה הרבה פקידים בכלא או הרבה רגולציה מבוטלת. כך או כך - המשק והשוק יחזרו לצמוח.
- 1.שער 1700 בקרוב (ל"ת)לאומי 27/03/2014 07:17הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה
קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34% , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11% משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.
במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.
מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה
עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.
החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- קבוצת אפקון עם מיקוד מחדש; ה-EBITDA צמח ב-31%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.
