המשקיעים מזהים קשיי נזילות בבזן: נפילות באג"חים - המניה צונחת בכ-4%
בזן הגופים המוסדיים שוב מזהים קשיי נזילות בחברת בזן. עד סוף החודש צפויה בתי הזיקוק לפרסם את תוצאותיה הכספיות, אולם כבר היום נראה שיש מי שמעדיף להקטין את חשיפתו למנייה שצוללת בכ-4%. ירידות שערים בשיעור של עד שלושה אחוזים נרשמות באיגרות החוב של הקבוצה.
באוקטובר 2013 החלה מניית בזן לאבד גובה ובשוק ההון זיהו קשיי נזילות. בעקבות האמור ביצעה בזן מספר מהלכים לחיזוק הנזילות של החברה שכללו הנפקת זכויות בהיקף כספי של 528 מיליון שקל. כמו כן, החברה ביצעה הרחבת של סדרת אג"ח ובמסגרתה גייסה סכום נוסף של כ-600 מיליון שקל.
ככל הנראה מה שגורם לחולשה בחברה הוא עומס הפירעונות הצפוי בחודש יוני הקרוב. על החברה לפרוע אז תשלומי אג"ח בהיקף של כ-375 מיליון שקל. על החברה לפרוע תשלומים בהיקף של כ-140 מיליון שקל למחזיקי אג"ח א', כ-150 מיליון שקל למחזיקי אג"ח ב', וכ-85 מיליון שקל למחזיקי האג"ח מסדרה ג'.
ככל הנראה לחברה יש היום את המקורות הכספיים לתשלומים אלו, בעקבות הגיוסים האחרונים שבוצעו, אך אם החברה תבצע את התשלומים האלו, רמת הנזילות של החברה עלולה להיפגע.
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- בזן נכנסת לתחום הפקת הנפט בהשקעה של 100 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאיכולה למחזר את החוב
בדו"ח הכספי של החברה שפורסם בסוף חודש ספטמבר, ציינה בזן כי במהלך 2014 על החברה לפרוע תשלומים למערכת הבנקאית ואשראי לזמן קצר בהיקף העולה על 300 מיליון דולר. החברה הניחה עוד כי ב-2014 תייצר 514 מיליון דולר מפעילות שוטפת.
קשיי הנזילות שבהם הייתה שרויה בזן מקשים עליה בגיוס חוב חדש למימון פעילותה השוטפת. איגרות החוב הארוכות של החברה (מח"מ 2.88) נופלות היום 2.8% והן נסחרות בתשואה ברוטו לפידיון של 7.5% (בתוספת הצמדה למדד). רמה זו הינה גבולית לגבי האפשרות לבצע מיחזור חוב.
- 2.אגח 17/03/2014 14:56הגב לתגובה זוקניה תמורת מזומן. מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
- 1.Gyf 17/03/2014 13:26הגב לתגובה זולמכור בזו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
