קיצוץ: רשות ני"ע ואנטרופי לחצו ונפטא חתכה לחיים צוף את המשכורת
רשות ניירות ערך וחברת הייעוץ למוסדיים, אנטרופי, פעלו במרץ בחודשים האחרונים לריסון שכר הבכירים בחברת נפטא, שבשליטת קובי מימון וחיים צוף. נפטא קיצצה לצוף את השכר השוטף בכ-10% ובנוסף הפחיתה את התנאים לקבלת מענק שנתי. צוף השתכר אשתקד 1.4 מיליון שקל עבור 45% משרה, אך כעת שכרו קוצץ. בתחילה הציעה החברה 1.1 מיליון שקל ולאחר מכן העדיפה להציג את השכר בדולרים - 360 אלף דולר.
המועד האחרון שניתן לחברות ציבוריות לאישור מדיניות התגמול, היה ספטמבר 2013, אך כיוון שחברות רבות לא הספיקו - ועדת החוקה של הכנסת העניקה ארכה להן עד ינואר 2014. בתקופה הארכה התמקדה אנטרופי בחברות הגדולות יותר כמו נפטא, שנסחרת בשווי של 2.3 מיליארד שקל.
זימון ראשון לאספה פורסם עוד בחודש אוגוסט
האספה הראשונה של נפטא לצורך אישור מדיניות התגמול בחברה זומנה בחודש אוגוסט ל-9 באוקטובר, אך היא נדחתה ל-17 באוקטובר ולאחר מכן נדחתה האספה ל"מועד לא ידוע". בחודש אוקטובר נדחתה האספה ל-19 בנובמבר ואז נדחתה שוב ל-3 בדצמבר - יום שלישי הבא. הדחיות בלחץ רשות ני"ע ואנטרופי.
נפטא ניסתה לאשר מדיניות תגמול לפיה היו"ר יקבל מענק בהתאם לתשואה על ההון בגובה של 12% עד 20%. לאחר מכן שינתה את המדיניות לטווח של 18% עד 24%.
מדיניות התגמול אושרה על ידי ועדת התגמול והדירקטוריון
צוף מכהן במשרות רבות נוספות בחברות שונות בקבוצה ועלות שכרו הכולל גבוהה ממה שהוא משתכר רק מחברת נפטא. מדיניות התגמול (בהתאם לתיקון 20 לחוק החברות) עברה את כל האישורים הנדרשים בנפטא מלבד כאמור של בעלי המניות.
- אנטרופי: הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק
- המתחרים של מיטב דש לא אישרו לאילן רביב את חבילת השכר החדשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניתוח שערכה חברת CompVision עבור החברה עולה כי חבילת התגמול לחיים צוף גבוהה ביחס לחברות דומות, עד כמה שניתן להשוות. מלבד נדב גרינשפון מאפריקה נכסים ורפי ביסקר מנכסים ובנין, שכרו של חיים צוף גבוה משל יתר הקולגות שלו.
פירמידת החברות של צוף ומיימון מחזיקה ב-29% מ'תמר' ובחברת נצבא
נפטא היא חלק מפירמידת החברות הציבוריות שבשליטת קובי מימון וחיים ציף. החברות הבולטות בקבוצה הן: ישראמקו יהש, המחזיקה ב-29% מתגלית 'תמר' וחברת הנדל"ן המניב נצבא, החברה הבת של ארפורט סיטי.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
