הדולר היציג נחלש ל-3.587 ש'; "ההססנות עלולה להביא למפולת בדולר"
הספקולנטים נגד פישר: גם ביום המסחר הראשון של חודש מאי שערו של הדולר המשיך לרדת. זאת למרות ניסיונותיו של בנק ישראל אתמול לתמוך בדולר על ידי התערבות, נוספת על זו שכבר ביצע במהלך חודש אפריל.
עם קביעת השערים היציגים נחלש הדולר ב-0.2% ונקבע על 3.587 שקלים. ברמה דומה לזו החלה אתמול ההתערבות של בנק ישראל.
לעומת זאת שערו של האירו התחזק גם בשוק המקומי כנגד השקל וגם בעולם כנגד הדולר. בשוק המקומי התחזק היום האירו היציג ב-0.76% ונקבע על 4.731 שקלים ובעולם הוא נסחר ברמה של 1.323 דולר לאירו, ובכך הוא משלים עלייה של 3% מסוף מארס.
היום צפוי להיות עמוס באירועי מאקרו. החלטת הריבית וסקר התעסוקה של ADP בארה"ב, ירכזו את מלוא תשומת ליבם של המשקיעים. דוח התעסוקה צפוי להצביע על כך שנוספו בחודש אפריל 154 אלף משרות לסקטור הפרטי. נתון מעודד עשוי לדחוף את המדדים האמריקנים אל עבר שיאים חדשים.
"החלטת הריבית לא צפויה לחדש לנו הרבה. ברננקי ימשיך לשמור על הרטוריקה שלו ולא ימהר לשנות או לפזר רמזים כלשהם בנוגע לשינויים עתידיים. היקף הרכישות החודשיות העמודות על סך 85 מיליארד דולר בחודש, לא צפוי להשתנות", נכתב בסקירה של ATRADE.
בנוסף, המשקיעים ימתינו בדריכות להחלטת הריבית באירופה אשר תתפרסם מחר. אנליסטים צופים להורדה בריבית של 0.25% לרמה של 0.5%.
ההססנות של פישר עלוללה להביא לקריסת הדולר-שקל
FXCM ישראל מזהיר הבוקר כי "המשך המדיניות ההססנית של בנק ישראל עלולה להביא לקריסה של הדולר-שקל. לא נראה שהשוק מתרשם מההתערבות של בנק ישראל שהייתה צפויה מדי וקטנה מדי. לא ברור עד כמה נחוש בנק ישראל להפשיל שרוולים במלחמה בספקולנטים, והדבר מתבטא באסטרטגיה הססנית למדי שעשויה לחולל יותר נזק מאשר תועלת. היקפי ההתערבות מצומצמים מאוד וכמעט חסרי משמעות לאור נפחי המסחר הספקולטיבי התומך בשקל. המדיניות הנוכחית אף עשויה להביא לתוצאה הפוכה מפולת של הדולר-שקל כלפי מטה".
"במלחמתו הקודמת בספקולנטים פישר הקדיש מאות מיליונים של דולרים בכל התערבות, השתמש ברטוריקה חריפה והפך את הסוגיה לאג'נדה המרכזית שלו, אבל לא ברור אם כעת, כה סמוך לפרישתו, הנגיד מוכן לעשות את כל מה שצריך. לא נראה כי משהו יכול לשנות את מגמת הירידה של הדולר-שקל, אלא אם כן נראה איזה מפנה דרמטי בשוקי המט"ח העולמיים שיביאו להתחזקות משמעותית של הדולר. רמת המפתח הבאה תהיה 3.56, השפל של אוקטובר 2011".
חזי ינושבסקי ראש מחלקת מחקר ATRADE אומר הבוקר כי "המהלך של הבנק לא גרם להיסטריה בשווקים, היות שלא דובר על התערבות בהיקפים גדולים, אלא בהתערבות נקודתית בלבד, אשר נועדה לאותת למשקיעים על כך שהבנק ישראל עומד על המשמר ולא יהסס להתערב שוב בעתיד. אנו מעריכים כי התערבות גדולה יותר תתרחש אם וכאשר הצמד יבחן את אזור 3.55. היחלשותו של הדולר בעולם הופכת את המשימה של בנק ישראל, לקשה הרבה יותר".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו : "לאור העובדה שאנו בתחילת חודש קלנדרי, היצעי המט"ח של הסקטור העסקי עשוים להמשיך וללחוץ לירידת שער הדולר, כאשר פריצת רמת 3.58 שקלים מטה תתמוך בהמשך התנועה אף לעבר רמת 3.55 שקלים לדולר. לדעתנו, בהיעדר פעולה בנפח משמעותי לא יהיה בה כדי לבלום את ייסוף השקל ובהמשך אף לעבר רמת 3.4 שקלים ואף פחות מכך".
- 6.לך הביתה פישר 01/05/2013 18:35הגב לתגובה זוהרסתה דור שלם לך כבר זוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה .. 4 קירות כולה ועם אין בררה וחיבים לקנות אז צריך לקחת משכנתא לכל החיים לך לך כבר .........נמעסת
- 5.תשקיעו דקה בלקרוא 01/05/2013 18:28הגב לתגובה זואמרו לנו שהמצב שלנו במדינה הרבה יותר טוב מכל המדינות אבל איפה זה נכון ?לאט לאט לא שמנו לב שהמדינה עשקה אותנו והעבירה עלנו את כל העול ונהינו משועבדים למשכנתאות ל 30 שנה .זה עוד נורמאלי הבעיה תהיה שהריביות יעלו ואנחנו נשאר עם חובות ענקיים למשך כל חיינו ... זה אומר ששעבדו אותנו והעבירו עלנו האזרחים חובות עצומים . שמדינות אחרות יצאו מזה האזרחים יהיה במצב טוב להבדיל מאזרחי ישראל שיחיו עם חובות למשך חיים שלמים תחשבו על זה
- 4.סטנלי פישר גדול האימפוטנטים של כל נגידי בנק ישראל (ל"ת)קולומבו 01/05/2013 17:47הגב לתגובה זו
- 3.קותי 01/05/2013 17:23הגב לתגובה זוגם אם פישר פורש, התוצאות הקשות למשק בגלל התחזקות השקל ייזקפו לחובתו ויפגעו בשמו. לכן, פישר יפעיל אמצעים אחרים שעומדים לרשותו כדי לבלום את התחזקות השקל, כמו הורדת ריבית גדולה והטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות נכנסות. הצעדים החדשים יגיעו בהפתעה, והספקולנטים שפוגעים בכלכלת המדינה ייפגעו בצורה קשה! צוחק מי שצוחק אחרון.
- 2.הספקולנטים יפסידו (ל"ת)סוחר 01/05/2013 13:22הגב לתגובה זו
- 1.jeky1234 01/05/2013 09:35הגב לתגובה זוכדאי להפנים את האינטרס האישי של הנגיד לשימור שקל חזק, לפחות עד לפרישתו, המבין יבין...

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.