חיים גבריאלי: "ההצעה שלנו טובה משמעותית מכל חלופה אחרת"

שוני אלבק: "בין החלופות שעלו להצעה שלנו - הייתה גם התקשרות עם נציגי האג"ח של אידיבי פיתוח - וזו חלופה בעייתית מאוד מכמה סיבות. אני לא רואה כיצד הצדדים יסכימו לתספורת עצומה כזו שאינה נחוצה"
יעל גרונטמן | (5)

"כל מי שבוחן את החלופות האחרות בכלים מקצועיים אובייקטיביים - רואה כי ההצעה שלנו טובה משמעותית מכל חלופה אחרת, כך אמר היום מנכ"ל אידיבי אחזקות, חיים גבריאלי באסיפת מחזיקי האג"ח שהתקיימה היום ולאחריה צפויים מחזיקי האג"ח להצביע על אישור הארכת מועד מימוש האופציה שניתנה לאלשטיין להשקעה בגנדן. במידה ולא יאשרו מחזיקי האג"ח את ההארכת האופציה המהווה תנאי להסדר החוב - הם צפויים לפנות לבית המשפט.

גבריאלי הוסיף, "המשא ומתן עדיין לא מוצה וחשוב שיימשך עד לגיבוש הסדר הוגן. מכאן החשיבות הגדולה לאופן ההצבעה שלכם היום".

לטענתו ההצעה של החברה טובה יותר מהחלופות "בעיקר בגלל המחוייבות של ההנהלה להבריא את החברה והמחייבות של בעלי השליטה להזרים סכום משמעותי במזומן לצורך תשלום מיידי לבעלי האג"ח".

בתחילת דבריו אמר גבריאלי "אני רוצה להתחיל דווקא בשורה התחתונה הפשוטה: החברה ובעלי השליטה עושים כל מאמץ להגיע להסדר הוגן עם כלל נושי החברה ועם מחזיקי האג"ח בפרט".

גבריאלי ציין כי נציגי החברה נפגשו פעמים רבות עם נציגי בעלי האג"ח והוסיף כי חברי הנציגות גם פגשו את אלשטיין "שמעודכן בהתקדמות המשא ומתן כל העת".

"עד היום הגשנו מספר הצעות לנאמנים שכוללות הזרמת מזומן משמעותית מצד בעלי השליטה, לצורך תשלום מיידי לבעלי האג"ח, ומתווה של הסדר הוגן שיאפשר להבריא את החברה ולממש את הפוטנציאל העצום שקיים בנכסים המצויינים שלה".

אלבק: הסדר עם נציגי אג"ח של IDB פיתוח טומן בחובו תספורת עצומה

דובר נוסף מטעם החברה היה שוני אלבק, שאמר "אנו מתנהלים מול הנציגות שאתם בחרתם. לא אנו הרכבנו את הנציגות. אתם הסמכתם את הנציגות לנהל משא ומתן. אנו מצדנו עושים כל מה שאנו יכולים על מנת לנהל משא ומתן בצורה יעילה ואפקטיבית ועל מנת שיצליח. התהליך הזה מטבעו הוא מאוד רגיש, והחשיפה השוטפת שלו לתקשורת מזמינה לחצים וספינים ושיקולים זרים שאותם אנחנו מנסים לנטרל".

"בין החלופות שעלו להצעה שלנו - הייתה גם התקשרות עם נציגי האג"ח של אידיבי פיתוח - וזו חלופה בעייתית מאוד מכמה סיבות. ראשית, חוסר השקיפות שלה, הן מבחינת התוכניות האמיתיות שאינן מוצגות, והן בשל היותה מופעלת ממניעים פסולים של מי שרוצה להשתלט על אידיבי פיתוח".

"שנית, ההסדר עצמו שמוצע לפי הפרסומים בתקשורת, טומן בחובו תספורת עצומה ללא רק למחזיקי האג"ח ולנושים של אי.די.בי אחזקות אלא גם לבעלי החוב של אי.די.בי פיתוח, כלומר גם בעלי האג"ח וגם הנושים מקרב הבנקים. אני לא רואה כיצד הצדדים יסכימו לתספורת עצומה כזו שאינה נחוצה".

"לגבי ההצעות שהעלו כאן בחדר לגבי גיוס משקיע לאי.די.בי פיתוח - מיותר ציין כי הרעשים והספינים בתקשורת מבריחים משקיעים פוטנציאליים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גבריאלי היקר - תכין בבקשה מצגת שתראה במה הצעתכם עדיפה (ל"ת)
    חבורת נוחי מושכת זמן 01/03/2013 01:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אהרון 28/02/2013 17:56
    הגב לתגובה זו
    חבורה של שקרנים ורמאים שלא רוציםלהחזיר את חובם נוכלים עם חליפות ומתק שפתיים .רמאים עם מסכות נוחי בסף וף או ישלם או יתפשט בבית המשפט
  • 3.
    מבין עניין 28/02/2013 17:47
    הגב לתגובה זו
    אם מדברים על "הסדר הוגן" ראוי שיהיה הוגן על רקע ההבטחות ש"לא דובר על תספורת , גזזת, או כל תסרוקת" והאמון שנותנים מחזיקי אג"ח אחזקות בדנקנקר ולא בהשוואה להצעה המבחילה של הטורף ירמיהו ובן בריתו בדש.
  • 2.
    מחכה שהחברה תבריא ולקבל את כל החוב. (ל"ת)
    izy10 28/02/2013 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עדו 28/02/2013 16:12
    הגב לתגובה זו
    מה בדיוק יגיד עושה דברו של דנקנר, כשכל העסק יתמוטט מצטער טעיתי אז, טעיתי לפני זה ולכולם מותר לטעות ואולי גם לשקר ולרמות !
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.