שפע ימים צללה 24%: השלימה הליך גיוס בהיקף של 6 מיליון שקלים
חברת שפע ימים, העוסקת בחיפוש יהלומים ואבני חן בנחל הקישון ואיזור הכרמל, דיווחה הבוקר (ד') כי השלימה גיוס של 5.9 מיליון שקל ב-2 סבבי השקעה, תמורתם הקצתה 14.7 מיליון מניות ללא ערך נקוב, וכן על הרחבת מרכז העיבוד של החברה בעכו.
בכוונת החברה להשתמש בחלק מהתמורה כדי לרכוש ציוד ומכונות בעלות טכנולוגיה חדשה ומתקדמת ולשדרג חלק מהציוד הקיים, לצורך הגברת קצב תהליכי השטיפה, הניפוי, הסינון והמיון של המדגמים. המיכון החדש יאפשר, להערכת החברה, גידול של פי שלוש ביכולותיה לטפל בזמן נתון בכמויות החומר. בנוסף, התמורה תשמש את החברה לצורך קידום ביצוע פעולות האקספלורציה (הן חיפוש והן חקירה) בשטחי ההיתרים של חברת הבת.
בעקבות השדרוג החברה מתכננת לקלוט כוח אדם נוסף שיוכל להתמודד עם הגברת התפוקה מהמערכת המשודרגת. החברה מסרה כי קליטת המערכת החדשה תתבצע בחודשיים הקרובים ללא צורך בהשקעה בשדרוג התשתיות התומכות במערכות החדשות, כאשר השימוש בתמורה צפוי לקדם את פעילות האקספולרציה באיתור ממצאים והאיזורים הספיציפיים בהם עשויים להימצא המרבצים.
מניית שפע ימים היא אחת המניות החמות בבורסה בת"א, זאת לאחר שזינקה 435% בשלושת החודשים האחרונים (לפני המסחר היום), מחיר המשקף לה שווי שוק של 231 מיליון שקל. במסגרת ראיון שערך BIzportal עם יו"ר דירקטוריון שפע ימים, שמעון הייבלום, האחרון הביע אופטימיות וציין כי "אם נמצא את מכרה היהלומים, שווי החברה יגיע למיליארדים וניכנס למדד מעו"ף".
נזכיר כי בחודש ינואר הודיעה החברה כי מצאה אבן ספיר במשקל 5.7 קראט, אשר שוויה איננו מהותי ונאמד באלפי דולרים. מאז דיווחה החברה על הסכמי השקעה בהיקף כולל של 6 מיליון שקלים, בהן התחייבה כי במידה ובתום 12 חודשים ממועד הקצאת המניות הנרכשות, לא יהיה שווין פי שתיים מהסכום המקורי שהושקע, היא תכפיל את החזקות המשקיע לעומת הסכום המקורי.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
