כמו פיל בבורסה: מאות מיליונים זורמים לתעודות חו"ל, הבוקר עבר עוד 'בלוק' של 51 מיליון שקל - וזו לא הגדלת חשיפה
בחודשים האחרונים יש פיל בבורסה בת"א. בעוד המסחר מתנהל על מי מנוחות ובמחזורים נמוכים, כמעט בכל יום יש תעודת סל חו"לית - שבולטת על גבי המסכים מבלי שמישהו נותן על כך את דעתו. כך לדוגמה, הבוקר הנייר שמרכז את מחזור המסחר הגבוה בבורסה הוא פסגות סל S&P500 עם מחזור של 51 מיליון שקלים, יותר משליש מהמחזור הכללי.
ל-Bizportal נודע כי הפעילות החריגה הזו, מקורה לא בהגדלה או הקטנת חשיפה מצד המוסדיים אלא ב'החלפות' שמבצעים המוסדיים משיקולי עלות. המוסדיים שהחזיקו ב-ETFים בחו"ל, מוכרים אותם בחודשים האחרונים ובמקומם קונים תעודות בארץ.
אם המדד בחו"ל מחלק דיבידנד, ייתכן שהגוף המקומי ייאלץ לשלם מס בהחזקת הETF שלו. לעומת זאת, בהחזקה של תעודת הסל הגוף המוסדי פטור ממס ולכן חלוקת הדיבידנד (אם תתרחש) תהיה במונחי ברוטו. במילים אחרות, בארץ המוסדיים אינם משלמים מס על דיבידנדים, ולכן עבור פעילותם בחו"ל כדאי להם לפעול דרך התעודות. בחודשים האחרונים תשואת הדיבידנד של ה-S&P500 עלתה מסביב 2% למעל 2.5% ולכן הדבר הפך משמעותי יותר. גופי תעודות הסל ביצעו רוד-שואו אינטנסיבי בקרב המוסדיים על מנת לשכנע שנכון עבורם להחליף את ה-ETF'S שברשותם בתעודות סל.
- 10.לא ברור, גם התעודה המקומית משלמת מס על דיבידנד בחו"ל (ל"ת)אא 17/02/2013 13:11הגב לתגובה זו
- אחד שמבין 17/02/2013 14:08הגב לתגובה זולקוח מוסדי לא משלם מס בארץ
- 9.אנחנו את הבלוקים גמרנו שבע שעבר נגד פ"ת! (ל"ת)האחיין של דודו זר 17/02/2013 12:18הגב לתגובה זו
- 8.גובה המס 17/02/2013 11:40הגב לתגובה זוהמוסדיים משלמים מס אמריקאי אם הם מחזיקים ETF. אם הם מחזיקים תעודת סל של פסגות, פסגות משלמת את המס הזה. בסוף נשאר אותו דבר. אולי הסיבה למעבר היא שתעודות הסל גובות הרבה יותר דמי ניהול מה-ETF, הלקוח של המוסדיים נושא בהוצאה זו וחלק מדמי הניהול חוזר למוסדיים בדרכים עלומות
- 7.למה מזרימים כסף ממילא השוק כאן לא עולה (ל"ת)שלי 17/02/2013 11:39הגב לתגובה זו
- אתה צודק בדיוק כך (ל"ת)22 17/02/2013 12:24הגב לתגובה זו
- 6.מאוד מוזר שטרם 17/02/2013 11:33הגב לתגובה זולאחר החדשות הטובות והמרעישות מיום חמישי ... אינני בטוח כבר בכך שירון זר לא צדק בהמלצה לנייר שהוא נתן. בינתיים, הנייר יורד בצורה מאוד מוזרה!
- ישי הוכרזה כתגלית 17/02/2013 12:55הגב לתגובה זוהמצב בהרבה יותר טוב לדעתי ממה שכתוב בכתבה שם ומחכים לכתבים הנכבדים של ביזפורטל שישפכו יותר אור על המצב, כולל הערכתם לשווי הנייר האמיתי.
- 5.אייל 17/02/2013 11:18הגב לתגובה זועמלות המסחר נדירות! - הצטרפו לפורום ביומד בפייסבוק ותחשפו לדיל נדיר!! בפורום "ביומד" בפייסבוק תוכלו להיחשף לתיק המומחים שלנו ולדיון אקטיבי אודות המניות המובילות מתחום הביומד
- 4.איילי 17/02/2013 10:55הגב לתגובה זואז למה אני בתור אזרח פרטי צריך לשלם מס יקר של 25% ? קפיטליזם חזירי...
- 3.טובע ברגולצרע 17/02/2013 10:49הגב לתגובה זויש להקל מיידית ברגולציה המיותרת (80%) ולהשאיר רק מה שנחוץ ממש. יש לחקור ולמצות את הדין עם האחראים למחדל עודף הרגולציה.
- יש להשית על האחראים את הנזק שנגרם מעודף הרגולציה. (ל"ת)אזרח 17/02/2013 12:25הגב לתגובה זו
- 2.lepxii 17/02/2013 10:48הגב לתגובה זוהבלוק עבר ב10:33.... הכתבה פורסמה ב10:28.
- 1.מישהו יודע למה ביוקנסל יורדת ככ הרבה? (ל"ת)עדי 17/02/2013 10:44הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
