בלעדי

כמו פיל בבורסה: מאות מיליונים זורמים לתעודות חו"ל, הבוקר עבר עוד 'בלוק' של 51 מיליון שקל - וזו לא הגדלת חשיפה

מאז אוקטובר האחרון זרמו למעלה מ-1.5 מיליארד שקל לתעודות בת"א על 4 מדדי מניות בחו"ל. על הסיבה למעבר ה'בלוקים' - כנסו...
יוסי פינק | (14)

בחודשים האחרונים יש פיל בבורסה בת"א. בעוד המסחר מתנהל על מי מנוחות ובמחזורים נמוכים, כמעט בכל יום יש תעודת סל חו"לית - שבולטת על גבי המסכים מבלי שמישהו נותן על כך את דעתו. כך לדוגמה, הבוקר הנייר שמרכז את מחזור המסחר הגבוה בבורסה הוא פסגות סל S&P500 עם מחזור של 51 מיליון שקלים, יותר משליש מהמחזור הכללי.

ל-Bizportal נודע כי הפעילות החריגה הזו, מקורה לא בהגדלה או הקטנת חשיפה מצד המוסדיים אלא ב'החלפות' שמבצעים המוסדיים משיקולי עלות. המוסדיים שהחזיקו ב-ETFים בחו"ל, מוכרים אותם בחודשים האחרונים ובמקומם קונים תעודות בארץ.

אם המדד בחו"ל מחלק דיבידנד, ייתכן שהגוף המקומי ייאלץ לשלם מס בהחזקת הETF שלו. לעומת זאת, בהחזקה של תעודת הסל הגוף המוסדי פטור ממס ולכן חלוקת הדיבידנד (אם תתרחש) תהיה במונחי ברוטו. במילים אחרות, בארץ המוסדיים אינם משלמים מס על דיבידנדים, ולכן עבור פעילותם בחו"ל כדאי להם לפעול דרך התעודות. בחודשים האחרונים תשואת הדיבידנד של ה-S&P500 עלתה מסביב 2% למעל 2.5% ולכן הדבר הפך משמעותי יותר. גופי תעודות הסל ביצעו רוד-שואו אינטנסיבי בקרב המוסדיים על מנת לשכנע שנכון עבורם להחליף את ה-ETF'S שברשותם בתעודות סל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לא ברור, גם התעודה המקומית משלמת מס על דיבידנד בחו"ל (ל"ת)
    אא 17/02/2013 13:11
    הגב לתגובה זו
  • אחד שמבין 17/02/2013 14:08
    הגב לתגובה זו
    לקוח מוסדי לא משלם מס בארץ
  • 9.
    אנחנו את הבלוקים גמרנו שבע שעבר נגד פ"ת! (ל"ת)
    האחיין של דודו זר 17/02/2013 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גובה המס 17/02/2013 11:40
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים משלמים מס אמריקאי אם הם מחזיקים ETF. אם הם מחזיקים תעודת סל של פסגות, פסגות משלמת את המס הזה. בסוף נשאר אותו דבר. אולי הסיבה למעבר היא שתעודות הסל גובות הרבה יותר דמי ניהול מה-ETF, הלקוח של המוסדיים נושא בהוצאה זו וחלק מדמי הניהול חוזר למוסדיים בדרכים עלומות
  • 7.
    למה מזרימים כסף ממילא השוק כאן לא עולה (ל"ת)
    שלי 17/02/2013 11:39
    הגב לתגובה זו
  • אתה צודק בדיוק כך (ל"ת)
    22 17/02/2013 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מאוד מוזר שטרם 17/02/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
    לאחר החדשות הטובות והמרעישות מיום חמישי ... אינני בטוח כבר בכך שירון זר לא צדק בהמלצה לנייר שהוא נתן. בינתיים, הנייר יורד בצורה מאוד מוזרה!
  • ישי הוכרזה כתגלית 17/02/2013 12:55
    הגב לתגובה זו
    המצב בהרבה יותר טוב לדעתי ממה שכתוב בכתבה שם ומחכים לכתבים הנכבדים של ביזפורטל שישפכו יותר אור על המצב, כולל הערכתם לשווי הנייר האמיתי.
  • 5.
    אייל 17/02/2013 11:18
    הגב לתגובה זו
    עמלות המסחר נדירות! - הצטרפו לפורום ביומד בפייסבוק ותחשפו לדיל נדיר!! בפורום "ביומד" בפייסבוק תוכלו להיחשף לתיק המומחים שלנו ולדיון אקטיבי אודות המניות המובילות מתחום הביומד
  • 4.
    איילי 17/02/2013 10:55
    הגב לתגובה זו
    אז למה אני בתור אזרח פרטי צריך לשלם מס יקר של 25% ? קפיטליזם חזירי...
  • 3.
    טובע ברגולצרע 17/02/2013 10:49
    הגב לתגובה זו
    יש להקל מיידית ברגולציה המיותרת (80%) ולהשאיר רק מה שנחוץ ממש. יש לחקור ולמצות את הדין עם האחראים למחדל עודף הרגולציה.
  • יש להשית על האחראים את הנזק שנגרם מעודף הרגולציה. (ל"ת)
    אזרח 17/02/2013 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    lepxii 17/02/2013 10:48
    הגב לתגובה זו
    הבלוק עבר ב10:33.... הכתבה פורסמה ב10:28.
  • 1.
    מישהו יודע למה ביוקנסל יורדת ככ הרבה? (ל"ת)
    עדי 17/02/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים