כמו פיל בבורסה: מאות מיליונים זורמים לתעודות חו"ל, הבוקר עבר עוד 'בלוק' של 51 מיליון שקל - וזו לא הגדלת חשיפה
בחודשים האחרונים יש פיל בבורסה בת"א. בעוד המסחר מתנהל על מי מנוחות ובמחזורים נמוכים, כמעט בכל יום יש תעודת סל חו"לית - שבולטת על גבי המסכים מבלי שמישהו נותן על כך את דעתו. כך לדוגמה, הבוקר הנייר שמרכז את מחזור המסחר הגבוה בבורסה הוא פסגות סל S&P500 עם מחזור של 51 מיליון שקלים, יותר משליש מהמחזור הכללי.
ל-Bizportal נודע כי הפעילות החריגה הזו, מקורה לא בהגדלה או הקטנת חשיפה מצד המוסדיים אלא ב'החלפות' שמבצעים המוסדיים משיקולי עלות. המוסדיים שהחזיקו ב-ETFים בחו"ל, מוכרים אותם בחודשים האחרונים ובמקומם קונים תעודות בארץ.
אם המדד בחו"ל מחלק דיבידנד, ייתכן שהגוף המקומי ייאלץ לשלם מס בהחזקת הETF שלו. לעומת זאת, בהחזקה של תעודת הסל הגוף המוסדי פטור ממס ולכן חלוקת הדיבידנד (אם תתרחש) תהיה במונחי ברוטו. במילים אחרות, בארץ המוסדיים אינם משלמים מס על דיבידנדים, ולכן עבור פעילותם בחו"ל כדאי להם לפעול דרך התעודות. בחודשים האחרונים תשואת הדיבידנד של ה-S&P500 עלתה מסביב 2% למעל 2.5% ולכן הדבר הפך משמעותי יותר. גופי תעודות הסל ביצעו רוד-שואו אינטנסיבי בקרב המוסדיים על מנת לשכנע שנכון עבורם להחליף את ה-ETF'S שברשותם בתעודות סל.
- 10.לא ברור, גם התעודה המקומית משלמת מס על דיבידנד בחו"ל (ל"ת)אא 17/02/2013 13:11הגב לתגובה זו
- אחד שמבין 17/02/2013 14:08הגב לתגובה זולקוח מוסדי לא משלם מס בארץ
- 9.אנחנו את הבלוקים גמרנו שבע שעבר נגד פ"ת! (ל"ת)האחיין של דודו זר 17/02/2013 12:18הגב לתגובה זו
- 8.גובה המס 17/02/2013 11:40הגב לתגובה זוהמוסדיים משלמים מס אמריקאי אם הם מחזיקים ETF. אם הם מחזיקים תעודת סל של פסגות, פסגות משלמת את המס הזה. בסוף נשאר אותו דבר. אולי הסיבה למעבר היא שתעודות הסל גובות הרבה יותר דמי ניהול מה-ETF, הלקוח של המוסדיים נושא בהוצאה זו וחלק מדמי הניהול חוזר למוסדיים בדרכים עלומות
- 7.למה מזרימים כסף ממילא השוק כאן לא עולה (ל"ת)שלי 17/02/2013 11:39הגב לתגובה זו
- אתה צודק בדיוק כך (ל"ת)22 17/02/2013 12:24הגב לתגובה זו
- 6.מאוד מוזר שטרם 17/02/2013 11:33הגב לתגובה זולאחר החדשות הטובות והמרעישות מיום חמישי ... אינני בטוח כבר בכך שירון זר לא צדק בהמלצה לנייר שהוא נתן. בינתיים, הנייר יורד בצורה מאוד מוזרה!
- ישי הוכרזה כתגלית 17/02/2013 12:55הגב לתגובה זוהמצב בהרבה יותר טוב לדעתי ממה שכתוב בכתבה שם ומחכים לכתבים הנכבדים של ביזפורטל שישפכו יותר אור על המצב, כולל הערכתם לשווי הנייר האמיתי.
- 5.אייל 17/02/2013 11:18הגב לתגובה זועמלות המסחר נדירות! - הצטרפו לפורום ביומד בפייסבוק ותחשפו לדיל נדיר!! בפורום "ביומד" בפייסבוק תוכלו להיחשף לתיק המומחים שלנו ולדיון אקטיבי אודות המניות המובילות מתחום הביומד
- 4.איילי 17/02/2013 10:55הגב לתגובה זואז למה אני בתור אזרח פרטי צריך לשלם מס יקר של 25% ? קפיטליזם חזירי...
- 3.טובע ברגולצרע 17/02/2013 10:49הגב לתגובה זויש להקל מיידית ברגולציה המיותרת (80%) ולהשאיר רק מה שנחוץ ממש. יש לחקור ולמצות את הדין עם האחראים למחדל עודף הרגולציה.
- יש להשית על האחראים את הנזק שנגרם מעודף הרגולציה. (ל"ת)אזרח 17/02/2013 12:25הגב לתגובה זו
- 2.lepxii 17/02/2013 10:48הגב לתגובה זוהבלוק עבר ב10:33.... הכתבה פורסמה ב10:28.
- 1.מישהו יודע למה ביוקנסל יורדת ככ הרבה? (ל"ת)עדי 17/02/2013 10:44הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר
בי קומיוניקיישנס 5.24% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.14% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
