כמו פיל בבורסה: מאות מיליונים זורמים לתעודות חו"ל, הבוקר עבר עוד 'בלוק' של 51 מיליון שקל - וזו לא הגדלת חשיפה
בחודשים האחרונים יש פיל בבורסה בת"א. בעוד המסחר מתנהל על מי מנוחות ובמחזורים נמוכים, כמעט בכל יום יש תעודת סל חו"לית - שבולטת על גבי המסכים מבלי שמישהו נותן על כך את דעתו. כך לדוגמה, הבוקר הנייר שמרכז את מחזור המסחר הגבוה בבורסה הוא פסגות סל S&P500 עם מחזור של 51 מיליון שקלים, יותר משליש מהמחזור הכללי.
ל-Bizportal נודע כי הפעילות החריגה הזו, מקורה לא בהגדלה או הקטנת חשיפה מצד המוסדיים אלא ב'החלפות' שמבצעים המוסדיים משיקולי עלות. המוסדיים שהחזיקו ב-ETFים בחו"ל, מוכרים אותם בחודשים האחרונים ובמקומם קונים תעודות בארץ.
אם המדד בחו"ל מחלק דיבידנד, ייתכן שהגוף המקומי ייאלץ לשלם מס בהחזקת הETF שלו. לעומת זאת, בהחזקה של תעודת הסל הגוף המוסדי פטור ממס ולכן חלוקת הדיבידנד (אם תתרחש) תהיה במונחי ברוטו. במילים אחרות, בארץ המוסדיים אינם משלמים מס על דיבידנדים, ולכן עבור פעילותם בחו"ל כדאי להם לפעול דרך התעודות. בחודשים האחרונים תשואת הדיבידנד של ה-S&P500 עלתה מסביב 2% למעל 2.5% ולכן הדבר הפך משמעותי יותר. גופי תעודות הסל ביצעו רוד-שואו אינטנסיבי בקרב המוסדיים על מנת לשכנע שנכון עבורם להחליף את ה-ETF'S שברשותם בתעודות סל.
- 10.לא ברור, גם התעודה המקומית משלמת מס על דיבידנד בחו"ל (ל"ת)אא 17/02/2013 13:11הגב לתגובה זו
- אחד שמבין 17/02/2013 14:08הגב לתגובה זולקוח מוסדי לא משלם מס בארץ
- 9.אנחנו את הבלוקים גמרנו שבע שעבר נגד פ"ת! (ל"ת)האחיין של דודו זר 17/02/2013 12:18הגב לתגובה זו
- 8.גובה המס 17/02/2013 11:40הגב לתגובה זוהמוסדיים משלמים מס אמריקאי אם הם מחזיקים ETF. אם הם מחזיקים תעודת סל של פסגות, פסגות משלמת את המס הזה. בסוף נשאר אותו דבר. אולי הסיבה למעבר היא שתעודות הסל גובות הרבה יותר דמי ניהול מה-ETF, הלקוח של המוסדיים נושא בהוצאה זו וחלק מדמי הניהול חוזר למוסדיים בדרכים עלומות
- 7.למה מזרימים כסף ממילא השוק כאן לא עולה (ל"ת)שלי 17/02/2013 11:39הגב לתגובה זו
- אתה צודק בדיוק כך (ל"ת)22 17/02/2013 12:24הגב לתגובה זו
- 6.מאוד מוזר שטרם 17/02/2013 11:33הגב לתגובה זולאחר החדשות הטובות והמרעישות מיום חמישי ... אינני בטוח כבר בכך שירון זר לא צדק בהמלצה לנייר שהוא נתן. בינתיים, הנייר יורד בצורה מאוד מוזרה!
- ישי הוכרזה כתגלית 17/02/2013 12:55הגב לתגובה זוהמצב בהרבה יותר טוב לדעתי ממה שכתוב בכתבה שם ומחכים לכתבים הנכבדים של ביזפורטל שישפכו יותר אור על המצב, כולל הערכתם לשווי הנייר האמיתי.
- 5.אייל 17/02/2013 11:18הגב לתגובה זועמלות המסחר נדירות! - הצטרפו לפורום ביומד בפייסבוק ותחשפו לדיל נדיר!! בפורום "ביומד" בפייסבוק תוכלו להיחשף לתיק המומחים שלנו ולדיון אקטיבי אודות המניות המובילות מתחום הביומד
- 4.איילי 17/02/2013 10:55הגב לתגובה זואז למה אני בתור אזרח פרטי צריך לשלם מס יקר של 25% ? קפיטליזם חזירי...
- 3.טובע ברגולצרע 17/02/2013 10:49הגב לתגובה זויש להקל מיידית ברגולציה המיותרת (80%) ולהשאיר רק מה שנחוץ ממש. יש לחקור ולמצות את הדין עם האחראים למחדל עודף הרגולציה.
- יש להשית על האחראים את הנזק שנגרם מעודף הרגולציה. (ל"ת)אזרח 17/02/2013 12:25הגב לתגובה זו
- 2.lepxii 17/02/2013 10:48הגב לתגובה זוהבלוק עבר ב10:33.... הכתבה פורסמה ב10:28.
- 1.מישהו יודע למה ביוקנסל יורדת ככ הרבה? (ל"ת)עדי 17/02/2013 10:44הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
