אורביט טסה 25%: עסקה עם פוטנציאל ל-150 מיליון דולר ב-5 שנים

חברת אורביט תספק מערכות תקשורת למיזם לווינות מהגדולים בעולם. החברה תספק מאות מערכות תקשורת הכוללות 2,500 אנטנות ושירותי תמיכה
תומר קורנפלד |

חברת אורביט עולה ליגה ומדווחת הבוקר על עסקת ענק. אורביט העוסקת בייצור ושיווק מוצרי אלקטרוניקה לתחומי התקשורת והתעופה חתמה על הסכם אסטרטגי גדול שבמסגרתו תספק מערכות תקשורת למיזם לווינות מהגדולים בעולם. פוטנציאל השוק של המערכות מוערך בכ-150 מיליון דולר על פני חמש שנים. בתגובה, מניית החברה פתחה את המסחר בזינוק של 25%.

חברת אורביט המנוהלת על ידי עופר גרינברגר נבחרה כספק של מערכות תקשורת בתחום התדר Ka band, תחום אשר נחשב כמנוע צמיחה משמעותי בתעשיית הלווינות. הפתרונות של אורביט יסופקו עבור מיזם לוויני מוביל אשר ייאפשר תקשורת לווינית בפס רחב בקצבים גבוהים.

כחלק מן ההסכם עתידה אורביט לספק מאות מערכות תקשורת הכוללות 2,500 אנטנות. כמו כן, תספק החברה שירות ותמיכה לשנים הקרובות עבור המיזם אשר צפוי לכלול שיגורם של 12 לווינים בשנים 2013-2014 בלבד. אורביט גברה על חברות מתחרות הפועלות בתחום והוכיחה כי המערכות שלה איתנות יותר מהמתחרות.

כחלק מן הפרוייקט קיבלה החברה הזמנה מיידית בהיקף של 4 מיליון שקל לטובת התנעת הפרוייקט. כעת, תשמש החברה כספק הציוד והשירות עבור האינטגרטורים הגדולים בתחום שיעבדו מול מיזם התקשורת.

לדברי עופר גרינברגר, מנכ"ל אורביט: "אנו גאים על כך שאורביט נבחרה לספק מערכות תקשורת עבור פרויקט ייחודי ובסדר גודל עולמי, וזאת לאחר שיכולותיה הטכנולוגיות נבחנו לעומק במשך חודשים רבים. אנו רואים בזכייה זו תעודת כבוד וכן הוכחה שיש לנו טכנולוגיה ייחודית כפי שבאה לידי ביטוי בפלטפורמות ה OrBand ן ה OrSat אשר נבחנו במסגרת ההסכם".

לדבריו, "מדובר בהסכם אסטרטגי בעל פוטנציאל גדול הן בהיקפו הכספי והן במשמעויות האסטרטגיות המיידיות וארוכות הטווח. פרויקט זה מוערך על ידי מיזם הלוויינים העולמי בעשרות מיליוני דולרים בשנה מהיום בו נתחיל לספק מערכות תקשורת והיקפו הכולל עשוי אף להגיע, על פי הערכת המיזם, לכדי כ-150 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.