לקראת ראש השנה - השכר הממוצע לשכירים עלה ל-9,447 שקל
בחודש יוני 2012 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים על 9,447 שקל, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר משרות השכיר עמד על 3.141 מיליון. הנתונים מסתמכים על עיבוד ראשוני של מדגם דווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102 וממקורות מנהליים אחרים.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר. בחודשים אפריל-יוני 2012 עלה מספר משרות השכיר ב-1.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.6% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2012.
בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד עלה מספר משרות השכיר ב-4% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2012, בהמשך לעלייה של 4.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2012. בענף המינהל הציבורי עלה מספר משרות השכיר ב-4% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2012, בהמשך לעלייה של 5% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2012. בענף שירותי אירוח ואוכל ירד מספר משרות השכיר ב-1.7% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2012, בהמשך לירידה של 2.4% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2012.
בענף בנקאות, ביטוח ופיננסים עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-8.6% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2012, בהמשך לעלייה של 1.3% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2012. בענף המינהל הציבורי עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-0.7%, בהמשך לעלייה של 2.1% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2012. בענף שירותים עסקיים עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-0.7%, לעומת ירידה של 0.2% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2012.
בחודש יוני 2012 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא פיננסיות בו היו 2.059 מיליון משרות שכיר (65.5% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 9,243 שקל. במגזר הממשלתי היו 592.1 אלף משרות שכיר (18.9% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה 11,989 שקל. במגזר החברות הפיננסיות היו 99.2 אלף משרות שכיר (3.2% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה
16,484 שקל.
במגזר משקי הבית היו 200.4 אלף משרות שכיר (6.4% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,122 שקל. במגזר המלכ"רים הפרטיים היו 190.4 אלף משרות שכיר (6.1% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה 5,683 שקל .
מהנתונים עולה כי השכר במגזר השכר והמים היה הגבוה ביותר ועמד על 22,068 שקל, מגזר המנהל הציבורי מדורג במקום השני עם שכר ממוצע של 17,011 שקל ואחריו מגזר הפיננסים עם שכר ממוצע של 15,909 שקל. השכר הנמוך ביותר מוענק במגזר שירותי אירוח ואוכל (4,127 שקל) ואחריו מדורג מגזר החקלאות עם שכר של 5,999 שקל.
- 3.נוה 07/09/2012 10:08הגב לתגובה זותבדקו במפעלים של שחר ממכבי חיפה
- 2.אבי 06/09/2012 15:08הגב לתגובה זונית. אלו הנתונים:אבטלה סבירה, מדד מחירים שעלה באחוז 1 מתחילת השנה והטבות שונות. הסה"כ חיובי למרות בעיות נק' כמו מחיר הדלק.
- קוקי 06/09/2012 20:58הגב לתגובה זוהחסכונות שנחסכו שקל לשקל הועברו שלוק ההון הפרוע ללא פיקוח וההפסד של הציבור עד כה נאמד במיליארדי שקלים. לגבי מדד המחירים לצרכן - האם יש משהו בציבור השפוי שמאמין שכשיוקר המחיה הראלי מזנק בעשרות אחוזים המדד עולה ב- 1% ?
- 1.חציון ולא ממוצע - מה לא ברור !!!! (ל"ת)עמית 06/09/2012 14:48הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.2% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.2% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק
נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב
משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות
במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
