מחפשים מקלט: קרוב למיליארד שקל גוייסו לתעודות הפיקדון ביוני
שוק תעודות הסל בארץ הצליח לגייס ביוני 640 מיליון שקל נטו, כך עולה מנתונים שמפרסם איגוד לשכות המסחר. אולם בחינת האפיקים השונים מראה כי על רקע התנודתיות הרבה שאיפיינה את המסחר גם בחודש יוני לאחר הנפילות החדות שנרשמו בשוקי המניות בחודש מאי, ציבור המשקיעים המשיך להתבצר בחופי המבטחים שמספקות תעודות הפיקדון, בהן נרשמו עיקר הגיוסים, בסך של כ-980 מיליון שקל.
גם תעודות הסל העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל רשמו ביוני גידול, כשאליהן גוייסו כ-126 מיליון שקל. מנגד, בתעודות הסל על מניות בשוק הישראלי נרשמו פידיונות בסך 380 מיליון שקל. הבחירה של שהמשקיעים להפסיק ולעקוב גם אחרי מדדי האג"ח בישראל, שמתעודות הסל שעוקבות אחריהם נפדו כ-90 מיליון שקל, מצביעה על המשכו של חוסר הענין של המשקיעים בשוק המקומי.
מתחילת שנת 2012 גייס ענף תעודות הסל מעל 2.4 מיליארד שקל, כשעיקר הגיוס הינו בתעודות פיקדון, שנחשבות להשקעה סולידית בתקופות משבר.
מנתוני אגוד לשכות המסחר עולה כי שוק תעודות הסל מנהל נכון לסוף חודש יוני 2012 כ-56.8 מיליארד שקל (בניכוי החזקות פנימיות), לעומת מאי 2012, שאז נוהלו סך של 56.3 מיליארד שקל. בשיא, ניהל ענף תעודות הסל באפריל 2011 סך נכסים בהיקף של 59.7 מיליארד שקל.
המוסדיים נערכים לכניסת התקנות
רונן סולומון, מנהל תחום שוק ההון בלשכת המסחר: "החודש אנו רואים גיוסים בעיקר בתעודות פיקדון שהינן השקעה סולידית בתקופות משבר ובאפיקי מניות ואג"ח בחו"ל, לאור היערכותם של הגופים המוסדיים לתקנות הוצאות ישירות, שלא מאפשרות ניכוי כפל דמי ניהול על תעודות מקומיות אלא רק על תעודות בחו"ל. בשאר אפיקי ההשקעה ישנן בעיקר פדיונות.
"אולם, עדיין התפלגות ההשקעה בענף תעודות הסל הינה, כ-27% מהענף מושקע במדדי מניות מקומיים וכ-21% במדדי מניות בחו"ל. בנוסף, כ-30% נוספים מושקע במדדי אגרות-חוב בארץ, וכ-17.5% בתעודות פיקדון (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)".
קסם - המגייסת המובילה
לדבריו, "החודש המגייסת המובילה הינה קסם תעודות סל שגייסה כ-323 מיליון שקל, ואחריה מתייצבות מיטב תעודות סל עם גיוסים בסך של כ-212 מיליון שקל ותכלית תעודות סל שגייסה כ-145 מיליון שקל. אצל כל שאר מנפיקי תעודות הסל היו פדיונות קלים.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
