סקירת הבנקים לשבוע: "מומלץ להחזיק במניות האנרגיה, הטכנ' והנדל"ן מעל למשקל השוק"

כלכלני מחלקות המחקר של בנק הפועלים ושל בנק לאומי מביאים לנו כל שבוע את הסתכלותם והמלצותיהם בזירות המרכזיות בארץ
עידן קייסר | (8)

השבוע בתל אביב התאפיין שבוע המסחר בירידות שערים, בין היתר בגלל חששות המשקיעים בארץ ובעולם מהמצב המדאיג באירופה. אירועים מבית סיפקו למשקיעים סיבות נוספות למכור את אחזקותיהם, כאשר התחרות הגוברת בשוק התקשורת גרמה למניות בסקטור לצלול, כמו גם הורדות הדירוג לחברות בקבוצת אי.די.בי גרמה לאווירה שלילית בתל אביב.

כלכלני מחלקת המחקר של בנק הפועלים סבורים כי כעת גלומה בשוק הזדמנות: "אנו סבורים, כי בראיה ארוכת טווח שוק המניות המקומי מתומחר ברמות מחירים זולות יחסית להשקעה. אי הוודאות הגבוהה בנוגע להמשך ההתפתחויות המאקרו כלכליות בישראל ובעולם מעיבה אומנם על המסחר המקומי. עם זאת, למשקיעים בעלי אורך נשימה עדיין ישנן הזדמנויות השקעה לטיוב הרכיב המנייתי בראיה ארוכת טווח".

בשוק המניות הישראלי, בבנק לאומי מציינים כי "אנו צופים כי המהלכים הרגולטוריים והשלכותיהם על חברות רבות הנסחרות בשוק המקומי ימשיכו לעמוד במוקד תשומת הלב של המשקיעים ויעיבו על ביצועי השוק המקומי".

עוד אומרים בבנק לאומי כי "גם ההתפתחויות באירופה עשויות להביא להקטנת סיכונים. בהסתכלות ארוכת טווח, רמת המחירים הנוכחית נראית מעניינת עבור משקיעים שאינם חוששים מתנודתיות. במבט ענפי, להערכתנו מומלץ להחזיק בסקטור האנרגיה, הטכנולוגיה והנדל"ן מעל למשקל השוק."

להלן המלצותיהם הסקטוריאליות של כלכלני מח' המחקר של בנק לאומי:

בבנק הפועלים מנתחים את השוק בצורה קצת אחרת, ואומרים כי "מבחינת הרכב התיק, אנו רואים עדיפות להשקעה במניות החברות הגדולות, בעלות מדיניות דיבידנדים אגרסיבית, הפונות ליצוא וכן לחברות הפועלות בענפים הבסיסיים (כגון פארמה, כימיה ונדל"ן מניב), ופחות לחברות המוטות לצריכה הפרטית בישראל. כמו כן, אנו ממשיכים להמליץ על הגדלת הרכיב הגלובלי בתיק המנייתי, לשם פיזור הסיכון בתיק".

בבנק לאומי מסתכלים קדימה אל שוק אגרות החוב ואומרים כי: "על אף העלייה בסביבה האינפלציונית לא מן הנמנע כי תהליך העלאת הריבית יידחה. זאת בשל העלייה ברמת אי הוודאות בשווקים ובשוק המקומי בפרט. בנוסף, העמקת הגירעון הממשלתי צפוייה להביא לעלייה בהיקף גיוסי הממשלה ולהשפיע לשלילה על האגרות הממשלתיות בייחוד במח"מ הארוך. בשל האמור, אנו סבורים כי יש להחזיק במח"מ בינוני בחלקו הממשלתי של תיק ההשקעה".

בבנק הפועלים מסכמים את שבוע המסחר במט"ח ומציינים כי "האירו נחלש השבוע בחדות אל מול השקל, במקביל למגמת המסחר בשוק המט"ח הבינלאומי. במהלך המסחר צנח שער האירו אל מתחת לרמה של 4.9 לאירו, והמשיך לרדת עד לרמתו הנמוכה ביותר זה כשלושה חודשים. להערכתנו, השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, ובהתאם להתפתחויות במשבר החוב באירלנד. עם זאת, נראה כי גברו ההשפעות על השקל מגורמים מקומיים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הצופה 19/05/2012 16:14
    הגב לתגובה זו
    לא הוציא דוח משאבים עבורו, אמרו שבדקו רק את החלק הדרומי, מאז לא שמענו כלום....
  • 7.
    גדי 19/05/2012 15:57
    הגב לתגובה זו
    נוחי תגיד לצחי שיתחיל לזרז את קידוחי הנפט וכל המשתמע מזה כולל התייחסות יותר חיובית והוגנת למשקיעי מודיעין שנעשקים מידי יום על ידי תרגילים מלוכלכים של בעלי עניין סחרניים מקבוצת כלל, רק ממודיעין תתחיל לצאת הישועה כדאי ששתחיל להפנים עובדה זו!
  • 6.
    אהרון 19/05/2012 11:59
    הגב לתגובה זו
    מציע לכולם לא להאמין לכל הממליצים ולמכור את כל המניות יש משבר והוא רק בתחילתו
  • 5.
    אורי 18/05/2012 15:50
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לשני הבנקים המהוללים אני תולה את הסיבות למצב השוק בארץ רק בגורמים מקומיים. המניות ירדו חדות אך ורק בגלל הרגולטורים בארץ כאשר הצעד הכי ערמומי ושטני היה ההוזלה בשוק התקשורת שגרמה למפולת במניות מתוך כוונת הממשלה לפגוע בחסכונות. ואילו הנפילות באגחים הן אך ורק בגלל ה" טייקונים" הנוכלים שלקחו כסף מהציבור ולא החזירו את חובותיהם כשיטה.מכיון שאני לא רואה שינוי בהתנהגות הנ" ל אני מציע לכולם להתרחק כמה שיותר ממה שקרוי אצלינו בטעות בורסה.
  • 4.
    רון 18/05/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
    סיימה את התיקון. במידה ויהיו עליות היום בניו יורק היא בדרך למהלך חזק למעלה, שבת שלום.
  • 3.
    למכור חברים ...כי מחר לא יהיה מה למכור (ל"ת)
    שמואל הנביא 18/05/2012 11:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכשרה אנרגיה ,הרציו הבאה . (ל"ת)
    בא 18/05/2012 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבורסה נופלת (ל"ת)
    והשכירות דופקת 18/05/2012 10:16
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 11%, פלסאנמור 9%; ת"א ביטוח קופץ 2.4% - מגמה חיובית בת"א

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.


בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור באם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר. 


לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ 350 מיליארד ש"ח החל מ 2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד ש״ח מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית. 

ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".