לא על הבנקים לבדם: "למרות האופטימיות המחזורים לא ישתנו והפער מחו"ל לא יסגר כל כך מהר"

מניות הבנקים ממשיכות במגמה החיובית מאתמול לאחר הכרזת בנק ישראל אך המדדים האחרים מאבדים גובה. יוסי פרניק מאי.בי.אי: "לחץ כלשהו שוחרר מהבנקים והחשש ממחנק אשראי פחת אך בעיות אחרות נותרו בעינן"
רקפת גלילי | (4)

הבורסה בתל אביב חזרה למסלול הקבוע: ירידות קלות במחזור דליל זאת לאחר שאתמול מסכי הבורסה אותתו על מחזה לא אופייני לימים אלו. הצגת דרישת יעדי הלימות ההון של הבנקים שלחו את המדדים לעליות חדות במחזור חריג.

"בנק ישראל הוריד עננה כבדה כשהציג את יעד הלימות ההון שעומד על 10% כאשר לבנקים הקטנים ניתנה אפילו יותר דחיפה והוצב להם יעד של 9%", אומר יוסי פרניק, מנהל מסחר עצמאי באי.בי.אי. "כתוצאה, לחץ כלשהו מהבנקים שוחרר והחשש ממחנק אשראי פחת".

"למרות האופטימיות הצעד לא צפוי לשנות את המחזורים ואת המגמה הכללית. עדיין יש נושאים אחרים שמעיבים כגון ועדת הריכוזיות, המצב הגיאופוליטי ואירן כך שהפער שנפתח מול חו"ל לא יסגר כל כך מהר. ניתן לומר כי סקטור הבנקים יצמצם מעט את הפער".

"מחירי הבנקים במכפילי הון שעומדים על 0.7 ועד 0.75 אחרי העליות אתמול הם עדיין מאוד נמוכים ואטרקטיביים", אומר יעקב שלח, מנהל השקעות במגדל שוקי הון. "לעסקים קטנים ובינוניים מדובר בהודעה פנטסטית שצפויה להשפיע לטובה על השוק המקומי ולהצעיד אותו קדימה עם התאוששות הכלכלה העולמית".

"כרגע ציפיות האינפלציה עלו ובנק ישראל מתקשה להוריד את הריבית ומשתמש בהלימות ההון כמנגנון לעידוד צמיחה. עם זאת התאוששות הבנקים ישמשו מנוע צמיחה לשוק בטווחים שלא נראים במסחר היומי. כרגע סקטורים אחרים מכבידים על המעו"ף: כיל יורדת ומהווה 10% מהמעו"ף וסקטור התקשורת מכביד ".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריה 16/03/2012 12:43
    הגב לתגובה זו
    לדעתו כבר 6 שנים הדולר צריך להיות 5 שקלים
  • 3.
    שגם אנחנן הציבור נרוויח,קישקוש בלבוש. (ל"ת)
    תגידו שאתם לא רוצים 15/03/2012 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ל 15/03/2012 18:29
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל נהיה פופוליסטי. למה הוא הרשה לבנקים הלימות פחותה ממה שהיה צפוי? האם המינוף הגבוה והסיכון שווה את המחיר? בסוף הכל התרסק ואנחנו ,כולנו ,נשלם את המחיר שהבנקים ייסגרו ולא יהיה כסף לאף אחד.
  • 1.
    הבנקים ימשכו השוק למעלה,עוד אנליסטית (ל"ת)
    מה את מבינה 15/03/2012 15:30
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').