בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל
ראיון

אלביט מזנקת ב-13%: "יש גידול משמעותי בביקוש מאירופה; הצבר ימשיך לצמוח"

אחרי עוד רבעון חזק, בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, מספר בשיחה עם ביזפורטל כיצד החברה נערכת לגידול הצפוי בתקציבי הביטחון במדינות שונות - "העובדה שיש לנו הרבה חברות בנות בהרבה מדינות נותנת לנו יתרון מאד גדול", ומסביר את הפוטנציאל שנוצר בשוק הביטחוני

איתן גרסטנפלד | (5)

אלביט אלביט מערכות -2.07%  היא אחת הנהנות המרכזיות מהעניין הגובר סביב חברות ביטחוניות והגידול הצפוי בתקציבי הביטחון של מדינות רבות ברחבי העולם. מה שבא לידי ביטוי בצבר ההזמנות שלה שגדל במהלך השנה בכ-5 מיליארד דולר, והגיע לרמה של כ-22.6 מיליארד דולר. אם לשפוט על פי הדברים שאומר, מנכ"ל החברה בצלאל (בוצי) מכליס, בשיחה עם ביזפורטל הרי שהצבר רק צפוי לגדול ולבסוף להתרגם לצמיחה בהכנסות בשנים הקרובות.


"תוצאות טובות מאד לאלביט מערכות, עם גידול דו-ספרתי בכל הפרמטרים. החברה גדלה במכירות ב-14% ומגיעה להיקף מכירות של 6.8 מיליארד דולר בשנה. גדלנו בצבר ב-5 מיליארד דולר, ומה שיפה הוא שישנו גידול של 2 מיליארד דולר בצבר בחו"ל, למרות המלחמה. המודל שלנו, של חברות בנות בעולם, מוכיח את עצמו ומאפשר לנו לצמוח במכירות ובצבר בחו"ל למרות הקשב שלנו למלחמה בישראל. אנחנו רואים גידול בביקושים בארץ, באירופה, ארצות הברית ואסיה פסיפיק. המודל של פורטפוליו רחב ופוזיציות מקומיות, עם עשרות חברות בנות, שגם הרחבנו אותו במהלך השנה החולפת, גורם לנו לנצל את ההזדמנויות שיש בשוק", מסביר מכליס את הרקע לתוצאות החזקות.

 

יש לכם צבר חזק ויציב, למה אתם לא מפרסמים תחזיות קדימה?

זו המדיניות שלנו מזה שנים, יש לנו יעדים פנימיים אבל אנחנו לא מפרסמים אותם. אני יכול להגיד בוודאות שהחברה תמשיך צמיחה משמעותית קדימה.

 

במבט קדימה, איך אתה רואה את השנה הבאה?

"אפשר להסתכל על הצבר. כולם מבינים שגידול של 5 מיליארד דולר בצבר יתורגם למכירות. אנחנו בדרך כלל מוכרים צבר על פני תקופה של שנתיים-שלוש. לכן, הגידול בצבר יתורגם לגידול במכירות ב-2025 וצפונה. אני רואה את ההזדמנויות שיש לאלביט בעולם, ולכן אני חושב שהצבר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות".

 

אנחנו רואים את השיח סביב הגדלת תקציבי ביטחון, איך אתם מרגישים את זה?

"יש שלושה סכסוכים שמניעים את העולם - באסיה פסיפיק בעיקר מול סין, באירופה מול רוסיה ובאזור שלנו מול איראן. בסיבוב הקודם שלו טראמפ דרש ממדינות אירופה להגיע להוצאה של 2% מהתל"ג הוצאות על ביטחון, והם בקושי עמדו בזה. עכשיו הוא דורש מהם להגיע לרמה של 5%, כשכל אחוז הוא עוד למעלה מ-200 מיליארד דולר בשנה. אלו הוצאות אדירות, והמדינות מעדיפות לעשות את זה במדינות שלהם, והעובדה שיש לנו הרבה חברות בנות בהרבה מדינות נותנת לנו יתרון מאד גדול. אנחנו חלק מאקו סיסטם בעשרות מדינות, אלביט מחזיקה בעולם כ-7,000 עובדים ברחבי העולם".


רבעון רביעי חזק

הכנסות החברה ברבעון הרביעי עמדו על 1.93 מיליארד דולר, צמיחה של כ-18.8% בהשוואה ל-1.62 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים המוקדם להכנסות של 1.78 מיליארד דולר. הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עמד על 119.3 מיליון דולר (2.66 דולר למניה), קפיצה של 71% בהשוואה ל-69.7 מיליון דולר (1.56 דולר למניה), ומעל לצפי האנליסטים לרווח של 1.95 דולר למניה.


צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף שנת 2024 על כ-22.6 מיליארד דולר, ביחס לכ-22.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-17.8 מיליארד דולר בסוף שנת 2023. כ-65% מצבר ההזמנות הנוכחי מיוחס להזמנות מחוץ לישראל, וכ-57% ממנו מתוכנן להתבצע במהלך 2025 ו-2026.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



אחרי שקפצה בכ-50% מתחילת השנה מניית החברה נסחרת לפי שווי של כ-63.3 מיליארד שקל.

גרף מניית החברה בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק צוללת מאז הכתבה לפחות תורידו את הכתבה... (ל"ת)
    אנונימי 28/03/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בשטח העובדים מיואשים ונוטשים בהמוניהם... (ל"ת)
    אנונימי 24/03/2025 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עושה חשבון 18/03/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
    ראיונות וכתבות כל עשרה ימים בכל הערוצים .
  • 2.
    עדיף אר אס אלהדרך ל5000 פתוחה (ל"ת)
    אנונימי 18/03/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחמד מאלביט 18/03/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    מזה שנים אלביט מקדשת את המצגות הרווח ומחיר המניה מי שנהנה מזה זה המנהלים.את העובדים שכחו מזמן ולהיפך במקום להיטיב עם העובדים בכל הזדמנות לוקחים להם עוד משהו.היו דברים שהעובדים היו מקבלים שפתאום נעלמו. תתבישו שם בקומה 7 . אתם בערך כמו הממשלה דואגים לכספים הקואליציונים לחלוקה בינכם כל השאר לא חשוב.
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?