בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אלביט עם רבעון חזק נוסף: זינוק של 71% ברווח - 119 מיליון דולר

החברה הביטחונית המשיכה להנות מהביקוש הגובר למוצריה והציגה צמיחה של 19% בהכנסות שעמדו על 1.62 מיליארד דולר; צבר הזמנות גדל ב-400 מיליון דולר והגיע לכ-22.6 מיליארד דולר

איתן גרסטנפלד | (4)

אלביט אלביט מערכות 0.42%  רושמת רבעון חזקה נוסף בו היא מכה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 1.93 מיליארד דולר לצד רווח של 119 מיליון דולר (2.66 דולר למניה). במהלך הרבעון גדל צבר הזמנות של החברה ב-400 מיליון דולר, והגיע לכ-22.6 מיליארד דולר.


הכנסות החברה ברבעון הרביעי עמדו על 1.93 מיליארד דולר, צמיחה של כ-18.8% בהשוואה ל-1.62 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים המוקדם להכנסות של 1.78 מיליארד דולר.


הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עמד על 119.3 מיליון דולר (2.66 דולר למניה), קפיצה של 71% בהשוואה ל-69.7 מיליון דולר (1.56 דולר למניה), ומעל לצפי האנליסטים לרווח של 1.95 דולר למניה.


צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף שנת 2024 על כ-22.6 מיליארד דולר, ביחס לכ-22.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-17.8 מיליארד דולר בסוף שנת 2023. כ-65% מצבר ההזמנות הנוכחי מיוחס להזמנות מחוץ לישראל, וכ-57% ממנו מתוכנן להתבצע במהלך 2025 ו-2026.


הרווח הגולמי המתואם צמח בכ-14.7% והסתכם ב-472.1 מיליון דולר (24.5% מההכנסות), בהשוואה ל-411.4 מיליון דולר (25.3% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2023.


הרווח התפעולי עלה ב-50% ועמד על 157.5 מיליון דולר (8.2% מההכנסות) לעומת 104.8 מיליון דולר (6.4% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.


בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "אלביט מערכות מדווחת היום על הישגים שנתיים ורבעוניים, עם רבעון רביעי ברציפות של צמיחה דו-ספרתית בהכנסות ובצבר ההזמנות, שנה מול שנה. בנוסף לתוצאות החזקות, אלביט מערכות יצרה תזרים מזומנים חופשי של 320 מיליון דולר. החברה זכתה בחוזים משמעותיים ברחבי העולם עם הטכנולוגיה המתקדמת שלה, שהביאה להצלחות מרובות ועמידה באבני דרך משמעותיות, זאת במקביל להמשך ההשקעה במחקר ופיתוח והרחבת תשתיות הייצור. הנוכחות הגלובלית והפורטפוליו המגוון מציבים אותנו בעמדה מצוינת למינוף הגידול בתקציבי הביטחון בעולם. ברצוני להודות לעובדי ומנהלי אלביט מערכות על המסירות והמחויבות ללקוחותינו ושותפינו העסקיים, ועל שאיפה מתמדת לייצר ערך מוסף משמעותי לאור אתגרי הביטחון הגלובליים."


אחרי שקפצה ביותר מ-40% מתחילת השנה מניית החברה נסחרת לפי שווי של כ-59.4 מיליארד שקל.

גרף מניית החברה בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 18/03/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
    חלקו קצת לנו המשקיע הקטן
  • 2.
    אנונימי 18/03/2025 11:01
    הגב לתגובה זו
    יצרני ישראבלוף בעמ. אינני מאמין שאלביט תשרוד יום אחד אם צהל יפסיק לקנות ולא ישלם על הפיתוח.
  • צביקה 18/03/2025 12:11
    הגב לתגובה זו
    כמו שעושים מאז ומעולם אל דאגה.
  • 1.
    מייק1 18/03/2025 10:22
    הגב לתגובה זו
    דבר שיגדיל מאוד את צבר ההזמנות וכמובן את הרווחים. המלצה לקניה חזקה.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?