יאיר נחמד נאייקס
צילום: דויד זיסר
ראיון

מנכ"ל נאייקס: "80% מהשוק עדיין במזומן - יש לנו עוד עשרות שנים של צמיחה"

בראיון לביזפורטל מסביר מנכ"ל נאייקס יאיר נחמד, כיצד המודל העסקי הדביק, ההתרחבות הגלובלית והמעבר לתשלומים דיגיטליים מניעים את החברה קדימה, עם יעד להגיע להכנסות של מיליארד דולר ב-2028

אביחי טדסה | (3)
נושאים בכתבה נאייקס יאיר נחמד

נאייקס נאייקס 2.73%   היא חברה ישראלית דואלית הנסחרת גם בוול סטריט, חברת הפינטק הגלובאלית מפתחת פלטפורמת מסחר, תשלומים ונאמנות לקוחות שנועדה לסייע לבתי עסק להרחיב את עסקיהם. החברה מסכמת רבעון חזק וממשיכה לייצר צמיחה בשורת ההכנסות, לצד שיפור עקבי ברווחיות. בראיון עם ביזפורטל, לאחר הדוחות, מספר יו"ר ומנכ"ל החברה, יאיר נחמד, על הדרך שעברה נאייקס מאז הייתה חברה פרטית ללא הון זר, ועד להפיכתה לשחקנית גלובלית משמעותית עם פעילות ביותר מ-120 מדינות. לדבריו, המודל העסקי של נאייקס, הנשען על הכנסות חוזרות וצמיחה אורגנית בקרב לקוחות קיימים, מוכיח את עצמו גם בתקופות מאתגרות, ומאפשר לחברה לשמר קצב התרחבות מהיר תוך התייעלות תפעולית. לצד המשך ההשקעה בטכנולוגיה ובשירות, נאייקס ממשיכה לבחון שווקים חדשים, עם דגש על דרום אמריקה והמזרח הרחוק, במטרה להרחיב את פעילותה ולהפוך לשחקנית דומיננטית עוד יותר בשוק התשלומים הדיגיטליים.


שווי השוק של החברה מסתכם בכ-4.64 מיליארד שקל, עם הון עצמי של כ-602 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-20%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים בכ-37%.


"כמה שזה נשמע מופרך, 80% מהשוק שאנחנו נמצאים בו הוא עדיין במזומן ולכן אנחנו רואים צמיחה ארוכת טווח לעשרות שנים קדימה, אנחנו נמצאים במיקום גלובאלי מאוד מרכזי בעולם, מאוד מבוקש, לראייה, הצמיחה הגבוהה ואחוז הנטישה הנמוך. לכן, אני רואה צמיחה בלתי נגמרת, נאייקס היא היחידה הגלובאלית שיודעת לתת פתרון מקצה לקצה - מחומרה, תוכנה, פיימנט תמיכה וכו' כל הדברים שאנחנו נותנים במקום אחד, הלקוח מקבל את המעטפת השלמה".



דגשים לרבעון - "הרבעון מייצג סוג של דרך ארוכה שעברנו, עד 2021 היינו חברה פרטית לא נעזרנו בהון זר, הרעיון ללכת להנפקה היה לעלות לשלב הבא כחברה צומחת, במסגרת הזו היינו צריכים השקעות מאוד נכבדות, אנחנו עושים את הזה כבר 3-4 שנים, החברה היא חברה של צמיחה ורווחית, אנחנו מגיעים היום לרבעון הרביעי כאשר אנחנו מציגים רווח נקי, אפשר לראות בכל הפרמטרים איך אנחנו עושים סקייל, איך אנחנו צומחים ועל בסיס זה גם התחזית לעתיד, גם ל-2025 וגם ל-2028. יש לנו שוק גדול עם מעל 50 מיליון נקודות קצה, אנחנו רלוונטים היום במעל 120 מדינות, אנחנו כל הזמן רואים את ההתקדמות והצמיחה של החברה ועכשיו אנחנו ממנפים את הפלטפורמה כדי להמשיך את הצמיחה ולהפוך אותה לרווחית".


הצגתם שיפור משמעותי ברווחיות הגולמית, בעיקר הודות לשדרוג בתנאי הסליקה ולמהלכים בשרשרת האספקה. האם לדעתך יש עוד מקום להמשך התייעלות במקומות האלו, או שהגענו לשיא השיפור האפשרי?


"לפי התחזית שלנו בשנת 2028 נגיע למחזור מכירות של מיליארד דולר, 50% רווח גולמי, ו-30% EBITDA מתואם, זה חייב להיות עם שיפורים כל הזמן, שיפור גולמי ותפעולי. ברבעון האחרון היה רווח גולמי של 46%, אז אנחנו לא רחוקים מה-50% שהתחייבנו, הצמיחה ממשיכה בקצב של 33-35%, וב-EBITDA המתואם אפשר לראות ברבעון האחרון שהיה כבר למעלה מ-14%, אנחנו מרגישים בנוח עם קצב הצמיחה הזה והשיפורים, ואנחנו כל הזמן מנסים להשתפר ולהתקדם. נזכיר כמעט שני שליש מהצמיחה מובנית בתוך החברה, הלקוחות הקיימים מגדילים את העסקים שלהם איתנו והנטישה היא סופר נמוכה של 2.7-2.8%, וזה לא חד פעמי, אפשר לראות לאורך השנים, זה אומר שהמודל העסקי מאוד דביק והלקוחות מרגישים בנוח עם הפתרון של נאייקס".


על אף הצמיחה המרשימה בהכנסות וברווחיות ברבעון האחרון, התוצאה הייתה מעט מתחת לציפיות האנליסטים. כיצד אתם מסבירים את הפער הזה?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ב-EBITDA עברנו את ממוצע האנליסטים, זה רבעון שני של רווח נקי שזה מעולה. אנחנו משדרים לאנליסטים כל הזמן משהו נורא פשוט, צריך להסתכל על נאייקס כל הזמן איך היא מנערת את ההון, כבר חמישה רבעונים אני אומר את זה, מכל דולר שאנחנו מביאים 30% יורד לשורה התחתונה, זה מה שיפה בחברת צמיחה רווחית. אפשר לראות את התחזית שלנו שהיא תואמת את הדבר הזה, היכולת שלנו לייצר יעילות תפעולית, גם בהרכשת לקוח, וגם בתפעול לקוח וגם בהמשך הצמיחה ועם זה אנחנו מרגישים מאוד בנוח".


בשנה החולפת ראינו עלייה חדה בהכנסות החוזרות, שהגיעו כבר ל-71% מסך ההכנסות. מהי החשיבות של זה עבורכם, ואיך אתם מתכוונים להמשיך לחזק את מרכיב ההכנסות החוזרות במודל העסקי?


"ההכנסות החוזרות נובעות מלקוחות שמתוכם יש להם מספר נקודות מכירה עם נאייקס, אנחנו נשענים לגמרי על מגמה צרכנית שנקראת דיגיטציה בפיימנט. זה ברור לחלוטין שתשלומים שלא במזומן הולכים וצומחים יותר ויותר, יש מדינות שהפכו כבר ל-"Cash less only", וזה נוגע בכל המדינות שאנחנו פועלים. המגמה של הפיימנט כל הזמן צומחת, אפשר לראות את הדוחות של ויזה ומאסטרקארד לצורך העניין ולראות את הצמיחה שלהם בדו ספרתי לאורך השנים. אנחנו על גל מאוד ארוך וגדול שלא הולך להסתיים, אז ההכנסה החוזרת מפיימנט היא בעצם המרכיב העיקרי שלהערכתנו ימשיך לצמוח, אנחנו יודעים לנהל את הרווחיות מההכנסה החוזרת. בנוסף, הלקוחות מגדילים את תעשיית העסקים שלהם איתנו ברמה של עוד נקודות מכירה אצל אותו לקוח וזה מגדיל את השירותים שאנחנו נותנים וזה ימשיך לצמוח, במקביל לזה יש ההכנסות החד פעמיות, אבל ההכנסות החוזרות שכבר הגיעו ל-71%-72%, זה רק ילך ויעלה והרווחיות הגולמית שנובעת מזה היא הרבה יותר גבוהה". 


נחמד מוסיף, "כמה שזה נשמע מופרך, 80% מהשוק שאנחנו נמצאים בו הוא עדיין במזומן ולכן אנחנו רואים צמיחה ארוכת טווח לעשרות שנים קדימה, אנחנו נמצאים במיקום גלובאלי מאוד מרכזי בעולם, לראייה הצמיחה הגבוהה ואחוז הנטישה הנמוך, לכן, אני רואה צמיחה בלתי נגמרת, נאייקס היא היחידה הגלובאלית שיודעת לתת פתרון מקצה לקצה - מחומרה, תוכנה, פיימנט תמיכה וכו' כל הדברים שאנחנו נותנים במקום אחד, הלקוח מקבל את המעטפת השלמה".


דיברת על 80% שימוש במזומן בשוק שאתם נמצאים בו, ולכן אתם רואים אפיק צמיחה משמעותי, אבל מה למעשה יוביל את הצרכנים להשתמש באשראי ולעבור מהמזומן?


"הצרכנים כבר עברו, הלקוחות העסקיים בתחום שלנו נמצאים בתהליך ארוך ומתמשך, לעיתים הם בדילמה מתי לעבור מסיבות שלהם".


לפי התחזית לשנת 2025 ולשנים הבאות, אתם מתכננים להתרחב לשווקים חדשים ולבצע רכישות נוספות. באילו אזורים גיאוגרפיים או תחומי פעילות אתם רואים את הפוטנציאל המשמעותי ביותר להמשך הצמיחה?

"קודם כל אדגיש שאנחנו נמצאים במקום טוב ב-120 מדינות, יותר מחצי מהעולם. אנחנו מעמיקים את דרום אמריקה, ברזיל זה שוק מאוד משמעותי, והמדינות מסביבו ארגנטינה, אורוגוואי, צ'ילה, פרו, אלה מדינות שאנחנו רואים את ברזיל כמרכז הכובד שממנו אנחנו ננהל את הפעילות של החברה בדרום אמריקה. אנחנו נכנסים מאוד חזק גם למקסיקו - בדרום אמריקה, ברזיל ומקסיקו הם שני העוגנים המשמעותיים, בהמשך אנחנו מתכננים גם למזרח הרחוק, יש לנו עוד הרבה מה לעשות שם. ככה נגדל מ-120 מדינות לכל העולם. אין חברה בעולם שסולקת ב-50 מטבעות, משרתת 120 מדינות ויש לה פתרון טכנולוגי מבוסס תוכנה, חומרה ושירות, זה משהו שהוא די ייחודי, וברמה העולמית זה משמעותי, אנחנו יודעים להגיע ללקוחות קטנים ובינונים וברמה העולמית זה ים כחול, גם בחברות המקומיות יעדיפו לטפל בלקוחות גדולים ובינונים, כי לקוחות קטנים זה נראה עבורם כאב ראש, אנחנו יודעים לטפל גם בלקוח שעושה 500 דולר בחודש, אנחנו יודעים להרוויח כסף מלקוח כזה, לעשות לו גיוס דיגיטלי. זה חלק מההשקעות שעשינו לאורך השנים כדי שעלות גיוס הלקוח תהיה מאוד נמוכה, וזה נותן לנו גודל שוק שהוא אינסופי".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 06/03/2025 23:53
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו אני לא מבין אך בכרטיס אשראי מופיע 100 שקל בחיוב ואין מענה באף מקום אפילו לא אצלכם ואתה רואה שמופיע יובים של 100 שקל ארבע פעמים שזה 400 אז אך לא יגדלו וירוויחו כסף
  • 2.
    dw 05/03/2025 16:54
    הגב לתגובה זו
    יש חברות הייטק ישראליות בתימחורים הרבה יותר שפויים
  • 1.
    אחלה חברה אבל מאוד יקרה (ל"ת)
    אנונימי 05/03/2025 15:10
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.