גרינספאן: "בועות לא נגמרות בהתאמות ריבית מיידיות"

הוסיף כי הוא רואה את המצב בשווקים כדומה מאוד לזה שהיה במפולות של 1998 ו-1987. "שהאופוריה משתלטת על הכלכלה בזמן התרחבותה היא מובילה לבועות, אלו לא יכולות להיות מנוטרלות בצעדים מהירים"
שהם לוי |

"הגזע האנושי עדיין לא מצא את הדרך להמנע מבועות (פיננסיות)", כך אמר אתמול ראש הפדרל ריזרב לשעבר, אלן גרינספאן, בהתייחסו למצב האחרון בשווקים והזעזועים בשוק האשראי. הנאום אותו נשא גרינספאן היה בוושינגטון, ובו הוא ערך השוואה למפולת השווקים בשנת 1987 וזאת של 1998- השנה בה קרסה קרן הגידור LTCM.

"ההתנהגות אותה אנו בוחנים במהלך השבועות האחרונים היא מאוד דומה במובנים רבים למה שראינו בשנת 1998, ומה שהתרחש בשווקים בשנת 1987, אני חושד שהמצב (התייחס לבועת שוק הדיור בדבריו) דומה לבועת הקרקעות בשנת 1837, ולפאניקה ששרה ב-1907".

כרגע, אלן גרינספאן הוא יועץ פיננסי פרטי, ואמר: "שהאופוריה משתלטת על הכלכלה בזמן התרחבותה היא מובילה לבועות, אלו לא יכולות להיות מנוטרלות בצעדים מהירים". משמעות דבריו של אלן גרינספאן מתחת לפני השטח הייתה שלמרות שהשווקים מצפים להורדת ריבית כתרופת הכל, אין זה אומר שאכן הורדת ריבית עמוקה ככל שתהיה יש בה כדי לרפא 'פצעים עמוקים' בכלכלה האמריקנית, כמו המשבר שהתפתח בשוק הדיור האמריקני.

"בועות לא נגמרות בהתאמות מיידיות של שיעורי הריבית". בשנים 1994-95 הפדרל ריזרב הכפיל את שיעורי הריבית, והפסיק את 'הבום' של שוק המניות, אולם משעצרו לרגע, חזרו המניות לעלות שוב". עוד הוסיף: "ניסינו לעשות זאת שוב ב-1997, בזמן שהפדרל ריזרב העלה את שיעור הריבית ברבע אחוז, ואותו מאפיין חזר על עצמו שוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: