הבורסה תשיק בקרוב מדד חדש - 'תל-בונד תשואות שקלי'
אחוזת בית 2 בנסיון נוסף להגדיל את האטרקטיביות של הבורסה לניירות ערך בת"א, דירקטוריון הבורסה אישר בישיבתו ביום חמישי האחרון (3.9.15) את השקתו של המדד ה-12 במשפחת מדדי תל-בונד – מדד "תל-בונד תשואות שקלי". המדד החדש יושק ב-15 בנובמבר 2015 ויכללו בו כל אגרות החוב שאינן צמודות בריבית קבועה, בחתך דירוג אשראי שבין (-BBB) לבין (A) ואשר נכללות במאגר תל-בונד. במדד ייכללו 27 אגרות חוב שונות, כשה"כבדות" שבהן במדד (במשקל של 6% כ"א) הינן: דלק קב אגח לא, אקסטל אגח א, אשטרום קבוצה אגח ב, ו-בזן אגח ד.
המדד החדש הוא תוצר של סקר צורכי השוק בסגמנט מדדי התל-בונד שערך סגל הבורסה בחודשים האחרונים. במסגרת הסקר עלה גם הצורך בפיתוח סדרת מדדי תל-בונד לפי חתך מח"מ/תקופות לפדיון ובשנת 2016 תיבחן אפשרות הפיתוח של מדדים אלו, כך לפי הנהלת הבורסה.
מדד תל בונד-תשואות שקלי הוא מדד בחתך דירוג אשראי זהה לזה של מדד "תל-בונד תשואות" הקיים (שנכללות בו אגרות חוב צמודות מדד בלבד). מדד תל בונד תשואות "הצמוד" שהושק לפני כשנתיים וחצי ונתפס על ידי השוק כמוצר חדשני, הפך למכשיר השקעה פופולרי בקרב המשקיעים. על מדד זה הושקו 10 מוצרים פיננסיים עוקבי מדד שהיקף ההשקעות בהם עומד על כ-2.5 מיליארד שקל.
שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
