הבורסה תשיק בקרוב מדד חדש - 'תל-בונד תשואות שקלי'
בנסיון נוסף להגדיל את האטרקטיביות של הבורסה לניירות ערך בת"א, דירקטוריון הבורסה אישר בישיבתו ביום חמישי האחרון (3.9.15) את השקתו של המדד ה-12 במשפחת מדדי תל-בונד – מדד "תל-בונד תשואות שקלי". המדד החדש יושק ב-15 בנובמבר 2015 ויכללו בו כל אגרות החוב שאינן צמודות בריבית קבועה, בחתך דירוג אשראי שבין (-BBB) לבין (A) ואשר נכללות במאגר תל-בונד. במדד ייכללו 27 אגרות חוב שונות, כשה"כבדות" שבהן במדד (במשקל של 6% כ"א) הינן: דלק קב אגח לא, אקסטל אגח א, אשטרום קבוצה אגח ב, ו-בזן אגח ד.
המדד החדש הוא תוצר של סקר צורכי השוק בסגמנט מדדי התל-בונד שערך סגל הבורסה בחודשים האחרונים. במסגרת הסקר עלה גם הצורך בפיתוח סדרת מדדי תל-בונד לפי חתך מח"מ/תקופות לפדיון ובשנת 2016 תיבחן אפשרות הפיתוח של מדדים אלו, כך לפי הנהלת הבורסה.
מדד תל בונד-תשואות שקלי הוא מדד בחתך דירוג אשראי זהה לזה של מדד "תל-בונד תשואות" הקיים (שנכללות בו אגרות חוב צמודות מדד בלבד). מדד תל בונד תשואות "הצמוד" שהושק לפני כשנתיים וחצי ונתפס על ידי השוק כמוצר חדשני, הפך למכשיר השקעה פופולרי בקרב המשקיעים. על מדד זה הושקו 10 מוצרים פיננסיים עוקבי מדד שהיקף ההשקעות בהם עומד על כ-2.5 מיליארד שקל.
ביג, אלרוב ומגה אור: "אג"ח קונצרני שיאפשר לכם לישון בשקט בלילה"
אפי שקולניק, ראש דסק אג"ח ביחידת המחקר בבנק הפועלים מסמן השקעות בפרופיל סיכון נמוך; באג"ח ממשלתי ממליץ על מח"מ קצר בצמודות ומח"מ בינוני בשקלי; הסדרות המומלצות שקלי 330, צמודות 527 ו-529, ובאג"ח הקונצרני מציין 4 סדרות בדירוגים גבוהים עם ביטחונות בתשואה של 6%-5%
שוקי המניות חווים תנודתיות גבוהה מתחילת השנה, במיוחד בארה"ב שם המדדים נכנסו לטריטוריית תיקון. במקביל, התשואות באג"ח הופכות אטרקטיביות יותר למשקיעים. אפי שקולניק, ראש דסק אג"ח ביחידת המחקר בבנק הפועלים בראיון TV מציע מספר המלצות ברמת סיכון נמוכה יחסית לאיזון תיק ההשקעות: חשיפה למדדים עם פיזור רחב כמו תל בונד 100, העדפת חברות נדל"ן ישראליות על פני גלובליות, והתמקדות בסדרות ממשלתיות כמו שקלי 330 או הצמודות 527 ו-529, ואג"ח קונצרני עם ביטחונות של חברות מובילות כגון ביג, אלרוב, מגה אור ודלק קבוצה.
על פי הערכות, האינפלציה השנה אמורה להיות 2.5%. בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בשתי הורדות, יש כאלה אפילו שאולי צופים לשלוש. איך כל הדבר הזה צפוי להשפיע על שוק האג"ח בשנה הקרובה?
"כאשר אנו רואים את האינפלציה מתמתנת לכיוון 3%-2%, כפי שצופים אצלנו בבנק, הדבר מקל על בנק ישראל להוריד ריבית. אנו צופים הורדה אחת עד סוף השנה או כשתי הורדות בראייה של שנה קדימה.
מצב זה מוביל אותנו להתמקד באזור של מח"מ בינוני ואף להאריך מעט את המח"מ, כדי ליהנות מרווחי הון כאשר הריבית תרד בהמשך.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנו מסתכלים גם על האבטלה, שנמצאת כרגע ברמה יחסית נמוכה. במקביל ניתן לראות תהליכים חיוביים כמו ירידה בהיקף המילואים בחודשים האחרונים וחזרת המפונים בצפון ובעוטף לבתיהם.

סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
הבנק צופה כי השבתה ממושכת של הממשל עשויה להוריד תשואות ולהעלות מחירי אג"ח ארוכות, אך מזהיר שההקשר הנוכחי של גירעון גבוה, פוליטיקה מקוטבת והאטה בשוק העבודה, עלול לשנות את דפוסי העבר ולהפוך את ההזדמנות לסיכון
לקראת האפשרות להשבתה נוספת של הממשל הפדרלי בארצות הברית בנק ההשקעות סיטי מציג תחזית מפתיעה: דווקא שוק האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך עלול ליהנות מהמגמה הזו. בסקירה שפרסם האסטרטג אדוארד אקטון הבנק מצביע על דפוס היסטורי שבו השבתות ממושכות הובילו לעלייה במחירי האג"ח הארוכות מה שתורגם לירידה בתשואותיהן. תופעה זו נתפסת בעיני המשקיעים כהגנה טבעית מפני האטה כלכלית שכן אג"ח ממשלתיות נחשבות ל"חוף מבטחים" בתקופות של אי-ודאות פוליטית.
ההערכה של סיטי מבוססת על ניתוח היסטורי אך היא מודעת גם למורכבות הנוכחית. בעוד שהשבתות קודמות היו בעיקרן אירועים תפעוליים זמניים הפעם נוספים להן שכבות של סיכונים פוליטיים וכלכליים. עם זאת אקטון מדגיש כי ההיסטוריה מצביעה על פוטנציאל חיובי לטווח הקצר עבור שוק האג"ח. "משקיעים נוטים לראות בהשבתה ממושכת אירוע 'בוליש' (bullish) לאג"ח" כותב אקטון "שכן היא מעוררת מצב של 'ריסק אוף' (risk off) שבו הביקוש לנכסים סולידיים גובר".
ההיסטוריה מלמדת: ירידה בתשואות בתקופות של אי-ודאות
הדוגמה הבולטת ביותר להשפעה החיובית על אג"ח נרשמה בשנת 2018 אז נמשכה ההשבתה יותר מחודש, הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. עוד לפני תחילתה הרשמית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים ירדו בכחצי אחוז מ-3% לכ-2.5%. ההערכה בשווקים הייתה שהשבתה ארוכה תפגע בצמיחה הכלכלית ותגביר את הסיכון למיתון ולכן המשקיעים זרמו לאג"ח כמקלט בטוח. בפועל במהלך ההשבתה עצמה התשואות ירדו עוד יותר והמחירים עלו בהתאם, תנועה ששיקפה את החשש הכללי מהאטה.
מקרים דומים התרחשו בשנות התשעים תקופה שבה התרחשו כמה השבתות משמעותיות. בשנת 1995 למשל נרשמו שתי השבתות רצופות: אחת נמשכה 5 ימים והשנייה 21 ימים ואחת מהן גלשה לתחילת 1996. במהלך התקופה כולה ירדו התשואות על אג"ח ל-10 שנים מ-6.61% לכ-5.52% ירידה של כמעט אחוז שלם. ההקשר הפוליטי דומה לזה של היום: מאבקים בין הקונגרס לבית הלבן סביב תקציבים שהובילו למשברים חוזרים ונשנים. אפילו אז השווקים הגיבו בהעדפת נכסים בטוחים מה שהפך את האג"ח למנצחות יחסיות.
- סיטי: הכלכלה האמריקאית בדרך ל"ריצה חמה" - אלו המלצות הקנייה
- מנהל בסיטי כתב פוסט נגד ישראל - ונדרש להסיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקונגרס עצמו העריך בדיעבד כי ההשבתה של 2018-2019 קיזזה כ-0.3% מהצמיחה הכלכלית השנתית – פגיעה לא דרמטית אך כזו שהגבירה את התיאבון לאג"ח. נתונים אלה תומכים בתזה של סיטי: אירועים כאלה אינם גורמים לקריסה מיידית אלא מחזקים את התפיסה של אג"ח כהגנה מפני סיכונים חיצוניים. עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה תלויה באורך ההשבתה – הפסקות קצרות (פחות משבוע) משפיעות מעט בעודן נמשכות שבועות הן מצטברות לנזק משמעותי יותר.