איך לזהות הסדר חוב מתקרב
בחודש שעבר פרסמה "הועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב בישראל" את טיוטת הדו"ח שחיברה. הועדה הוקמה על רקע גל הסדרי החוב במשק הישראלי במהלך השנים האחרונות.
הנה תקציר קצר של הנתונים העיקריים על הסדרי חוב בישראל: 116 חברות החלו בתהליך של הסדר חוב אל מול מחזיקי האג"ח מסוף שנת 2008, כאשר סך תהליכי ההסדר שהחלו במשק הישראלי הסתכמו בכ-141 (היות וחברה יכולה לעבור מספר הליכי הסדר). 77 מתוכם הסתיימו בהסדר חוב, 44 בפירוק ו-19 הליכים עדיין תלויים ועומדים בעינם. היקף הכספים לא מבוטל ועומד על כ-39 מיליארדי שקלים.
כך זכה הנושא במקום מרכזי בשיח הציבורי, אף שהיקף התופעה במונחים כספיים מתוך סך שוק האשראי בארץ, יש לציין, אינו חריג בנוף העולמי.
את גידול היקף הסדרי החוב ניתן לתלות בהתפתחות המואצת בשוק האשראי החוץ בנקאי שחלה בישראל החל משנת 2005, והביאה לגידול חסר תקדים בהיקף הנפקות האג"ח הקונצרניות על רקע מספר רפורמות בשוק ההון בעשור הקודם, בהובלת וועדת בכר.
הוועדה הנוכחית, ועדת אנדורן, הציעה בטיוטה שהגישה למשרד האוצר לשנות את כללי המשחק ולקבוע כללים חדשים אשר לפיהם יפעלו השחקנים בשוק האשראי, כאשר כללים אלו יגדירו באופן ברור את השלבים והתנאים לטיפול בכשל חוב. בכך, תגבר הוודאות בשוק, ותושג תוצאה כלכלית יעילה יותר מבחינת הצדדים כולם.
- ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
- דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא ניכנס לכללים המוצעים, שכן כפי הנראה צפויים עוד שינויים רבים בהמשך באשר לקריטריונים, בייחוד כאשר רשות ניירות ערך מתנגדת בתוקף לחלקם. אך הדו"ח מלמד אותנו על האינדיקטורים הכלכליים השונים המצויים בדוחות הכספיים שמפרסמות החברות, והמידה בה הם מעידים על הסתברות החברה להיקלע להסדר חוב. את הממצאים ניתן לראות בטבלה הבאה.
כפי שעולה מהטבלה, לחברות בעלות הון עצמי שלילי והון עצמי ממשי שלילי, יחס שוטף נמוך מ-1, יחס מהיר נמוך מ-1, רווח נקי שלילי או תזרים מפעילות שוטפת שלילי - בעלות הסתברות גבוהה משמעותית להיכנס להסדר חוב מאשר הסתברותן של חברות אחרות.
עוד נבדקו ונמצאו כמגבירים באופן מובהק את הסיכון של החברה להיכנס להסדר חוב - הערת "עסק חי" ומרווח תשואה גבוה. כמה גבוה? מהמחקר עולה כי לחברות עם מרווח תשואה גבוה מ-40% ביחס לאג"ח ממשלתיות במח"מ דומה, סיכוי של 61% להיכנס להסדר חוב, לעומת סיכוי של 17% בלבד להיכנס להסדר חוב לחברות עם מרווח נמוך מכך.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
חברות במצב פיננסי קשה נתלות ביכולתן לשלם את חובותיהן בטווח הקצר כתירוץ לדחות את הפניה להסדר חוב. נראה כי המשקיעים אשר יבחנו את האינדיקטורים שציינו וימכרו בטרם עת את ההחזקות בחברות, אשר נושאות את אותם תמרורי אזהרה, ירחיקו עצמם מבתי המשפט וה"תספורות" השונות, ויצליחו לשמור על כספם.
- 5.דוקטור 10/05/2014 21:14הגב לתגובה זולמשל: פצע ירי בראש, חוסר בדופק, ואש]וז במחלקת טראומה הינם סימנים המנבאים סיכוי גבוה למוות. וכמו שלא צריך להיות רופא כדי לדעת את זה.. ככה לגבי הכתבה
- 4.כתבה חובבנית , שנה א' בכלכלה. (ל"ת)רררררר 08/05/2014 22:18הגב לתגובה זו
- 3.תודה רבה (ל"ת)siryusgo 08/05/2014 11:09הגב לתגובה זו
- 2.קונה אגח 07/05/2014 17:38הגב לתגובה זונידר,לידקום,מלרג ואגח לא סחיר אחר. עסקה תמורת מזומן. מוכר כמגן מס. פרטים נוספים במייל: [email protected]
- 1.נתונים חשובים, יופי של כתבה. תמשיך כך. (ל"ת)יריב 07/05/2014 15:32הגב לתגובה זו
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
