מוקד טלפוני
צילום: FREEPIK

האם שירות דרך מוקד טלפוני במיקור חוץ יכול להיות אישי?

חברות גדולות נעזרות במוקדי שירות במיקור חוץ, כלומר מוקם מוקד על ידי חברה חיצונית אשר מפעיל עבור אותו גוף שירות בשמו. השאלה המתבקשת היא, האם חברה חיצונית יכולה לתת את אותו מענה אישי ומדוייק ללקוח כמו העסק עצמו?  תוסיפו לזה את העידן הדיגיטלי שפתח ערוצי תקשורת חדשים, בעיקר טקסטואלי שם מאתגר יותר להעביר טון, והעברת המסר תלוי גם בפרשנותו של הצד השני. אז האם אפשר בעידן המאתגר שלנו ליצור שירות אישי חוויתי גם במוקדי שירות במיקור חוץ?   לצורך כך ביקשנו ממירב ספיר מנכ"לית קישורית, אשר מובילה שינוי תפיסתי באשר לאופן בו מיושם שירות במוקדים במיקור חוץ, וכששאלנו על שירות היא התעקשה על חוויה. כעת נצלול יותר על מנת להבין איך עושים זאת, כלומר אישי, חם וקרוב במוקד טלפוני.   מהי חווית לקוח מבחינתך? חווית לקוח היא הדרך שבה חברה או עסק מתקשרים עם לקוחותיהם בכל נקודה וממשק בקשר שלהם - אם מדובר בשיווק, בשלב המכירה או בשירות הלקוחות. חווית לקוח מתמקדת ברגשותיו ותחושותיו של הלקוח הנוצרים בכל אינטראקציה עם העסק או החברה שלך. תפקידנו כנותני שירות לייצר רגעי קסם במהלך האינטראקציה עם הלקוח,  רגע שבו הוא יחווה תחושת WOW .   אז איך יוצרים שירות חם ואישי במוקד? שירות לקוחות הוא חלק מתוך חוויה כללית יותר, בקישורית אנחנו לומדים את הצרכים של מזמין השירות, מה מוקדי הכאב של לקוחותיו, מהן החולשות של נותן השירות כמו גם את חוזקותיו. שירות הוא חלק מחווית לקוח כללית. אנחנו לא רואים את הלקוח רק בנקודת המפגש בו הוא מרים את הטלפון ומתקשר למוקד. אלא מחשבה על הלקוח לפני שהוא מתקשר. אנחנו מכבדים את הזמן שלו ודואגים ראשית למענה מהיר, לומדים להקשיב לו, לצרכים שלו, לנקודות הכאב. למידה מכל פניה. הגשת חווית לקוח מצוינת היא להתעלות על הציפיות.   איך זה מתבטא ומתחבר לשירות הרב הערוצי? חלק מחווית הלקוח הוא עניין הזמינות ונוחות התקשורת. השירות הרב ערוצי מאפשר לנו להיות זמינים ללקוחות שלנו בכתב ולא רק טלפונית, ומאפשר להם להימנע מהמתנה על הקו וליצור תקשורת בזמן שנוח להם, היכן שנוח להם ובערוץ הדיגיטלי אותו הם מעדיפים. שירות שכזה נותן חווית לקוח של יעילות, נוחות וזמינות ואפילו מאפשר להם רציפות בכך שניתן לעקוב אחרי היסטוריית ההתכתבות שלהם שכן זה דיגיטלי ובכתב.   מוקד טלפוני מורכב ממספר רב של נציגים איך משתלטים על זה, איך מנחילים מסר ושיטת עבודה של חווית לקוח? פיתוח שיטות גיוס והכשרה של הצוותים מאפשרים לבחור כח אדם איכותי ולהכשירו להתמודד בדיוק עם האתגר הזה של סיפוק חווית לקוח מעולה. ישנו ליווי ותמיכה בנציגים ומעקב אחר השיחות שלהם המאפשר לכוון אותם למענה מדויק ואישי. אנחנו מעודדים ביטוי אישי לנציגי השירות והמנהלים, ודואגים להיות קשובים לצוותים שלנו וללמוד גם מהם על צרכי הלקוח. כאשר עובדים מרגישים שהם בתוך מערכת קשובה, זה עובר הלאה ללקוחות.     אז איך דואגים לתת ללקוח חווית שירות מיטבית ע"י מוקד מיקור חוץ? מוקד במיקור חוץ הוא חלק בלתי נפרד מהארגון בדומה למוקד בתוך "הבית".  צריך לזכור שאנחנו שותפים מלאים וחלק בלתי נפרד ממערך השירות של החברה עבורה אנחנו עובדים.  אנחנו עובדים בשותפות מלאה ובשקיפות  ומשמיעים גם את קולו של הלקוח שמתקשר. האזון החוזר הזה הוא קריטי לשיפור החוויה כולה.                 העולם מתקדם לכיוון של חווית שירות זמינה ומהירה, ואמצעי התקשורת משתכללים בעידן הדיגיטלי מעבר למענה טלפוני. כל נקודת התקשרות של חברה עם לקוח, בין אם מדובר במענה טלפוני או במענה דיגיטלי יוצרים אצל הלקוח חווית שירות ויכולים להגביר או להחליש את נאמנותו לעסק או לחברה. לכן חברות שישכילו ליישם שירות טלפוני יוצא דופן בשילוב עם מענה באופן דיגיטלי ללקוחות, יזכו בלקוחות נאמנים.                                                                          למידע נוסף על שירותי קישורית בקרו באתר>> פייסבוק>> לינקדאין>>    

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: קרני תכלתצילום: קרני תכלת

פילוסופיות תאורה מרתקות לעיצוב חללים

הגישה היפנית, הגישה הסקנדינבית והגישה הים תיכונית - הכירו את שלוש הגישות לתכנון תאורה ותוכלו לבחור את זאת שהכי מתאימה לכם 

נושאים בכתבה תאורה

בשיתוף קרני תכלת – גופי תאורה בינלאומיים

כשמעצבים פנים או אדריכלים בוחרים גופי תאורה, הם לא רק בוחרים מקור אור – הם בוחרים פילוסופיה תרבותית שלמה. למעשה, מאחורי כל מנורה עומדת תפיסת עולם שמשפיעה על האופן שבו אנחנו חווים מרחב.
שלוש גישות תכנון מרכזיות – היפנית, הסקנדינבית והים תיכונית – מציעות תשובות שונות בתכלית לשאלה הפשוטה לכאורה: מהו אור טוב?

הגישה היפנית - הצל כשותף ליצירה

בפילוסופיה היפנית המסורתית, האור אינו גיבור יחיד. התרבות היפנית רואה בצל שותף מלא בחוויה החזותית, ובמקום להילחם בו, מעצבים יפניים משתמשים בו כחלק מהקומפוזיציה.
גופי תאורה מעוצבים יפניים מסורתיים משתמשים בחומרים טבעיים מפזרים – נייר אורז, במבוק, משי – שיוצרים אור עדין המתמזג עם הסביבה במקום להכריז על נוכחותו.
העיקרון המרכזי הוא המרווח המשמעותי, הריק שמאפשר למבט לנוח. תאורה יפנית אינה שואפת להאיר כל פינה, אלא ליצור שכבות של אור ואפלה שמזמינות התבוננות ומיקוד.
זו תאורה שלוחשת, לא צועקת. ביישום המעשי, ניתן להביא את הגישה היפנית לפרויקט באמצעות בחירה במנורות עם אהילים מזכוכית מעושנת או חומרים טבעיים המסננים את האור. המטרה היא לא לחשוף הכול, אלא ליצור הדרגתיות שמעוררת סקרנות ומזמינה את העין לנוע בחלל.

הגישה הסקנדינבית - אור כמענה לצורך

במדינות הצפון, שם החורף ארוך וחשוך, התאורה היא לא רק עניין אסתטי – היא צורך קיומי. הגישה הסקנדינבית נולדה מהרצון ליצור חמימות ונוחות בתנאים קיצוניים. מושגים כמו הוּגֶה הדני – אותה תחושת נעימות ושלווה ביתית – מנחים את תכנון התאורה הנורדית.
בניגוד לאסתטיקה היפנית העדינה, התאורה הסקנדינבית היא ישירה וברורה יותר, אך תמיד אלגנטית. מעצבים סקנדינביים פיתחו שפת עיצוב נקייה שמשלבת חומרים טבעיים – עץ אלון, זכוכית שקופה, מתכות מוברשות – עם צורות אורגניות ופשוטות.
מותג דני כמו לואי פולסן, הנמצא בקרני תכלת, מדגים בצורה מושלמת את הפילוסופיה הזו. מנורות כגון סדרת הפה חמש שלהם משלבות עיצוב פונקציונלי עם אסתטיקה נקייה – השטוחים הם זריקת המעטפת הייחודית מאפשרת פיזור אור אחיד ללא סנוור, כך שניתן לראות את גוף התאורה מכל זווית מבלי להסתנוור מהנורה עצמה. 

הגישה הים תיכונית - תאורה כדרמה

בחוף הים התיכון האור הוא שפע טבעי שהופך את התאורה המלאכותית לכלי דרמטי. כאן, התאורה אינה נועדת להחליף את אור השמש, אלא להמשיך את התיאטרליות והעוצמה שלו.
זו תרבות של כיכרות מוארות, מרפסות עם מנורות תלויות, ונברשות מרשימות שמושכות את העין ומכריזות על נוכחותן.
בכל הנוגע לבחירת גופי תאורה יוקרתיים, הגישה הים תיכונית מתבטאת בניגודיות חדה בין אור לצל – ההשפעה של ציירי הרנסנס האיטלקי שהשתמשו בטכניקה זו עדיין מורגשת בתכנון התאורה האזורי.



צילום: קרני תכלת
צילום: קרני תכלת