סוגי אשראי ומימון לעסקים: איך תוכלו לשפר את תנאי המימון?

כל עסק או חברה שרוצים להיות רווחיים, חייבים להבין איך לגרום לבנקים, או לגופים מממנים אחרים, לספק להם אשראי בתנאים טובים.

כדי לעשות את זה, כדאי להכיר את סוגי האשראי שאפשר לגייס, אבל לפני זה, צריך להתעכב על טיב היחסים בין הבנקים לבעלי העסקים והחברות.

האינטרס המרכזי של נותני ההלוואות הוא להבין האם ההלוואה או האשראי לעסק יתרמו לצמיחה שלו או שמא יסכנו אותו ורק יעמיקו את הקשיים שלו. ההבנה הזאת חשובה לשני הצדדים – כי כמובן שאם העסק יצליח ויהיה רווחי, הוא גם ישלם את ההלוואה ואת הריבית. ואם לא, הוא עלול להתדרדר ואף להגיע לפשיטת רגל או לחדלות פירעון, תהליכים שבהם הבנקים בדרך כלל האחרונים לקבל את הכסף שהם נתנו בחזרה.

בניית אמון עם גורמי המימון: לגרום להם להאמין בעתיד של העסק

ישנם מגוון כלים שעוזרים להגביר את האמון של בעל העסק אל מול הגורמים המממנים. לדוגמה פיקדונות, ערבויות בנקאיות, ערבים או נכסים קיימים. באמצעות כל אלו, אפשר לשפר משמעותית את האמון בין הבנק לבין מקבלי האשראי. כשמבינים את ההיגיון הזה, אפשר גם לנקוט בצורה אקטיבית בצעדים שיגבירו את הביטחון של הגורם המממן – וכך גם לשפר את הסיכויים לקבלת האשראי וגם את תנאי ההלוואה והמחיר שלה (הריבית).

• המשכנתאות ממשיכות לזרום: 8.9 מיליארד שקל נלקחו ביוני
• המשכנתאות בעלייה - המחירים בירידה; איך מוסברת "הסתירה"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, ישנן מספר טעויות שבעלי עסקים עושים, בלי להבין שהן פוגעות באמון של הגורמים המממנים ועד לכדי הורדת דירוג האשראי של בעל העסק או החברה. אלו יכולים להיות "אירועים פיננסים" כמו חריגה מעבר למסגרת האשראי המאושרת על ידי הבנק, קשיים בתשלום הלוואות במועד, עד לכדי מתן צ'קים או הרשאה לחיוב כאשר אין להם כיסוי. כל אלו יכולים להשפיע על היכולת של העסק או החברה לגייס אשראי לא רק בהווה, אלא גם הרבה שנים קדימה.

מדוע גורמי המימון תמיד מצפים לגרוע מכל?

בעולם הפיננסי, חייבים לחשוב כל הזמן על "יום הדין", כלומר מה יקרה ביום שבו עסק או חברה לא יוכלו עוד להתקיים ויגיעו למצב של פשיטת רגל או חדלות פירעון. למדינה יש אינטרס ברור לעודד יזמים לפתוח עסקים וחברות, אשר מניעים את הכלכלה ומשלמים מיסים. לכן היא מספקת רשת הגנה למצב שבו ייקלעו להפסדים גדולים – ע"י מתן הגנה אישית ומשפטית כאשר בעל עסק חלילה נקלע לתהליך של פשיטת רגל או חברה מגיעה לחדלות פירעון.

במצבים כאלו, אדם או חברה נכנסים להליך משפטי שמסדיר את החזר החובות בפיקוח של בית המשפט, בדרך שהבעלים יוכלו לעמוד בה ומקובלת על הנושים. כל זה תוך פריסה של החוב לפרק זמן ארוך והקלות מסוימות מצד אחד, אבל גם מגבלות מחמירות מהצד השני – כמו איסור יציאה מהארץ ללא אישור בית משפט וחוסר יכולת להחזיק בכרטיס אשראי או לקחת הלוואות. ככה בעל העסק אמנם מוגבל מאוד, אבל לא צריך לפחד לשלומו מגובי החובות שידפקו לו בדלת וייקחו את כל מה שיש לו.

בתהליך הזה – החזר החוב משולם קודם כל לאנשים - בני אדם (עובדים, ספקים וכו') לאחר מכן לרשויות המדינה ורק בסוף לבנקים ולנותני ההלוואות, אשר מבחינת החוק לקחו סיכון מחושב כאשר העמידו את המימון. ומזה, כאמור, הבנק רוצה להימנע מראש, בעזרת ביטחונות מסויימים אשר יבטיחו את היותו נושה בדין קדימה (לפני הסדר הנ"ל הקבוע בחוק) או נכסים אשר הוא יוכל לשים עליהם את ידו לפני יתר הנושים (כמו נדל"ן, רכבים, או ערבים שאפשר להיפרע מהם).  חשוב להבין בתהליך של גיוס אשראי ומימון לעסק - איך "לדבר עם הבנק בשפה שלו" ולספק לו את הביטחון שהוא מחפש.

אז מהם סוגי המימון שאפשר לגייס לעסק?

• מסגרת עו"ש – נקראת גם "משיכת יתר", "אוברדראפט", או מסגרת חח"ד ("חשבון חוזר דביטורי"). זהו ה"מינוס" המוכר לכולם שאפשר להיכנס אליו אך גם הוא נחשב כהלוואה לכל דבר, אם כי בדרך כלל, הריבית על משיכה ממנו תהיה גבוהה יותר מלקיחת הלוואה מכל סוג אחר. בניגוד לאדם פרטי או עוסק מורשה, מסגרת אשראי בחברה בע"מ נחשבת חלק מסך האשראי של החברה גם אם היא אינה מנוצלת וחלה עליה עמלה של "דמי הקצאת אשראי".

• הלוואות לזמן ארוך – ניתנות בדרך כלל לתקופה של יותר משנה, הלוואות עסקיות מקובלות הן עד חמש שנים, או לפרק זמן ארוך יותר בתנאים מסוימים ועם ביטחונות מתאימים. לרוב על הלוואה מעל 100,000 ש"ח מחייבת ב"תוכנית עסקית" או לכל הפחות בקשת אשראי מסודרת המפרטת את השימוש בכסף המבוקש.

• הלוואות בלון – מוכרות גם כ"הלוואת גישור". זוהי הלוואה שנפרעת בתום תקופה מסוימת, כמו בלון שמתפוצץ בבת אחת. בלון יכול להכיל הן את הקרן של הלוואה והן את הריבית ("בלון מלא") או כאלו שבהן הריבית משולמת בכל חודש ויתרת ה"קרן" נפרעת בסוף התקופה. בדומה ל"בלון" ישנן הלוואות "בולט" (כדורים) אשר משולמות במספר פעימות (מספר הבולטים) על פני תקופה, יכול להיות כל שנה, כל שלושה חודשים וכו'.

• מסגרת כרטיס האשראי  – זוהי מסגרת הניתנת על ידי הבנק או חברת האשראי, המשקפת את סך הסכום שניתן לחייב בכרטיס אשראי בין מחזור חיוב אחד למשנהו. חשוב להבין שגם ה"מסגרת" הזאת נחשבת כחלק מה"אובליגו" שלנו, כלומר סך כל החובות כלפי הגורם המממן, גם אם לא מנצלים את כל המסגרת שעומדת לרשותנו.

היצירתיות ככלי עבודה חיוני בייעוץ הפיננסי

בעולם הפיננסי ובמימון עסקים בפרט, יש המון מקום ליצירתיות. ככל שמבינים לעומק מה גורם לבנק לאשר או לשלול מתן אשראי והלוואות, ככל שמבינים אילו ביטחונות עומדים לרשותנו, איך למקסם אותם וכיצד להשתמש באפשרויות המימון בהתאם לצרכים שלנו, כך נוכל לבנות מערכת יחסים טובה יותר עם אותם גורמים ולקבל תנאים טובים יותר שיעזרו להבטיח עתיד טוב יותר לעסק, גם בימים טובים ובטח בימים מאתגרים יותר.