לקיחת משכנתאלקיחת משכנתא

המשכנתאות בעלייה - המחירים בירידה; איך מוסברת "הסתירה"?

משכנתאות מסוכנות בשיא כל הזמנים; הציבור משהה התחייבויות והסיכון גדל; היקף המשכנתאות שנתנו הבנקים הסתכם ב-9.312 מיליארד שקל - עלייה של 19.6% בהשוואה לחודש מאי אשתקד. אבל מה שיותר מעניין - כמה מתוך סכום זה ניתן כהלוואות בולט ובלון שנחשבות למסוכנות, וגם - הסיבה לגידול בהיקף המשכנתאות 

הרצי אהרון | (12)

שוק המשכנתאות ממשיך לרשום מספרים גבוהים, אבל בתוך הנתונים הגבוהים של כ-9.3 מיליארד שקל שנלקחו כהלוואות לדיור (משכנתאות) בחודש מאי, מסתתרת תופעה מדאיגה: עוד ועוד רוכשי דירות לוקחים הלוואות בלון או הלוואות בולט, הלוואות שבהן את עיקר התשלום הם לא משלמים עכשיו, אלא רק בעוד כשנתיים- שלוש, כשהדירה תהיה מוכנה.

לפי נתוני בנק ישראל, במאי נלקחו הלוואות בלון ובולט בהיקף של 1.487 מיליארד שקל. כ-16% מסך כל ההלוואות שניתנו החודש. מדובר בעלייה קלה לעומת חודש אפריל, שבו עמד שיעור ההלוואות מסוג זה על 15.8%, אך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד מדובר בזינוק חד: במאי 2024 שיעור של הלוואות מסוג בולט ובלון עמד על 10.3%, ובמאי 2023, רק 5.1%.

 

המסקנה - המשכנתאות המסוכנות בשיא של כל הזמנים, אבל היחס הזה צפוי להישאר על רקע מגבלת בנק ישראל. וזה מעביר אותנו למסקנות שעשויות להיות חשובות יותר. ברגע שהלוואות הבלון והבולט נחסמו באופן חלקי על די בנק ישראל המשמעות היא שיש עצירה ואולי אף ירידה במבצעי הקבלנים. זה אומר שהציבור חוזר לקחת משכנתאות רגילות. זה מסביר את המספרים הגבוהים של המשכנתאות במאי. אל תחשבו שמדובר בפריחה של שוק הדירות כי הוא לא פורח ולא צומח. הקבלנים רוצים להראות שזו התמונה, אבל השוק בדיכאון גם מבחינת מספר העסקאות וגם מבחינת המחירים. אחרי תקופה ממושכת שאנחנו כותבים שהמחירים יורדים, גם בנתוני הלמ"ס מאותתים שהנתונים יורידם. מדובר בנתונים בדיליי של חודשיים וחצי ועל פי הלמ"ס המחירים ירדו בכ-0.1% במרץ-אפריל. על פי הנתונים הם ירדו ב-0.6% באפריל וגם במרץ. נו, זו כבר ירידה - אם הלמ"ס מגלה ירידה למרות כל ההגנות ואי לקיחת ההנחות ומבצעי המימון - אז זו כבר ירידה והיא משמעותית. 

לסיכום המסר החשוב בנתוני המשכנתאות של בנק ישראל הוא שרוכשי דירות נאלצים לקחת מימון גדול יותר כבר עכשיו ולא בסוף הדרך, ולכן המשכנתאות בעלייה. פתאום הקבלנים אמרו - סטופ, קחו את כל המשכנתא עכשיו, אין מבצעים וזה משנה את תמונת המשכנתאות. בנוסף, צריך להזכיר היו מימושים של משכנתאות מבנייה של חודשים קודמים גם בנייה מסובסדת. העלייה בהיקף המשכנתאות לא מבטאת את מצב השוק ולא מבטאת את מצב המחירים. גם אם תראו מספרים גבוהים בהיקף המשכנתאות ביוני ובהמשך, אל תתפתו לחשוב שזה אומר משהו על השוק. בפועל, היקף העסקאות לרכישת דירה בשפל של מספר שנים.


וכדי שזה יהיה יותר מוחשי, הנה דוגמה - נניח שאנחנו קונים דירה מקבלן. אם אנחנו קונים את הדירה במבצע, אנחנו צריכים לשלם 20%. לוקחים משכנתא של 20% מהבנק. אם אנחנו קונים שלא במבצע, אנחנו לרוב נתחייב למשכנתא גדולה יותר כבר בהתחלה כשבמקביל המשכנתא במקרים רבים מסובסדת (ההחזרים משולמים על ידי הקבלן). מעבר לכך, אם עוצרים את המבצעים - אז יש בחודש העצירה גל גדול של מממשי מבצעים וזה מסביר את העלייה בשני סוגי המשכנתאות - משכנתאות בסיכון (בולט ובלון) ומשכנתאות בכלל.   



משכנתאות בסיכון


אז מה זה בעצם הלוואת בלון? מדובר בסוג של הלוואה שבה לא משלמים את הקרן בכל חודש, אלא רק את הריבית. ובהלוואות מסוג בולט - גם את זה לא. את כל הסכום משלמים רק בסוף התקופה, לרוב ביום שבו מקבלים את הדירה לידיים. במילים אחרות, דוחים את הבעיה למועד אחר, מאוחר יותר.



הלוואות כאלה נפוצות במיוחד במבצעי קבלנים, שבהם הרוכש משלם 20% ממחיר הדירה עכשיו, ואת יתרת ה־80% הוא משלם באכלוס. בינתיים הוא לוקח הלוואת בלון, לפעמים בסיוע או מימון חלקי מצד הקבלן. מתוך הנחה שבעתיד יוכל למחזר אותה או למכור את הדירה ברווח. חשוב לציין - הוא יוכל למחזר אותה רק כאשר זה ישתלם לו ויהפוך את ההלוואה לזולה יותר. אבל זה לא יקרה כל עוד הריבית נשארת גבוהה, אז בעצם הוא לוקח על עצמו את הסיכון שההנחה הפשוטה לא תתממש והריבית תמשיך להיות גבוהה. וזה מסוכן.

הרוכש בעצם דוחה את ההתחייבות הגדולה לעתיד, בלי לדעת מה צפוי לקרות בדרך: אולי הריבית תעלה או תישאר ללא שינוי, אולי מחירי הדירות ירדו, ואולי הוא פשוט לא יצליח לקבל משכנתא חדשה. במצב כזה, הוא עלול למצוא את עצמו עם חוב גדול ויקר, שאין לו איך להחזיר. הבעיה שלא מדובר רק באדם אחד. אלא בשוק שלם שמתבסס על מבצעי הקבלן השונים. 

כשכ־16% מההלוואות בשוק ניתנות במסלול כזה, זה מצביע על תופעה רחבה של רוכשים שנכנסים לעסקאות נדל"ן במינוף גבוה מאוד. כלומר עם מעט מאוד הון עצמי ועם התחייבויות גדולות לעתיד. מדובר על סיכון כולל של שוק הנדל"ן בכלל ושל שוק הדיור בפרט.

קיראו עוד ב"נדל"ן"


20/80 - פתרון אטרקטיבי?


מבצעי הקבלנים נראים על פניו כמו פתרון אטרקטיבי: 20% עכשיו, את היתרה רק כשמקבלים מפתח לדירה. אבל מתחת למבצע המושך הזה, הדחייה של התשלום עולה ביוקר, ולפעמים ביוקר כבד. הרבה רוכשים נכנסים לעסקאות עם הלוואת בלון או בולט, כשהם לא משלמים כמעט כלום לאורך הדרך, ומסתמכים על כך שבעוד שנתיים-שלוש הריבית תרד, או שיצליחו למכור את הנכס או למחזר את ההלוואה.

אבל, הזמן עובר, והריבית ממשיכה לרוץ. נניח רוכש שלוקח הלוואת בולט של 1.5 מ' שקל לתקופה של שנתיים, בריבית של 5% (בממוצע) לשנה. הוא לא מחזיר שקל מהקרן, ובמקרה הזה גם לא משלם ריבית שוטפת. אלא את הכול הוא דוחה לסוף התקופה.

בסיום התקופה, כשהוא יקבל את הדירה, הוא יידרש לשלם תוספת בסביבות ה-160 אלף שקל - רק על הריבית. לפני שהתחיל בכלל להחזיר את הקרן. וזה תרחיש שבו הריבית לא עלתה לאורך הדרך. אם הריבית תמשיך להיות גבוהה,  או תעלה עוד. והלווה לא יצליח למחזר את ההלוואה, הסכום עלול להתנפח עוד יותר. הרבה רוכשים לא לוקחים את העלות הזו בחשבון כשהם חותמים על חוזה.

זה אולי נראה פשוט ואפשר להיות רגועים כי "נתמודד עוד שנתיים". אבל בפועל הרוכשים עלולים למצוא את עצמם עם הלוואה יקרה יותר, בתנאים פחות נוחים, ובחוסר ודאות כלכלית משמעותי. הלוואה מסוג בולט היא לא פסק זמן, אלא דחיית הבעיה עם תג מחיר. באופן כללי - לכל דבר יש מחיר. ולומדים את זה בשיעור ראשון בכלכלה : "אין ארוחות צהריים חינם".

ועוד דבר - כאשר הריבית במשק גבוהה, כל חודש שעובר בלי החזר אמיתי עולה הרבה מאוד כסף. בשוק שבו 16% מהמשכנתאות נלקחות במסלול כזה, ולא מעט מהן על ידי רוכשים שנכנסים ממילא עם הון עצמי נמוך, הציבור בעצם קונה דירה שהוא לא בטוח שיוכל לשלם עליה בעתיד, בתקווה שמשהו ישתנה. אבל אין שום ודאות שזה באמת יקרה. ולגבי מי שטוען שהוא בעצם קנה אופציה, אז לא ממש - ואם כן, אז האופציה הזו הייתה מאוד יקרה.

לשלם על דירה ממוצעת חצי מיליון שקל שבעצם "זה רק אופציה"? לגבי האופציה -  זה לא כדאי כלכלית בשום מצב עולם. לא מדובר על כל העסקאות 20/80 כמובן, אולי יש כאלו שכן משתלמות. בעיקר לאלו שמגיעים ויודעים שיש להם את ההון הנדרש כדי להשלים את העסקה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 18/06/2025 13:17
    הגב לתגובה זו
    גם בחודש מאי 2025 לא מספרים לנו מה היקף מחזור המשכנתאות מכלל המשכנתאות אבל כן מספרים לנו שנמכרו רק 2400 דירות מקבלנים ויש ירידה תלולה של 43% ברכישת דירות. בנק ישראל מודד אותן כמשכנתאות חדשות! ויוצר באופן מכוון עיוות של השוק. חשפו בגוגל נתוני המשכנתאות סותרים את הטענות על עלייה במכירות הנדלן
  • 7.
    כל הלוואה עם בטוחהשל דירה נחשבת משכנתה (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 17/06/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
    המחיר לא תואם את המוצר. !!!! אבל יש רוכשים שלוקחים הלוואה כדי להעשיר את המוכר ולהכנס לעבדות חיים ואולי גם לעוני מתמיד.תלוי כמה מזל יהיה בהמשך הדרך
  • אריק 18/06/2025 01:11
    הגב לתגובה זו
    זו הבעיה עם הקונה הישראלי שיכול להמתין הוא רוטן אך קונה בכל מחיר כי מחר המחיר יעלה . כלומר הוא עובר חוויה רגשית בתהליך הרכישה .
  • 5.
    טראבינקל 17/06/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאוד הסיכון גדל יחד עם הריביות.אף אחד לא רוצה להתחייב ל4 קירות הנדלן נופל ויחד איתה קבלני ישראל
  • 4.
    המפוזר מכפר אזר 16/06/2025 23:24
    הגב לתגובה זו
    ואז המחירים ירדו.ויהיה טוב יותר במדינה
  • 3.
    זה יגמר בבכי 16/06/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
    רחמנות על עשרות אלפי זוגות צעירים שמשכנו את עתידם ועתיד ילדיהם לערימה של בטון ובלוקים מזורגגים. כי נדלן תמיד עולה.מצד שני תמיד הפראיירים הכי נאיביים אוכלים אותה הכי חזק.
  • 2.
    יש מחסור וביקוש כבוש (ל"ת)
    אנונימי 16/06/2025 12:55
    הגב לתגובה זו
  • המחירים יעלו ב10 אחוז שהרבית והמלחמה תגמר (ל"ת)
    אנונימי 17/06/2025 01:42
    הגב לתגובה זו
  • 41.2% מהמשכנתאות הן מחזור (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2025 13:13
  • 1.
    אנונימי 16/06/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    כמה מתוך ה9.6 זה מחזורי משכנתאות
  • חפש נתוני המשכנתאות סותרים את הטענות על עלייה במכירות הנדלן תקרא תבין (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2025 13:18
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."