גרף Accenture דיגיטל פרסום
צילום: אייס

מחקר: בגלל העמלות, רק 20% מכל 100 ד' בפרסום מגיע לקהל

המחקר של Accenture שמציעה את שירותיה במקום משרדי הפרסום, מצביע על חוסר שקיפות שבעקבותיו מפרסמים לא מבינים את העלויות האמתיות של פעולות השיווק 
משה בנימין | (4)

שלא במפתיע הציטוט המרכזי שפתח את מצגת הפרסום הדיגיטלי של חברת המחקר Accenture בישראל, במסגרת וועידת הדיגיטל הרביעית שלה בארץ, היה שייך למארק פריצ'רד, סמנכ"ל השיווק העולמי של פרוקטר אנד גמבל מ-2017: "יש לנו בתחום המדיה שרשרת אספקה עמומה במקרה הטוב וכזו שנגועה במרמה והונאה במקרה הרע. אנחנו צריכים לנקות אותה".

הציטוט שהסעיר את עולם הפרסום ב-2017 והדיו נמשכים עד היום הפך במהרה לדגל אותו מרימים מחד כל מי שמנסה להקטין ולהפחית מחשיבותו של הפרסום הדיגיטלי (שלא בהצלחה יש לומר) ומנגד, על ידי מי שמנסים להצביע על כל הרעות החולות של עולם הפרסום הדיגיטלי תחת ידיהן של סוכנויות הפרסום - דהיינו חברות מסוג Accenture שמנסות לפקוח את עיניהם של המפרסמים ולהעביר לידיהם נתח נכבד מפעילות הפרסום הדיגיטלי שלהם. 

בכנס שנערך בשבוע שעבר תחת השם Change Your Perspective הציג חווייר פרז מוינו, מוביל פרקטיקת השיווק הדיגיטלי והפרסונליזציה ב-Accenture אירופה את האתגרים המרכזיים במודל העבודה של חברות עסקיות אל מול חברות הפרסום הדיגיטלי המסורתי. לדבריו, מודל העבודה הקיים כיום בסוכנויות הפרסום אינו "ידידותי" למפרסם. 

הבעיות, כפי ש-Accenture מציגה אותן כוללות מטרות מנוגדות של המפרסמים וסוכנויות הפרסום. בעוד שהמפרסמים מצפים ליעילות בפרסום, הסוכנויות מחפשות להוציא כמה שיותר כסף בקמפיינים, מאחר ושכרם תלוי אחוזים מתקציב הקמפיין עצמו. הפתרון על פי חברת המחקר הוא במודל תשלום לסוכנות לפי תוצאות עסקיות של הקמפיין.

 

הבעיה השנייה היא חוסר בשקיפות. הסוכנויות מנצלות את המבנה הסבוך שלהן, כך שהמפרסמים אינם מסוגלים להבין בבירור את העלויות האמתיות של פעולות השיווק שעליהן הם משלמים. המפרסמים מצדם, מחפשים תובנות טובות יותר לגבי מיקומי הפרסום בפועל, מי רואה אותם, ומהו הערך העסקי שלהם והם אינם מקבלים זאת.

 

רכיב נוסף שמרחיק את הסוכנויות מהמפרסמים הוא "העדר בעלות על דאטה". נשאלת השאלה - במקרה ולקוח עוזב את סוכנות הפרסום שלו, למי שייכת הדאטה שנאספה על הצרכנים? הגורם הרביעי הוא סרבול במערך השיווק, עם הצפה של ספקי שירותי נישה שמוסיפים עלויות ואינם יעילים בפועל.

 

בשקף שאמור להבהיל כל מפרסם טיפוסי, Accenture הציגה גרפית את התהליך שעובר על כל תקציב פרסום באמצעות המחשה של כל התחנות בדרך שגוזרות ממנו עמלה עד למוצר הפרסומי הסופי שמגיע לקהל היעד. בשורה התחתונה - מתוך כל 100 דולר שהמפרסם משקיע באמצעות סוכנות פרסום רק חמישית, 20 דולר בלבד נחשפים לצרכנים.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

5% מהכסף הולכים לסוכנות הפרסום ו-30% נוספים הולכים למחלקת הסחר שלה, כך מופחתים 35% מהתקציב. 10% נוספים מהכסף נשארים בידי הפלטפורמה הדיגיטלית שבאמצעותה מתבצע רכש הפרסום; 10% נוספים מגיעים לבעלי הדאטה מצד ג' - המספקים את הדאטה המדויקת על קהל היעד; 5% נוספים למערכת ההגשה ואימות הפרסום והיתרה, 40% מהתקציב, דהיינו 40 דולר מכל 100 דולר שהושקע מגיע לקהל היעד ומתוכו 50% - 20 דולר כלל לא נחשפים. 

סקר של ה-IAB, רשות הפרסום הדיגיטלית בארה"ב שאותו Accenture צירפו מראה כיצד המפרסמים מתנהלים כיום בגזרת הפרסום הפרוגרמטי. 18% מהמפרסמים מעבירים את כל פעילות הפרסום הפרוגרמטי פנימה, In-house לתוך מערך השיווק הפנימי שלהם. 47% מהחברות מנהלות חלק מסוים מהפרסום הפרוגרמטי באופן עצמאי, 22% מהחברות לא מתכוונות לקחת לידיהם את ניהול הפעילות הפרוגרמטית ו-13% מהחברות בדקו את האפשרות להעביר את יכולות אילו In house אך החליטו שלא להמשיך עם זה.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה תוכן מקצועי מעולה! כן ירבו... (ל"ת)
    אמיר 21/02/2019 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיכל 21/02/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
    איזה גיבוב של שטויות מאנשים שלא ניהלו פעילות מצד הפרסומאי אף פעם
  • ערן 23/02/2019 16:13
    הגב לתגובה זו
    צודקים במיליון אחוז, עשרות משרדי פרסום בארץ שלא מביאים שום ערך אמיתי ובדרך כולם גוזרים עמלות על חשבון הלקוח. מעטים הלקוחות שבנו בישראל מותגים טובים בעשור האחרון. לא מספרים סיפור אלא רק רצים פרסום פרסום ונביא לכם מכירות כשבפועל אין מכירות. המותגים בישראל לא נבנים כמו שצריך.
  • חלומי 22/02/2019 14:31
    הגב לתגובה זו
    ידוע מזמן שמשרדי הפרסום כבר מזמן איבדו עניין בקריאייטיב איכותי וקבלת החלטות נכונה בעבור הלקוחות שלהם. הכל הפך להיות משחק של עמלות פרסום מגוחכות וכך גם נראות ההחלטות שמתקבלות במגדלי השן של עולם הפרסום. בשפה פשוטה: חאווה בפנים. מפרסמים- תעבדו ישירות עם הספקים שלכם...
חיים לוינסון (צילום מסך)חיים לוינסון (צילום מסך)

כמה עולה לקנות עיתונאי?

הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חיים לוינסון

עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.  

בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו. 

לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.  


חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג  - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"

שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.