ארגון העיתונאים הגיש הבוקר (יום ב') עתירה לבג"צ נגד המתווה אליו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון ביום חמישי האחרון, לביטול חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן, והקמת תאגיד חדשות ואקטואליה נפרד. העתירה הוגשה נגד נתניהו, כחלון, מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשרד התקשורת. במקביל לעתירה זו הגיש גם אלדד יניב עתירה לבג"צ, ח"כ איתן כבל מאיים אף הוא לעשות זאת, ואילו בסביבתה המשפטית של תאגיד השידור בוחנים אף הם האם לעשות כן, והאם בכלל ניתן מעשית להגיש עתירה.   

מתלחששים בתוך @kann: מי הראשון שיעתור לבית המשפט? ״יהיו עתירות רבות״ אמר גורם

— אייס - www.ice.co.il (@icecoil1) 30 במרץ 2017

  "העובדים ישארו תלויים בין שמיים וארץ" בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אמיר בשה וד"ר מורן סבוראי ממשרד עורכי הדין בשה-זבידה-סבוראי, מבקש הארגון לבטל את המתווה ולמנוע את הפיכתו לחוק. עוד דורש הארגון כי ראש הממשלה, שר האוצר ומ"מ שר התקשורת יחדלו מהתערבותם באשר לזהות מנהלי ועיתונאי התאגיד. בנוסף, הארגון מבקש כי יינתן אור ירוק לפתיחת התאגיד בהתאם לחוק ללא כל דיחוי, כלומר 30 באפריל.   כמו כן, הארגון מבקש כי בג"צ יורה למשיבים לשמוע את עמדת ארגון העיתונאים וועד העיתונאים של התאגיד, שתיערך היוועצות וכי המשיבים ינמקו ויסבירו מה ההצדקה למתווה שפורסם כאמור ביום חמישי האחרון.   "ההחלטה נעשתה במעשה של איומים ובריונות, ללא דיון ציבורי כאמור וללא עירובם של הגורמים הרלבנטיים - ובהם ארגון העובדים - וללא כל הנמקה", נכתב בפתח הדברים בעתירה לבג"צ. "ההחלטה אינה סבירה ואינה מידתית ועיקרה ביתורה של חטיבת החדשות מהתאגיד והותרתו של התאגיד ללא אורגן העוסק בחדשות ואקטואליה. הדברים נעשים תוך דחייה נוספת, בלתי סבירה, בלתי מידתית ואסורה בהקמת החלק החדשותי בתאגיד ומתוך מגמה להמשיך ולשלוט בחלק זה ובהרכב בכיריו ועובדיו. בתוך כך, ימשיכו עובדים רבים להיות תלויים בין שמיים וארץ בכל הנוגע לעתידם התעסוקתי. התנהלות זו אינה אלא המשך ישיר של פעולות אסורות שנעשו על ידי המשיבים, או מי מטעמם, במרוצת החודשים האחרונים וכל תכליתן – בצורה זו או אחרת – היא המשך שליטתם של פוליטיקאים בשידור הציבורי – באופן אסור לחלוטין ובניגוד לתכלית החוק".   בעתירה מצטטים עורכי הדין בשה וסבוראי את ועדת לנדס בראשותו של רם לנדס, שהמלצותיה הביאו להליך פירוק רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי, כי "שידורי החדשות והאקטואליה הם ליבת העשייה של השידור הציבורי, הן בשל תפקידם המרכזי והייחודי של תכנים אלה בחברה דמוקרטית, והן בשל התוכן העיקרי שמפיק המשדר הציבורי בעצמו. הוועדה ממליצה לחזק ולהיטיב את יכולתו של השידור הציבורי להפוך לגורם משמעותי, מוביל ומצטיין במפת העיתונות המשודרת בישראל".   עוד צוטט כי "החשיבות הרבה של שידורי החדשות והאקטואליה נובעת הן מתפקידה החיוני של עיתונות חופשית ביצירת איזון ובקרה בחברה דמוקרטית, והן מהצורך האנושי הבסיסי במידע מהימן ועדכני אודות המתרחש בתחומי החיים השונים".   כאמור, המתווה של נתניהו וכחלון הוא לבטל את חטיבת החדשות בתאגיד, להעביר את האחריות על החדשות בערוץ הטלוויזיה וברשת ב' על רשות השידור שתמשיך לפעול בינתיים ולספק חדשות לתאגיד, ובשלב הבא להקים תאגיד חדשות שאחריות עליו לא תהיה של ראשי התאגיד הנוכחיים, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ. יניב: נתניהו לא יכול לעסוק בסוגיות תקשורת   במקביל, גם איש מפלגת העבודה אלדד יניב עתר אף הוא לבג"צ, וטען כי נתניהו אינו יכול לעסוק בנושאי התאגיד משום שהוא חתום על הסכם ניגוד עניינים, ובמקביל יש נגדו חקירה משמעותית בסוגיות תקשורת – תיק 2,000, אותו תיק על המגעים שקיים עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. כזכור, היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין בעיה בכך שנתניהו יעסוק בנושאי תקשורת במסגרת תפקידו כראש ממשלה: "נוכח רגישות העניין הובהר לראש הממשלה כי בהמשך לחוות הדעת שכבר נמסרו בנושא, עליו להימנע מלטפל בנושאים המשפיעים על מי שמקיימים עמו קשרי חברות אישית, וכי יהיה עליו להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה במקרים שבהם הטיפול בתחום התקשורת יהיה כרוך עם נושאים מעין אלו. לצד זאת, הובהר כי במתכונת הנוכחית, עצם העיסוק בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 אינו מעורר חשש לניגוד עניינים".   הגורם השלישי שאמור לעתור לבג"צ הוא ח"כ איתן כבל. אתמול שלח מכתב לשר הנגבי, בו דרש ממנו "להתנגד למתווה נתניהו-כחלון שיביא להרס השידור הציבורי - אחרת נעתור לבג"צ נגדך ונגד הממשלה".   במכתב, שנשלח באמצעות עו"ד יובל יועז ודורון ברקת ממשרד יועז-ברקת, צוין כי בג"צ  כבר הביע בהליכים הקודמים שבהם עתר ח"כ כבל בעניין תאגיד השידור הציבורי, את מורת רוחו נוכח התנהלות הממשלה, שדחתה פעם אחר פעם את מועד עלייתו לאוויר של תאגיד השידור. עוד צוין במכתב כי מתווה נתניהו-כחלון הוא "בלתי חוקי, באשר יש בו הפרה של התחייבויות המדינה לבג"צ בהליכים הקודמים, וכי אם ייושם המהלך יהיה גם יישומו שלא כדין".