כמה נקבל, איזה תחום נסקר? ביקורת על הליך הגיוס לתאגיד

אם סדרת ראיונות העבודה בתאגיד השידור הציבורי אמורה הייתה להפיג במקצת מחששותיהם של עובדי רשות השידור, הרי שאפשר להגדיר את התחושות של חלק מאנשי ערוץ 1 וקול ישראל כקשות, ומהולות בפסימיות לא קטנה. משיחות שקיים אייס בימים האחרונים עם עיתונאים ברדיו ובטלוויזיה בעקבות סשן השיחות שבכירי התאגיד עורך, עולות טענות ובעיקר תחושות מעורבות לגבי הסיכוי להיקלט בתאגיד, ועוד קודם לכן – ההליך עצמו. העובדים טוענים כי יצאו מהשיחות עם נציגי התאגיד עם לא פחות סימני שאלה ממה שנכנסו אליהן, כאשר מעל ראשם מרחפת עננת חוסר הוודאות.   ובכלל, צריך לזכור שעובדי הרשות חיים כבר כשנתיים בחוסר ודאות, עם החלטתו של שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן לפרק את רשות השידור ולבטל את האגרה. מאז נדחה מועד סגירת הרשות מספר פעמים, עובדים פרשו בצורה טבעית והעבודה ברשות הפכה לעיתים לבלתי נסבלת.   בתאגיד מעריכים כי התאגיד קיים ויקיים עד הקמתו סביב ה-1,000 ראיונות עבודה אם לא יותר, מספר אדיר, ולכן כל בכירי הרשות נרתמו לכך, בהם סמנכ"לית חטיבת החדשות שלומית אברהם גלוברזון, מנהל רשת ב' החדשה עומר בן רובי ומנהלת מערך תכנית ענייני היום עידית בן יאיר.   לחץ הזמן עד לתחילת התאגיד ב-1 באוקטובר ומספר הראיונות הרב, יוצר גם שלל טענות כלפי התהליך עצמו. הטענות המרכזיות מתרכזות במהות התפקיד המוצא בתאגיד ובשכר. "שואלים אותך האם תוכל להיות כתב גם בניו מדיה גם בטלוויזיה וגם ברדיו", אמר גורם ששוחח עם אייס. "לא מבטיחים לך את תחום הסיקור שלך או ההתמקצעות שלך ברשות השידור. אבל התמקצעות זה דבר חשוב – אדם עושה את תפקידו במשך 3, 4, 10 שנים, לומד אותו, יוצר קשרים, רוכש כישורים, וייתכן שבכלל יציעו לו משהו אחר".   לדברי עובדת ברשות, "מביאים אנשים מבחוץ למלא את המשבצות של אנשים מערוץ 1, ומצד שני כתבי הרדיו מתחרים עם חבריהם מהטלוויזיה על אותה משבצת, כי לא ברור איך האיחוד הזה יתבצע והאם תפקידים כאלה ואחרים יאוחדו". עובד בטלוויזיה מתייחס אף הוא לנקודה הזאת: "התחילו לסגור עם אנשי הרדיו, גייסו כבר 10 עיתונאים מגל"צ והביאו את יאיר שרקי מחדשות 2 לתפקיד הכתב הפוליטי בטלוויזיה, עוד לפני שדיברו עם ראשון העיתונאים בערוץ 1. וזה לא מותיר הרבה סיבות לאופטימיות בקרב העובדים שרואים איך המשרות הולכות ונתפסות".   ומה לגבי השכר? "בראיון העבודה הראשון והאחרון שהיה, לא שואלים אותנו בכלל מה ציפיות השכר", מתלונן עיתונאי בכיר באחת מזרועות רשות השידור. "מנצלים את המצב בשוק התקשורת ואת העובדה שיש הרבה אנשים שרוצים את התפקידים הספציפיים האלה, ומוכנים לעבוד גם במשכורת של גל"צניק". לדברי הגורם, "החשש הוא שיציעו לנו משכורות מינוס מינוס, ואנשים יצטרכו לחשוב פעמיים אם להוריד את הראש ולקחת את ההצעה, או לקחת את הרגליים וללכת".   הטענות של העובדים מגוונות. "הציפיה שלנו כעובדים הייתה שבתאגיד יעשו שיעורי בית לפני שמזמנים אותנו לראיונות – מי המפיקים, העורכים והכתבים הטובים ביותר, ואותם כדאי לגייס ולהציע להם אופק תעסוקתי", אמר גורם בשיחה עם אייס. עובד נוסף מחזק טענה זו: "התחושה היא שאין הפרדה בין אלה שרוצים לאלה שסתם מזמנים. כולם זוכים ל-20 דקות ראיון, ושואלים את שאלות באנליות".   המהלך עצמו, של להגיע לראיונות עבודה שמתקיימים בשיטת הסרט הנע במשרדי התאגיד החדשים ברחוב קרמניצקי בתל אביב, אינו קל נפשית לעובדים, ובתאגיד כנראה שלא נותנים את דעתם לכך. חלק מהעובדים נחשבים לבולטים בתחומם, כאלה שלא היו בהליכים כאלה כבר שנים רבות, אבל סופגים לכאורה יחס קריר, מהתהליך עצמו ובראיונות פנימה. "הם נורא רשמיים שם בראיון", סיפר לאייס עיתונאי מוכר. "מולם עומדים אנשים שכבר עובדים 10 ו-20 שנה, וזו תחושה מנוכרת כזו, כאילו עושים את הראיונות האלה על מנת לצאת מידי חובה". עובד אחר מצביע על כך שלתחושתו, בחלק מן המקרים בכלל לא הכירו את המוזמנים לראיון: "יש כתבים נהדרים מהשורה השנייה של הטלוויזיה למשל, שהם לא יודעים מי הם. לא מכירים אותם? תצפו במהדורות 'מבט' של החודש האחרון ותכירו את הנפשות הפועלות".   "תראה", אומר עובד שעבר את התהליך בשבוע שעבר, "רוב אנשי התוכן בטלוויזיה וברדיו מברכים את השינוי ואת הקמת התאגיד. אבל כולם יצאו מקרמניצקי בתחושה שאם ציפינו לקבל מידע ולהפיג טיפה את חוסר הוודאות בה אנחנו גם ככה חיים כבר שנתיים ברשות השידור, אז זה לא הצליח".   גורם אחר אף מתאר מצב קשה עוד יותר: "אנשים שבורים מסדרת הראיונות הזאת אם הם חשבו שהם יעברו את השיחה ויקבלו כיוון על עתידם, אז הם יצאו ממנה בחוסר ודאות. ועם כל המטען הזה, הם עדיין צריכים לעבוד כרגיל בחודשיים הקרובים ברשות השידור, עד סגירתה. מדברים פה במסדרונות על זה שאנשים פשוט ינסו כבר עכשיו לחפש לעצמם מקום אחר ולא בתאגיד, ויעשו הכל רק לא להישאר כאן".   מתאגיד השידור הציבורי נמסר: "הראיונות מתבצעים באופן אינטנסיבי, מקצועי ויעיל ומתוך כוונה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו על ידי המחוקק. כידוע, חטיבת החדשות של התאגיד תהיה אחודה. משמעות הדבר היא שכתבים ימלאו את תפקידם ביותר מפלטפורמה אחת, בין השאר, מתוך כוונה להציג תפיסה חדשה לחדשות בישראל. מפאת כבודם של המועמדים וכמדיניות מוגדרת, אין בכוונת התאגיד לנהל את המו"מ דרך אמצעי התקשורת. יצוין כי הליך המיונים ופעילות ועדות המיון של התאגיד מלווים כל העת על ידי כבוד השופט בדימוס, עזרא קמא, תוך פיקוח יסודי".