גולדסטאר
צילום: יח"צ
TV

מצעד השיימינג: צפו בפרסומות המרכיבות את רשימת המפרסמים הסקסיסטיים של ויצו

הפרסומות נבחרות ע"י ויצו לפי קריטריונים הבוחנים את הצגת דימוי האישה ותפקידיה, השימוש בגופה, היקף הקמפיין ועוד. בשנה שעברה זכתה פרשומת קפה טורקי עלית בתואר המביש
משה בנימין | (2)

עוד שנה חלפה, יום האשה כבר ממש בפתח ובארגון ויצו עומלים על טקס השיימינג השנתי לפרסומות הסקסיסטיות ביותר בשנה החולפת - 2015. הארגון מפרסם זו השנה ה-8 את דירוג המפרסמים הסקסיסטיים על פי בחירת ועדה מקצועית שבשנה שעברה קבעה כי הפרסומת שזוכה בתואר המביש היא קפה טורקי עלית

בין הפרסומות שויצו מגדירה כ"פוגעניות" ניתן למצוא את קמפיין הרשת של אגדיר, הפרסומות ללימוד אנגלית של הג'רוסלם פוסט, פרסומת מילקי גולד וכמו בכל שנה קמפיין תגיד תודה שאתה גבר של גולדסטאר (מעניין מה חושבת על כך חנה ראדו ממקאן, אחת מהפעילות הדומיננטיות בישראל למען שוויון מגדרי). 

לדברי גילה אושרת, יו"ר ויצו ישראל: "מטרתה של ויצו בקמפיין לעודד צפייה ביקורתית בקרב הציבור ולהשפיע על החברות המסחריות ליזום פרסום צודק והוגן, באופן שיישקף את ערכי המוצר בלי לפגוע בדימוי של נשים ובגופן".

 

הפרסומות נבחרות על ידי ויצו לפי קריטריונים קבועים הבוחנים את הצגת דימוי האישה ותפקידי האישה, השימוש בגופה, היקף הקמפיין ועוד. לדברי הארגון "מטרת הדירוג להוביל לשינוי בהצגת דמות האישה בפרסום ולהעלות את המודעות להשפעות השליליות של פרסומות העושות שימוש לרעה בגוף ובדימוי הנשי". 

 

בוועדה המקצועית שמחליטה על הפרסומות חברים העיתונאית בילי מוסקונה לרמן, העיתונאית ומייסדת אג'נדה, ענת סרגוסטי, חוקרת מגדר ותקשורת, שלומית ליר, יוצרת ובימאית ערוץ 2, לימור פנחסוב, אשת התקשורת ומייסדת מרכז מדיה נשים, ורד כהן ברזילאי, רכזת החברה הערבית במכללת "שנקר", ספייה מחמוד, שדרן הרדיו והמנחה אביעד קיסוס, מומחה לתקשורת, ד"ר עמית קמה, מייסד תנועת אסל"י בישראל (למאבק באלימות במשפחה) אביב יהלום, עו"ד עירית גזית, מנהלת מערך הסיוע המשפטי של ויצו, ענבל אביב, מנהלת קמפיין "אות הקלון" של ויצו. בוועדה לקחו חלק גם סטודנטיות מהמרכז הבינתחומי ונערות מתכניות המנהיגות של ויצו.

 

1. פרסומת ג'רוסלם פוסט של משרד הפרסום y&r

 

 

על פי נימוקי הוועדה, "מדובר בפרסומת המנציחה את הסטראוטיפים המגדריים ומקבעת את התפיסות באשר ל"תפקיד" השונה שיש לגברים ולנשים בחברה. הגבר יוצא לעבודה, מפרנס, לומד אנגלית לצרכי הצלחה עסקית, ואילו האישה, לומדת אנגלית תוך טיפוח הגוף והיופי. גם העובדה, שהיא מספרת כי עברה בהצלחה את המבחן אליו ניגשה למרות שהיה קשה, מוצגת בחצי פליאה: "היה קשה, אבל עברתי".

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

2. פרסומת FIX של משרד הפרסום LEAD

 

 

"הפרסומת משקפת גישה מדאיגה של קמפיינים הפונים לקהל יעד צעיר ומציגים את האישה כאובייקט ומאופיינים ברזון ובמיניות מוקצנת. בפרסומת מוצגת נערה רזה, לבושה בלבוש תחתון. הנערה מבצעת שלל פעילויות (סוחטת מיץ, מלקקת גלידה) וכל פעילות מלווה בכתובית: "הכל טעים", "מוגש חם" ועוד. בעת הופעת הכתוביות, מתמקדת הפרסומת באברי גופה של הנערה: פה, רגלים, והכתוביות יכולות להתפרש ככאלה המתייחסות לנערה ומתארות אותה כ"חמה, רעננה וטרייה".

בויצו אומרים עוד כי "קמפיינים אלו עושים מניפולציות על הנוער ומקבעים תפיסת מציאות מעוותת לגבי תפקיד האישה וגופה. כאשר הנערות מוצגות כמוצר צריכה, הדבר עשוי להתפרש כהזמנה לפגיעה בהן או לניצול". ל-FIX יש הסטוריה עם הדירוג של ויצו לאחר שזכתה בשנת 2011 באות הקלון של ויצו על פרסומת לחזיות לנערות.

  

3. פרסומת גולדסטאר של משרד הפרסום מקאן תל אביב

 

 

על פי ויצו "לכאורה מדובר בעוד בדיחה, המבוססת על האמונה הטפלה לפיה מי שיושבת בפינת שולחן לא תתחתן 7 שנים. אך למעשה, כאשר מתבוננים על הפרסומת מתחילתה ועד סופה וכאשר מעמידים אותה לצד שלל הפרסומות של גולדסטאר לאורך השנים, רואים שהפרסומות מציגות את האישה באור נלעג ומגוחך, יוצרות דימוי נשי פאתטי ועלוב. הנשים הנכנסות אל הפאב, מוצגות כמי שכל חפצן להתחתן, ולשם כך הן מוכנות לריב ביניהן ולפגוע זו בזו כדי לתפוס את המקום שאינו בפינה. הגבר, לעומתן, חף מדאגות - מגיע ומתיישב ללא כל התלבטות בפינת השולחן. ואז מופיעה הכתובית "תגיד תודה שאתה גבר", אשר באופן ישיר ובוטה מזלזלת בנשים.

4.  מילקי גולד של משרד הפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי

 

על פי ויצו: "הפרסומת מקבעת ומחזקת סטריאוטיפיים מגדריים לפיהם בחורות צעירות, אשר, לכאורה, כל עיסוקן הוא בכסף וחיפוש אחר בעל עשיר, אשר יוכל לספק להן רמת חיים גבוהה. למרות היותה של הפרסומת קצבית, משפחתית וחביבה לכאורה הרי שמדובר במעטפת למסרים סטראוטיפים המועברים באופן סמוי, הפוגעים בכבודן של נשים".

 

5. אגדיר - My Social

 

"פרסומת שערורייתית" כך מגדיר אותה ארגון ויצו, "שהופצה על ידי אגדיר ברשתות חברתיות ואשר ספגה ביקורות מצד גופים שונים". לטענת ועדת השיפוט של ויצו, "הפרסומת מחזקת סטריאוטיפים מיושנים ומקוממים לפיהם נשים רוצות כסף וחיי עושר, מבלי שתידרשנה לדאוג לעצמן ולעבוד. וחמור מכך, הן מוכנות להתמסר לכל מי שיספק את רצונן. פרסומת שבכסות היצירתיות והליברליות משיגה לאחור את הישגי הנשים ומעמדן".

 

עוד ברשימת הגנאי של ויצו: הפרסומות לאבקת כביסה Tide, משקפי שמש קרולינה למקה ברלין, המשביר לצרכן וגלידת JOYA. בכל הפרסומות נעשה, לקביעת הוועדה שימוש לא ראוי בדימוי האישה או בגופה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אוראור 14/01/2018 19:29
    הגב לתגובה זו
    אבל את הפרסומת של פיקס ממש לא אהבתי: גועל נפש שמראים בחורה לבושה מיני ובגד ים - מה השטות הזאת? מילא לדגמן בחורה לפרסומת על מוצרי צריכה בסיסיים - או מה שזה לא יהיה - אבל למה שהיא תתלבש בצורה כזאת לא צנועה - מה הקטע ומה הקשר? גועל נפש ממש - אין לזה מילים אחרות! באמת.
  • 1.
    גולססטאר הכי מזעזע בעיניי! שוביניזם טהור! (ל"ת)
    חנה 19/03/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.

תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.