הפטיש הויזואלי. לורה ריס
צילום: יח"צ
ליאו קורא לך

תמונת נצחון: איך לשדרג בריף באמצעות תמונות שיחליפו את המילים והמסרים

מנהל האסטרטגיה של ליאו ברנט מזקק תובנות מספרה של לורה ריס "הפטיש הויזואלי" ומעביר אותן לתהליך העבודה העתיק של משרדי הפרסום - הבריף
טל חן | (8)

במדור "ליאו קורא לך" מאת משרד הפרסום 'ליאו ברנט' נציג לכם תקצירים מתוך ספרים על עולם השיווק והפרסום בדגש על תובנות, אסטרטגיה, חדשנות וקריאייטיב.

לטורים הקודמים בסדרת 'ליאו קורא לך' - לחצו כאן

לפני יותר משלושים שנה, אל ריס כתב כיצד המיצוב הוא "הקרב על המוח" והגדיר לתהליך המיצוב מטרה שרבים מאיתנו מתייחסים אליה גם כיום - לתפוס "מילה" בראשו של הצרכן. כך למשל אנחנו מזהים את "נייקי" עם ניצחון, את "מרלבורו" עם גבריות ואת טייד עם "לבן". בספר שכתבה ביתו, לורה ריס היא מעניקה לנו כלי יישומי שמשכלל את המהלך הזה - הפטיש הויזואלי. (Visual Hammer - Nail your brand into the mind with the emotional power of a visual hammer).

העיקרון הבסיסי אינו חדש, אנו יודעים ש"תמונה שווה אלף מילים" ומשתמשים בתמונות ובויזואלים כמעט בכל ערוצי הפרסום שלנו - למעט רדיו, אבל ריס מחדדת את המטרה היא מדגישה את הצורך לגבש תמונה או ויז'ואל שיהיו ייחודיים למותג ושיצליחו להעביר את המסר שאנחנו מחפשים באופן מדויק.

למעשה, תכנון של פטיש ויזואלי מתחיל דווקא מה"מסמר" שאנחנו רוצים ל"תקוע" בראשו של הצרכן. מה היינו רוצים שהוא ירגיש? ברגע שהחלטנו על כך, אנו צריכים לבחור "פטיש" ויזואלי שיהיה ייחודי רק לנו, ולקשר בינו לבין המסר. ריס אף מעניקה מספר כלים ליצירת פטיש ייחודי ויעיל - איך להשתמש בצורה גרפית, בידול צבעוני, מאפייני המוצר והאריזה, דינמיות ונכסים מותגיים כמו מורשת או דמותג.

אני דווקא מעוניין הפעם להציע דרך אחרת להשתמש בפטיש הויזואלי בתוך תהליכי העבודה שלנו. אנחנו רגילים בדרך כלל, בתהליך כתיבת הבריף להתמקד ב"מה אנחנו רוצים להגיד". ב"מסר". זאת השורה שבדרך כלל האסטרטגיה מבליטה בתוך הבריף והקריאטיב מחפשים אותה לפני שהם קוראים כל דבר אחר. לפעמים אנחנו מנסחים אותה כ"הבטחה פרסומית" ולפעמים כ"מסר יבש" או כ"מה היינו רוצים שהצרכן יעשה".

ברוח הספר, הייתי רוצה להציע דרך אלטרנטיבית לכתוב את הבריף ואת מטרת הפרסום בכלל. דרך חשיבה רלוונטית היא לעורר רגשות אצל הצרכן. אבל מטבע הדברים, כשאנו מנסחים רגשות במילים, אנו מצמצמים את היריעה. מילים כמו "התרגשות", "תשוקה" ואפילו "אהבה", אף פעם אינן מדויקות כמו הרגש שמתעורר אצלנו. ומטבע הדברים, בתהליך העבודה, מכתיבת הבריף ועד להפקת הקריאטיב, אנו מאבדים חלק משמעותי מהתוכן ומהחיבור הרגשי שרצינו לייצר.

דרך אחת להתמודד עם האתגר הזה הוא להפוך להיות קצת "משוררים". להשתמש בדימויים, במטאפורות, לספר סיפור ולהמחיש באמצעות הכתיבה את הרגש שאנחנו רוצים לעורר אצל הצרכן. זאת דרך לגיטימית ואני חושב שרוב הפלנרים הטובים שאני מכיר הם באמת קצת משוררים, אבל בה בעת, אנחנו הרי מחפשים כל הזמן להיות קצרים ו"חדים". לאיזה קריאטיב יהיה כח לקרוא את כל הטקסטים האלה?

אז מה לגבי שימוש בתמונות בבריף? אם במקום לכתוב "אנחנו רוצים לגרום לאישה בבית להרגיש דאגה למשפחה", נשים תמונה של תינוק חייכן בבריף ונכתוב - אנחנו רוצים שהיא תרגיש כמו שאתם מרגישים עכשיו? אם במקום לספר על התעוררות החושים שאנחנו רוצים ליצור סביב הרכב החדש, נוסיף לבריף תמונת POV של קופץ בנג'י, רגע לפני הקפיצה? אם במקום "פינוק" נראה תמונה של אמבטיית קצף חמה?

יש לזה חיסרון כמובן, כי אותה תמונה יכולה לעורר רגשות שונים אצל אנשים שונים, אבל אותו הכלל תקף גם לגבי הפרסום שלנו והויז'ואלים שאנחנו משתמשים בהם. למעשה, מהבחינה הזו הבריף נותן לנו להבין טוב יותר לאן יוביל הפרסום, מעבר לפרשנות השונה שאנשי המקצוע במשרד יכולים לתת לו.

לכלי הזה יכולה להיות משמעות רבה במיוחד בעולמות של מדיה חברתית, בהם אנו מצד אחד צריכים לייצר כמות עצומה של תוכן לאורך זמן - לפחות שניים שלושה פוסטים בשבוע - אבל מצד שני לשמור כל הזמן על הזהות של המותג ועל "מה הוא גורם לצרכן להרגיש". יצירה של אלבום תמונות שמהווה את הדנ"א של המותג יכול לשמש את יצרני התוכן כ"ספר מותג" שמאפשר לשפוט את התוכן - האם יש אחידות באופן שבו הויזואלים מעוררים אצלנו רגשות?

דוגמא טובה לספר מותג ויזואלי כזה, אפשר למצוא בספר המותג ש"סקיטלס" שחררו למדיה החברתית לפני מספר שנים תחת הכותרת "הבז שלימד אותי לאהוב".

זהו ספר מותג שלא מתמקד ב"מסרים", ב"הבטחה פרסומית" ואפילו לא בצבעוניות או גרידים למודעות. זהו ספר מותג שמרים על נס את האופן שבו הצרכנים מרגישים כשהם קוראים בו או מביטים בתמונות שבו. והוא כנראה מעביר את ה"תמצית" של סקיטלס טוב יותר מכל שורת בריף שנשבור עליה את הראש.

אני מאמין שאם נעקוב אחרי המודל של סקיטלס, נוכל ליישם את עקרונות ה"פטיש הויזואלי" לטובת תקשורת ושיחה מותגית טובה יותר בתוך המשרד, אל מול לקוחות המשרד וכמובן ליצור פרסום מוצלח הרבה יותר בסופו של התהליך.

וכן, אם הגעתם עד לכאן וקראתם את הכל, בטח שמתם לב שבמאמר על ויז'ואליים היו רק שתי תמונות. אז איך אתם הייתם כותבים את זה, ואיפה הייתם מחליפים את הטקסטים שלי בתמונות?

הכותב הוא מנהל אסטרטגיה וחדשנות במשרד הפרסום ליאו ברנט

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יפה מאד! (ל"ת)
    פרח קריאייטיב 13/08/2014 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פתח את הראש, סחתיין (ל"ת)
    12/08/2014 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פלנרית מהשכונה 12/08/2014 14:52
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה וסקיטלס פשוט מדהים!!!
  • 2.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    משה 12/08/2014 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נו באמת 12/08/2014 13:51
    הגב לתגובה זו
    אחלה רעיון. תמונה בבריף. מה נישאר? למה לכתוב בריף? עדיף ישר למצוא ויז'ואל וכותרת ולכתוב את המודעה. לא? או אולי ישר את התסריט? להזכיר למתלהבים הצעירים הגברת ואבא שלה כבר כתבו בעבר ספר בו הם הכריזו שהפרסום מת והיכולת להעביר מסרים נמצאת רק ביחסי הציבור? נו אז זה קרה? אבל זה לא מנע מהם לפרסם עוד שטויות וזה כמובן לא מנע מ"פלנרים" ו"מנהלי אסטרטגיה" להמשיך לבלבל את המח.
  • רננה 13/08/2014 10:01
    הגב לתגובה זו
    אפס הבנה בבניית מותגים
  • טל 12/08/2014 17:32
    הגב לתגובה זו
    אבל הם קצת פספסו, הפרסום חי ובועט פשוט בכלים חדשים. מה שכן, זה עדיין עולם של מסרים, ולכן השימוש בויז'אל כדי לחדד איזה סוג של מסר נרצה להעביר הוא מעניין.
  • א 12/08/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    מרירה
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.