ביה"ס למנהיגות יצירתית בברלין מגיע לישראל: בדרך לשת"פ עם איגוד הפרסום

במוסד שנקרא SCHOOL OF CREATIVE LEADERSHIP פועלת תוכנית ייעודית להכשרת אנשי קריאייטיב בדרגים שונים. בין בוגריו גם גדעון עמיחי
משה בנימין |

המוסד האקדמי BERLIN SCHOOL OF CREATIVE LEADERSHIP המקיים תוכניות מנהיגות להכשרת אנשי קריאייטיב בתחום הפרסום עושה את דרכו לישראל. מנהלי בית הספר הברלינאי יגיעו לישראל מחר (יום ג') כדי לחתום על הסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם איגוד חברות הפרסום.

כאמור, לאחר סבב פגישות ראשון שנערך בחודשים האחרונים בגרמניה, יגיעו המנכ"ל קלארק פארסונס וראש הפקולטה להכשרת מנהלים ג'משיד אלאמוטי, להיפגש עם יו"ר האיגוד אמיר גיא והמנכ"ל יגאל בר און לסבב שיחות וחתימה על הסכם שיתוף פעולה עם ענף הפרסום והשיווק בישראל.

במהלך הפגישות יחתמו ראשי הענף והמוסד האקדמי מגרמניה על הסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם בשוק הפרסום והניהול בישראל, במסגרתו תצא לדרך תוכנית ייעודית לסמנכ"ל קריאייטיב, מנהלי קריאייטיב, מנכ"לי משרדי הפרסום ובכלל, סמנכ"לי שיווק ומנהלי שיווק. חלק ממטרות התוכנית שתוצג מחר במסיבת עיתונאים, הינן הפיכתם של טאלנטים קריאייטיבים למנהיגים קריאייטיבים, קירוב בין משרדי פרסום ללקוחות והעלאת ערכם של הפרסומאים בקרב הלקוחות.

BERLIN SCHOOL OF CREATIVE LEADERSHIP פועל בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ברלין ומעניק תואר שני במנהל עסקים למנהלי חברות שונות ומגוונות, כאשר המכנה המשותף ביניהן הוא מוצר יצירתי. הלימודים בברלין משלבים בין יכולות ניהול ליצירתיות באופן דו כיווני: הקניית יכולות יצירתיות שיסייעו במתן פתרונות אפקטיביים במצבים עסקיים שונים מחד, ומתן יכולות ניהול לאנשי קריאייטיב מאידך.

אחד מבוגריו של בית הספר הנחשב הוא הפרסומאי גדעון עמיחי שסיים בהצטיינות את לימודיו בשנת 2008. מסלול הלימודים נמשך 18 חודשים, וכולל בתוכו, בין היתר, 6 פרקי זמן של כשבועיים לימודים בקלוג בשיקגו ובטוקיו. הלימודים כוללים הרצאות וסדנאות עבודה המוגשות על ידי בכירי ענף הפרסום בעולם. עליהם ניתן למנות את סר מרטין סורל, מייסד ובעלי WPP, סר ג'ון הגרת'י מייסד BBH ועוד.

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום, מסר: "שיתוף הפעולה עם ביה ס למנהיגות יצירתית הוא חלק חשוב מתוכנית הפעולה שנקבעה על ידי ההנהלה החדשה של האיגוד, במסגרתה יפתח האיגוד כלים מקצועיים שיעמדו לרשות ענף הפרסום, עובדיו ולקוחותיו. כבוד גדול הוא לנו שבית הספר המוביל בעולם לפיתוח מנהיגות בקרב אנשי קריאייטיב פרסום ושיווק מוכן לבוא לישראל ולהשקיע בפיתוח וקידום ענף הפרסום כאן. אני מקווה שמשרדי הפרסום בישראל ידעו לנצל את ההזדמנות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקו
רייטינג

הכוכב הבא בראש הפריים טיים

בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-215 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-144 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 95 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד. 

גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13

5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות

הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג בישראל.

הדס ברטל |


מדי יום אנחנו מביאים בפניכם את נתוני הרייטינג. כולנו יודעים להבין מי מקום ראשון מי שני, מי לשמאל מי לימין, את מי אנחנו מעדיפים ואת מי לא. אבל איך מדידת הרייטינג עובדת, איך נקבעים המספרים שכל ערוץ חי על פיהם, צובר כוח מהם ומרוויח בעקבותיהם עשרות מיליוני שקלים? מדד הרייטינג מכיל בתוכו הרבה מאוד כוח ויכולת השפעה ולא פלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, שם לעצמו למטרה לקדם חקיקה שתשנה את שיטת המדידה. אך לפי מבקריו, הרפורמה שלו באה להיטיב עם הערוצים שנוטים פחות לבקר את הממשלה ובעצם לקחת שיטה פגומה ובמקומה לשים שיטה מוטית. אז למה מדידת הרייטינג חשובה? הנה 5 עובדות על מדידת הרייטינג שינסו לענות על כך:

1 # איך בכלל נמדד הרייטינג בישראל

בישראל מופעלת מערכת מדידת הרייטינג על ידי "ועדת המדרוג", גוף המייצג את הערוצים, המפרסמים וחברות המדיה. המדידה מתבצעת באמצעות "מד רייטינג" או כפי שאנחנו מכירים בשמו הלועזי, הפיפל מיטר (People meter) והוא מותקן בכ-700 עד 800 מאות בתי אב בישראל המייצגים את כלל האוכלוסייה. המכשיר מזהה באיזה ערוץ צופים בכל רגע, ונתוני הצפייה נשלחים למרכז איסוף בזמן אמת שמפלחים את הנתונים ומפרסמים אותם מדי יום. הנתונים שנאספים משמשים להסקת תמונת צפייה כוללת: כלומר, מה אחוז הצופים בכלל האוכלוסייה שצפו בתוכנית מסוימת. חשוב להבין שמדובר במדגם סטטיסטי בלבד, ולכן תמיד יש טווח סטייה, גם אם קטן יחסית.

2 # איך נקבע הרייטינג ולמה המספרים לא תמיד אומרים הכול

הרייטינג נמדד באחוזים מתוך כלל משקי הבית בישראל. עם זאת, יש הבדל בין מספר הצופים בפועל לבין שיעור הצפייה היחסי. ייתכן מצב שבו ערוץ יקבל רייטינג גבוה יותר מערוץ אחר, אבל בפועל יהיו לו פחות צופים, אם סך הצפייה באותו ערב קטן יותר. כלומר, המדידה מתייחסת לשיעור מתוך כלל הצפייה באותו זמן, ולא למספר מוחלט של אנשים. ישנה גם ביקורת על כך שכמה מאות בתי אב בישראל לא יכולים לייצג את כלל הציבור, שכן מספיק צופה אחד כדי להקפיץ את הרייטינג של ערוץ מסוים. המדידה גם לא מתייחסת בכלל לצופי הטלוויזיה במגזר הערבי, אלא מפלחת רק צופים יהודים. כמו כן באפשרותם של אותם בתי אב לא להפעיל את ה-people meter בזמן הצפייה וכך היא לא מדווחת לוועדת המידרוג. סוגיה קריטית נוספת היא שהמד לא בודק צפייה בשירותי סטרימינג ו-VOD.

3 # רפורמת הרייטינג של השר שלמה קרעי

שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם רפורמה מקיפה במדידת הרייטינג, שלדבריו נועדה להגביר את השקיפות ולשבור את המונופול של ועדת המדרוג. יש ביקורת על כך וחשש שתהיה לפוליטיקאים השפעה על הרייטינג, אך מדובר על גופים עצמאיים שימדדו את היקפי התנועה.  


חדשות היום בערוץ 12, קרדיט: מתוך השידור החי
חדשות היום בערוץ 12 - קרדיט: מתוך השידור החי