מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שי באב"ד, "חטף" הבוקר (יום ב') מחברי ועדת הכספים, לאחר שהצהיר כי הכללת המגבלות על הטלוויזיה במסגרת חוק הריכוזיות ירחיק מזכייניות משקיעים אופציונאליים.

חברי ועדת הכספים סיכמו היום את סעיפי הצעת החוק והנוסח שלו הוקרא, לקראת הבאתו להצבעה בוועדה בשבוע הבא, כפי שרצה יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). חברי הכנסת הביעו תמיכה בחוק הריכוזיות במלואו - כולל הכללתו גם על כלי התקשורת האלקטרוניים,

הוועדה מבקשת לקדם מספר שינויים בפרק העוסק בשקילת שיקולי ריכוזיות בעת הענקת זכויות במסגרת מכרזים על תשתיות, כגון כבישים, אנרגיה, מים ועוד. מבין השינויים: הכללת התקשורת האלקטרונית בחוק, פרסום מכרזים שרף הדרישות בהן לא יהווה מכשול בפני גורמים חדשים להגדלת מספר השחקנים בענפי המשק השונים ועוד. הוועדה גם דורשת מאגף החשכ"ל באוצר לקיים מכרזים שגם גורמים בינוניים יוכלו להתמודד בהם.

כאמור, עימות התעורר בין באב"ד (מי שהיה עד לפני כשנה מנכ"ל צים ישראל מקבוצת עופר, המחזיקה גם בזכיינית רשת, א"כ) שהביע חשש שמא בעקבות החלת החוק על גופים אלו לא יהיה מי שישקיע בערוצי הטלוויזיה: "כיום רוב הבעלים נזהרים מלהזרים כסף לזכייניות. אף אחד לא רץ לעבור לרישיון למרות שזה עדיף כלכלית. חוסר הרצון להשקיע קיים בערוצים 2 ו-10. זה לא ענף רווחי שבו המשקיעים עושים מיליונים ויש חשש לריכוזיות. זה ענף שיש בו בעיה. כרגולטור לא נתקלתי בניסיון השפעה מצד בעלי הון".

• ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
• אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באב"ד הביע התנגדותו להוספת רגולטור נוסף שיהיה אחראי על צמצום הריכוזיות, בהתייחסו לשוק התקשורת. "הדבר ייצור סרבול ועודף ביורוקרטיה, כשבין כה וכה הרגולציה מסורבלת ומקשה", אמר. "אם נקשה יתר על המידה, לא יהיו משקיעים ונאלץ לפתוח למשקיעים בינ"ל, לגביהם תהיה לנו עוד הרבה פחות השפעה".

לדבריו, "אם יהיו מגבלות על המשקיעים, זה לא מה שיביא יותר תחקירים. הכי חשוב להפנים שאין עודף משקיעים שמתדפקים על דלתותינו ומבקשים רישיונות. הבעלים כיום: משפחות עופר, ורטהיימר ושטראוס, ואם לא ניתן להם להתמודד אנחנו לא יודעים מי יבוא במקומם. זה גם לא חופשי כמו בתקשורת הכתובה. בודקים 10 פעמים אם גורם מסוים יכול להחזיק בערוץ טלוויזיה, אסור לו להחזיק בעיתון, ועוד כללים ומגבלות ענפיות. ואנשים לא רצים להשקיע בערוצים הללו. דרך אגב, אנחנו דווקא מחפשים אותם".

גם היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, מתנגדת לרגולציית היתר. "גורמים כלכליים לא ששים להיכנס לתחומים עם שלל רגולציה וכשמטילים עוד מגבלות רגולטוריות זה יקטין את מספר המשקיעים הפוטנציאלים", אמרה במהלך הדיון. "עוד רגולטור ועוד רגולציה וזה יימנע כניסת עוד גורמים כערוצי חדשות וגורמי שידור נוספים, בעוד על עיתון אין מגבלות כניסה".

• מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
• טאבולה חותמת על הסכם שותפות עם קבוצת הארץ TheMarker ל-5 שנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) זעם על הדברים, וקרא לבאב"ד כי עליו "להיות פחות נחרץ בהתנגדותו להכללת ערוצי הטלוויזיה. הבעיה בשוק התקשורת אמיתית, חלק בגלל הרגולציה העקומה. צריך לשאול למה בעלי המניות הסכימו לרגולציה הזאת. אני מניח שאף פעם הכסף שהם עשו מהתקשורת לא היה הכסף שממנו הם מתפרנסים. אך לא ניתן שבשם הכשלים הקיימים, לא נעשה את הדבר הנכון כאן. העוצמה שמרכז בידיו בעלים של כלי תקשורת שמשפיעה על ענפים אחרים היא בעייתית. השיקול העקרוני כאן הוא השיקול המכריע ונוכח העוצמה בהחזקת תקשורת אלקטרונית נדרש להחיל עליה את החוק".

לדברי ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו), שר התקשורת לשעבר, "השליטה בשוק התקשורת היום נתונה ברובה בידיהם של בעלי הון וגופים עסקיים, שמבקשים ליצור מוקדי כוח והשפעה, ולשם כך, מוכנים להחזיק בגופי תקשורת גם ללא רווח או אפילו בהפסד. אם אין השפעה, למה אנשים מוכנים להשקיע? איך אנשים משקיעים בדבר שבעליל מסב הפסדים עצומים?".

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה), מי שהעלה לראשונה את הדרישה להכניס את התקשורת האלקטרונית לחוק, אמר: "כמו בכל מקום עבודה, גם עיתונאים מפנימים את הערכים של בעלי העסק שלהם. העיתונאי המסקר, יודע עבור מי הוא מסקר. הייתי עיתונאי חוקר ועמדתי בלחצים של זכיינים ולפיכך אני אומר שיש להחיל גם עליהם את שיקולי הריכוזיות, אין מנוס מכך, במיוחד שזה גם שיקולים כלליים".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, אמר בעניין הכללת גופי תקשורת, כי "נראה לי נכון להגביל לגופי שידור שיש להם אלמנט של חדשות ויש להם פריסה ארצית".