לינקדאין נתבעת: חשפה הודעות פרטיות לאימון בינה מלאכותית
מיליוני משתמשי Premium של הרשת החברתית, טוענים כי הפלטפורמה שיתפה מידע אישי עם צדדים שלישיים ללא הסכמתם; כל משתמש עשוי לקבל פיצוי של 1,000 דולר
לינקדאין, הרשת החברתית למחפשי עבודה מבית מיקרוסופט Microsoft Corp 0.4% , נתבעה על ידי לקוחות Premium שלה בטענה כי החברה חשפה את ההודעות הפרטיות שלהם לצדדים שלישיים ללא הרשאה, לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית ג'נרטיבית.
על פי התביעה הייצוגית שהוגשה בשם מיליוני לקוחות Premium של לינקדאין, החברה הכניסה בשקט הגדרת פרטיות חדשה באוגוסט האחרון שאפשרה למשתמשים להפעיל או להשבית את שיתוף המידע האישי שלהם.
הלקוחות טוענים כי לינקדאין עדכנה בחשאי את מדיניות הפרטיות שלה ב-18 בספטמבר 2024, והוסיפה סעיף המציין כי הנתונים עשויים לשמש לאימון מודלים של בינה מלאכותית. בקישור ל"שאלות נפוצות" צוין כי ביטול האפשרות "אינו משפיע על אימון שכבר התבצע".
לטענת התובעים, ניסיון זה "לטשטש את עקבותיה" מעיד כי לינקדאין הייתה "מודעת לחלוטין" לכך שהפרה את פרטיות לקוחותיה ואת הבטחתה להשתמש במידע אישי רק לצורך תמיכה ושיפור הפלטפורמה שלה.
- כיצד תבנו פרופיל עו"ד מנצח בלינקדאין?
- סכנת מפולת: הנה 5 מניות גדולות בוול סטריט שמסכנות את התיק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התביעה הוגשה בבית המשפט הפדרלי בסן חוזה, קליפורניה, בשם לקוחות Premium של לינקדאין ששלחו או קיבלו הודעות InMail, ושהמידע הפרטי שלהם נחשף לצדדים שלישיים לצורך אימון בינה מלאכותית לפני 18 בספטמבר.
התביעה מבקשת פיצויים לא מוגדרים בגין הפרת חוזה והפרות של חוק התחרות הלא הוגנת של קליפורניה, וכן פיצוי של 1,000 דולר לאדם בגין הפרות של החוק הפדרלי לתקשורת מאוחסנת.
התביעה הוגשה מספר שעות לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על מיזם משותף בין OpenAI מבית מיקרוסופט, אורקל וסופטבנק, עם השקעה פוטנציאלית של 500 מיליארד דולר, לבניית תשתית בינה מלאכותית בארצות הברית.
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח
רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.
הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.
דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".
למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים
המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.
- שיקום פצועי המלחמה: 10 מיליון שקל להשקה של 8 פיילוטים טכנולוגיים
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.
