קרפור
צילום: צילום קרפור
בלעדי

הפניקס הפחיתה את ההשקעה בקרפור - אלקטרה צריכה עדיין מחכה

אבישי עובדיה | (8)

קבוצת הפניקס, השותפה של אלקטרה צריכה בהשקעה ביינות ביתן שהפכה לקרפור, מחקה מההשקעה שלה ביינות ביתן. לביזפורטל נודע כי על רקע הדוחות המאכזבים,  ההפסדים הנמשכים, המינוף הגבוה והצורך בהזרמת הון, בקבוצת הפניקס הפחיתו בשנה האחרונה כ-30% מערך ההשקעה בקרפור.

קבוצת הפניקס השקיעה לצד אלקטרה צריכה לפני יותר משנתיים ברכישת השליטה ביינות ביתן. אלקטרה צריכה רכשה 35.05% ממניות הרשת בתמורה לכ-193 מיליון שקל, מתוכם כ-143 מיליון שקל תמורת הקצאת מניות, וכ-50 מיליון שקל בדרך של רכישת מניות מנחום ונורית ביתן (משפחת ביתן). במקביל, רכשה גם קבוצת הפניקס כ-15% ממניות הרשת בסכום של כ-80 מיליון שקל. 

 

הפניקס מחקה - אלקטרה מחכה

בעוד שהפניקס מחקה חלק מההשקעה, באלקטרה צריכה מחזיקים אותה בספרים בסכום גבוה גם בזכות "פתק מהרופא" - הערכת שווי שתומכת במספרים האלו. לקרפור יש גירעון גדול בהון ובהון החוזר (נכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות), היא מוחזקת במימון גדול ובמימון ספקים (הספקים נותנים לא אשראי משמעותי) ולמרות השיפור הדרמטי ברבעון האחרון, היא עדיין מפסידה ולא שווה את המספרים בספרים ואפילו רחוקה מהם. אלקטרה והפניקס רכשו אותה לפי שווי של 500 מיליון שקל והזרימו כספים נוספים שלמעשה העלו את שוויה כשבמקביל קרפור הוסיפה לעצמה חוב נוסף של כ-200 מיליון שקל.

ההשקעה של אלקטרה מתקרבת ל-300 מיליון שקל ומכיוון שהיא נחשבת בעלת השליטה היא מציגה את ההשקעה בקרפור באופן מלא בספרים עם מוניטין מלא שמסתכם במעל 900 מיליון שקל. מוניטין אמור לבטא את הרווחים העתידיים של הפירמה, אחרת צריך למחוק אותו. מעריך השווי - משרד רואי החשבון פאהן קנה, רואה כל פעם מחדש את הנסיגה של אלקטרה צריכה וקרפור מההערכות המוקדמות שלהם ובכל זאת לא מפחית את שווי המוניטין.

שיטת העבודה היא כזו - פאהן קנה מסתמכים על תחזית הנהלה ומגבשים הערכת שווי שמחזיקה את המוניטין ואז עוברים מספר רבעונים, ופאהן קנה נקרא שוב למלאכה. רואי החשבון בודקים ורואים שהתחזית הקודמת לא החזיקה מים, אבל מאמינים לתחזית החדשה שמצליחה להחזיק את השווי וחוזר חלילה. איך ייתכן שכל פעם מחדש רואי החשבון מאמינים למרות שההיסטוריה הקצרה מראה להם שהתחזיות לא התגשמו? 

דווקא בהפניקס, בהשקעות לא סחירות (יינות ביתן-קרפור היא השקעה במסגרת ההשקעות הלא סחירות) שנוטים להחזיק אותן גבוה ויחסית קל יותר להחזיק אותן גבוה (אין שקיפות גדולה), החליטו למחוק חלק משמעותי מההשקעה. אם הם מחקו על אחת כמה וכמה שאלקטרה צריכה היו צריכים למחוק.

 

התביעה של נחום ביתן 

נחום ביתן השותף של אלקטרה והפניקס, חיכה שאלקטרה תממש את האופציה ותרכוש את חלקו לפי 900 מיליון שקל, למרות שהיה די ברור בשנה האחרונה שזה לא יקרה. אלקטרה צריכה הציעו סכום נמוך מ-900 מיליון שקל, על פי הערכות כ-650-700 מיליון שקל וביתן לא הסכים. במצב כזה הוא חיכה למימוש תנאי ההסכם - הנפקה בבורסה, זה לא קרה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באלקטרה צריכה מרוצים מהמצב שנוצר - הם ידללו את נחום ביתן לפי שווי נמוך יותר, אבל ביתן לא מסכים לכך והוא תובע את החברה כשבדרך הוא חושף שקרפור היתה רגע לפני הערת עסק חי בדוחות הכספיים והיא נדרשה לפני חודשיים להזרמת הון גדולה של בין 100 ל-200 מיליון שקל. 

 

הנפקה תוביל למחיקה

הנפקה בקרפור תוביל למחיקה. אף אחד לא ישקיע בקרפור בשווי של 900 מיליון, גם לא 700 וכנראה שגם לא 500 מיליון שקל, אלא אם זה יהיה אחרי הזרמת בעלים. רישום בבורסה הוא סוג של מכת מוות לקרפור כי אז ייחשף שלמרות השיפור, השווי שלה הוא במקרה הטוב מאות בודדות (בגלל החוב הפיננסי נטו). באלקטרה ירצו לגייס באופן פרטי ויעדיפו הנפקת זכויות, כי אז אפשר להציג כלפי חוץ איזה שווי שרוצים. אבל הפעם גם פאהן קנה לא יוכל להחזיק את השווי.

 

קרפור מתאוששת - המלחמה תעזור לתוצאות

קרפור דיווחה על שיפור בתוצאות ברבעון השלישי במקביל להסבה של סניפי יינות ביתן לסינפי קרפור. ההסבה הזו מביאה לגידול במכירה למ"ר בשיעור העולה על 60%. זה מרשים, אבל כדי שזה יקרה צריך להשקיע בהסבת הסניפים סכום משמעותי. בשלב הזה, החברה עדיין רחוקה מרווח בשורה התחתונה, אבל באלקטרה מדברים על רווח תפעולי כבר ברבעון הרביעי. בשורה התחתונה בהינתן הוצאות המימון צפוי הפסד, אבל לרווח תפעולי יש משמעות גדולה - זה מעיד על שווי תפעולי, פעילות שיש לה ערך, וככל שהרווח יגדל, כמובן שהשווי יעלה. 

הרבעון הרביעי יהיה רבעון טוב גם בשל המלחמה. הביקושים למזון עלו משמעותית וזה יתבטא גם בדוחות של קרפור. אבל המבחן הגדול של קרפור יהיה כנראה ברבעונים הראשונים של 2024. החברה תצטרך להגיע לרווחיות תפעולית כזו שתעלה על הוצאות המימון ותעביר אותה לרווח בשורה התחתונה. זאת הציפיה בקרפור ובאלקטרה צריכה כשהם מכוונים כמובן לרווח משמעותי בשורה התחתונה בהמשך.

קרפור עם סניפים חדשים יכולה להגיע למיליארד שקל מכירות ברבעון, זה כ-13% מעל המכירות הנוכחיות, אבל ברווחיות תפעולית ממוצעת של הענף זה אומר סדר גודל של 25-30 מיליון שקל בשורה התפעולית. בדרך למטה, הרווח הזה יתכווץ בגלל הוצאות המימון, אבל גם 10-15 מיליון שקל ברבעון זה ממש לא רע, אבל זה בטח לא החלום הגדול של אלקטרה צריכה. זה עדיין לא מחזיק את השווי (אחרי השקעה נוספת).

וכל זה תחת כמה איומים גדולים - התביעה של נחום ביתן עלולה למנוע או לדחות גיוסים, הצמרת הניהולית של קרפור עברה זעזועים כשלאחרונה אורי קילשטיין המנכ"ל עוזב או מועזב. והכי חשוב - קרפור באה לצרכנים עם בשורה - אנחנו מורידים את יוקר המחייה. אצלנו מקבלים גם הרגשה של חו"ל וגם מחירים זולים. זה לא קרה. כדי להרוויח צריך למכור במחירים גבוהים.  זה היה ברור וצפוי מההשקה, אבל איכשהו הציבור קנה את זה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רואה חשבון 10/12/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    מספיק רק לקרוא את הדוח תזרים שלהם על מנת להבין את גודל הבעיה
  • 7.
    הפני 06/12/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    בשוק בר תחרות.
  • 6.
    לדעתי הטמעות של ביתן זה מה שיגרום לנפילה (ל"ת)
    מבין עניין 06/12/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קרפור 06/12/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    קרפור יותר יקרה מכל הרשתות
  • 4.
    לא נכנס אליהם... רוצה לראות את החברות קורסות (ל"ת)
    תומר 06/12/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנשק המזוזות 06/12/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    בנכסים לא סחירים
  • 2.
    הפנסינר 06/12/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    עוד הצלחה מפוארת של האחים זלקינד
  • 1.
    בן 06/12/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    פעם אחת ביקרתי בסניף קרפור והוא היה ממש מוזנח. חייבים שם ניהול ועובדים שירימו את העניין. לא נראה שהם יכולים להתרומם עם ככה נראה סניף מבולגן ולא מסודר
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):