ישראכרט בדוח טוב: הרווח ברבעון הוכפל למרות עלייה בהפסדי אשראי
חברת ישראכרט ישראכרט 0% העוסקת בהנפקת וסליקת כרטיסי אשראי ובתחום המימון, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 ולשנה כולה לפיהם ההכנסות בשנת 2022 צמחו בכ-14% לכ-2.63 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2021. לדברי החברה, הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מצמיחה דו-ספרתית בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי כתוצאה מגידול דו-ספרתי בהיקף מחזורי הפעילות, וכן מצמיחה חדה בהכנסות ריבית נטו כתוצאה מהגידול בתיקי האשראי הצרכני והמסחרי ועליית הריבית במשק. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2022 צמחו בכ-12% לשיא של כ-725 מיליון שקל, בהשוואה לכ-646 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2022 הסתכמו בכ-124 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-62 מיליון שקל בשנת 2021. בחברה אומרים כי העלייה נבעה בעיקר מגידול ביתרות חייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי, לצד קיטון בשיעורי ההפרשה הקבוצתית בשנת 2022 הנמוכים יותר, מהקיטון בשנת 2021 וזאת על רקע חזרת המשק לפעילות טרום קורונה.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכמו בכ-49 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.
ישראכרט סיימה שנת 2022 עם רווח נקי בנטרול הוצאות חד פעמיות בסך של כ-220 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בנטרול הכנסות חד פעמיות בסך של כ-319 מיליון שקל בשנת 2021. הירידה ברווח נבעה בעיקר מהגידול בתשלומים לבנקים כתוצאה מהסכם ההנפקה ותפעול החדש עם בנק הפועלים החל מרבעון שני 2022 ומהעלייה האמורה בהוצאות בגין הפסדי אשראי. השפעות אלה קוזזו חלקית ע"י הגידול האמור בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי והגידול בהכנסות הריבית. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות בתקופה משקף תשואה להון ממוצע של כ-7.9%.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-155 מיליון שקל, בהשוואה לכ-343 מיליון שקל בשנת 2021 – ירידה המיוחסת להשפעות לעיל ומהכרה בהוצאות חד פעמיות בשנת 2022 בסך של כ-85 מיליון שקל בגין גידול בהפרשה לשומות מע"מ, הוצאות הפרישה בגין יישום תכנית ההתייעלות, קיצור תקופת השכירות בבניין ישראכרט הישן עם המעבר למשרדים החדשים, וכן מהחלטת החברה על הפסקת פרויקטים טכנולוגיים שאינם בליבת התכנית האסטרטגית.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכמו בכ-49 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.
הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון הרביעי של שנת 2022 הוכפל לכ-46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בנטרול הכנסות חד פעמיות בסך של כ-23 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. העלייה ברווח נבעה בעיקר מהגידול האמור בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי ובהכנסות הריבית הנובעות בעיקר מהעלייה בהיקף תיק האשראי, וזאת למרות הגידול בתשלומים לבנקים המיוחס ברובו להסכם החדש עם בנק הפועלים ומהגידול האמור בהוצאות בגין הפסדי אשראי. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון משקף תשואה להון ממוצע של כ-6.5%.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות, בסך של כ-25.6 מיליון שקל, בגין רווחי המחצית השנייה של שנת 2022, זאת בנוסף לדיבידנד שכבר חולק בסך 28.6 מיליון שקל בגין רווחי המחצית הראשונה של שנת 2022, המהווים כ-35% מהרווח הנקי המדווח.
נכון לסוף שנת 2022, מצבת הכרטיסים הפעילים של ישראכרט עמדה על כ-4.42 מיליון כרטיסים, תוספת של 142 אלף כרטיסים פעילים שנת 2022 – גידול של כ-3.3% לעומת סוף שנת 2021.
מניית ישראכרט זינקה ב-30% מתחילת השנה למחיר של 13.2 שקל המבטא שווי שוק של 2.65 מיליארד שקל. רוב הזינוק מיוחס לרכישתה של ישראכארט בידי הראל.
יו"ר ישראכרט, תמר יסעור: "שנת 2022 הייתה שנת המפנה של ישראכרט במלוא מובן המילה. הגדרנו את תחום האשראי כמנוע צמיחה אסטרטגי, וההישגים אליהם הגענו במהלך השנה בתחום זה מדברים בעד עצמם. ביצענו שינויי עומק בתשתית התפעולית של החברה וכן במבנה שדרת ההנהלה, בהובלתו של רן עוז שנכנס לתפקיד מנכ"ל החברה מעט לפני תחילת 2022. חידשנו לטווח ארוך את ההסכמים עם שותפינו העסקיים, מועדוני הלקוחות הגדולים ביותר במשק. כמו כן, חידשנו את ההסכם עם בנק הפועלים, ובכך שימרנו את המובילות שלנו ויצרנו ודאות קדימה ובסיס איתן להמשך הפעילות והצמיחה. שתי ההצעות מצד גופים מוסדיים מובילים לרכישת ישראכרט או גרעין השליטה בה הן הביטוי הטוב ביותר לעוצמת ועומק השינוי שעברה ועוברת החברה. הצעות אלו יועמדו בקרוב להכרעת בעלי המניות ומהוות אינדיקציה לאמון בחברה ובפוטנציאל הצמיחה העתידי שלה".
מנכ"ל ישראכרט, רן עוז: "שנת 2022 הייתה שנה של בניית התשתיות ליישום התכנית האסטרטגית והמיקודים העסקיים בלקוחות הפרטיים והעסקיים. במהלך השנה הייתה עשייה מאומצת לצד הסרת חסמים פנימיים שאפשרו לעבור לצמיחה בקצב מואץ על מנת להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו. עשייה זו מתבטאת היטב בתוצאות, עם צמיחה משמעותית בפעילויות האשראי הצרכני והמסחרי אשר מהוות נקודת פתיחה מצוינת לשנת 2023. אנו פועלים בנחישות ליישום התכנית האסטרטגית של החברה והמשך המומנטום החיובי גם בשנים הקרובות. אנו מפרסמים את יעדי התכנית לשנת 2025 כדי להתוות אופק ברור ויעדים כמותיים מדידים. לצד כל אלה, אנו ממשיכים להתייעל ולבצע פעולות נוספות לשיפור רווחיות החברה. אנחנו נמצאים כעת בעיצומה של תקופה מורכבת ומציאות משתנה בקצב מהיר בציבוריות ובכלכלה הישראלית. אנחנו כמובן עוקבים אחר ההתפתחויות במשק תוך היערכות לכל התרחישים, ניטור אחראי של הסיכונים וניהול החשיפות בצורה זהירה ואחראית".
- 1.אז למה המניה יורדת ??????????? (ל"ת)פילי 13/03/2023 13:27הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?