רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
דוחות

ישראכרט בדוח טוב: הרווח ברבעון הוכפל למרות עלייה בהפסדי אשראי

בשנת 2022 נרשמה צמיחה של כ-41% ביתרת האשראי הצרכני לכ-5.8 מיליארד שקל; ברבעון הרביעי נרשם גידול של כ-945 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם - צמיחה של כ-19%
דור עצמון | (1)

חברת ישראכרט ישראכרט -0.06% העוסקת בהנפקת וסליקת כרטיסי אשראי ובתחום המימון, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 ולשנה כולה לפיהם ההכנסות בשנת 2022 צמחו בכ-14% לכ-2.63 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2021. לדברי החברה, הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מצמיחה דו-ספרתית בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי כתוצאה מגידול דו-ספרתי בהיקף מחזורי הפעילות, וכן מצמיחה חדה בהכנסות ריבית נטו כתוצאה מהגידול בתיקי האשראי הצרכני והמסחרי ועליית הריבית במשק. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2022 צמחו בכ-12% לשיא של כ-725 מיליון שקל, בהשוואה לכ-646 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2022 הסתכמו בכ-124 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-62 מיליון שקל בשנת 2021. בחברה אומרים כי העלייה נבעה בעיקר מגידול ביתרות חייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי, לצד קיטון בשיעורי ההפרשה הקבוצתית בשנת 2022 הנמוכים יותר, מהקיטון בשנת 2021 וזאת על רקע חזרת המשק לפעילות טרום קורונה.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכמו בכ-49 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.

ישראכרט סיימה שנת 2022 עם רווח נקי בנטרול הוצאות חד פעמיות בסך של כ-220 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בנטרול הכנסות חד פעמיות בסך של כ-319 מיליון שקל בשנת 2021. הירידה ברווח נבעה בעיקר מהגידול בתשלומים לבנקים כתוצאה מהסכם ההנפקה ותפעול החדש עם בנק הפועלים החל מרבעון שני 2022 ומהעלייה האמורה בהוצאות בגין הפסדי אשראי. השפעות אלה קוזזו חלקית ע"י הגידול האמור בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי והגידול בהכנסות הריבית. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות בתקופה משקף תשואה להון ממוצע של כ-7.9%.

הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-155 מיליון שקל, בהשוואה לכ-343 מיליון שקל בשנת 2021 – ירידה המיוחסת להשפעות לעיל ומהכרה בהוצאות חד פעמיות בשנת 2022 בסך של כ-85 מיליון שקל בגין גידול בהפרשה לשומות מע"מ, הוצאות הפרישה בגין יישום תכנית ההתייעלות, קיצור תקופת השכירות בבניין ישראכרט הישן עם המעבר למשרדים החדשים, וכן מהחלטת החברה על הפסקת פרויקטים טכנולוגיים שאינם בליבת התכנית האסטרטגית.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכמו בכ-49 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.

הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון הרביעי של שנת 2022 הוכפל לכ-46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בנטרול הכנסות חד פעמיות בסך של כ-23 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. העלייה ברווח נבעה בעיקר מהגידול האמור בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי ובהכנסות הריבית הנובעות בעיקר מהעלייה בהיקף תיק האשראי, וזאת למרות הגידול בתשלומים לבנקים המיוחס ברובו להסכם החדש עם בנק הפועלים ומהגידול האמור בהוצאות בגין הפסדי אשראי. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון משקף תשואה להון ממוצע של כ-6.5%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות, בסך של כ-25.6 מיליון שקל, בגין רווחי המחצית השנייה של שנת 2022, זאת בנוסף לדיבידנד שכבר חולק בסך 28.6 מיליון שקל בגין רווחי המחצית הראשונה של שנת 2022, המהווים כ-35% מהרווח הנקי המדווח.

נכון לסוף שנת 2022, מצבת הכרטיסים הפעילים של ישראכרט עמדה על כ-4.42 מיליון כרטיסים, תוספת של 142 אלף כרטיסים פעילים שנת 2022 – גידול של כ-3.3% לעומת סוף שנת 2021.

מניית ישראכרט זינקה ב-30% מתחילת השנה למחיר של 13.2 שקל המבטא שווי שוק של 2.65 מיליארד שקל. רוב הזינוק מיוחס לרכישתה של ישראכארט בידי הראל.

יו"ר ישראכרט, תמר יסעור: "שנת 2022 הייתה שנת המפנה של ישראכרט במלוא מובן המילה. הגדרנו את תחום האשראי כמנוע צמיחה אסטרטגי, וההישגים אליהם הגענו במהלך השנה בתחום זה מדברים בעד עצמם. ביצענו שינויי עומק בתשתית התפעולית של החברה וכן במבנה שדרת ההנהלה, בהובלתו של רן עוז שנכנס לתפקיד מנכ"ל החברה מעט לפני תחילת 2022. חידשנו לטווח ארוך את ההסכמים עם שותפינו העסקיים, מועדוני הלקוחות הגדולים ביותר במשק. כמו כן, חידשנו את ההסכם עם בנק הפועלים, ובכך שימרנו את המובילות שלנו ויצרנו ודאות קדימה ובסיס איתן להמשך הפעילות והצמיחה. שתי ההצעות מצד גופים מוסדיים מובילים לרכישת ישראכרט או גרעין השליטה בה הן הביטוי הטוב ביותר לעוצמת ועומק השינוי שעברה ועוברת החברה. הצעות אלו יועמדו בקרוב להכרעת בעלי המניות ומהוות אינדיקציה לאמון בחברה ובפוטנציאל הצמיחה העתידי שלה".

מנכ"ל ישראכרט, רן עוז: "שנת 2022 הייתה שנה של בניית התשתיות ליישום התכנית האסטרטגית והמיקודים העסקיים בלקוחות הפרטיים והעסקיים. במהלך השנה הייתה עשייה מאומצת לצד הסרת חסמים פנימיים שאפשרו לעבור לצמיחה בקצב מואץ על מנת להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו. עשייה זו מתבטאת היטב בתוצאות, עם צמיחה משמעותית בפעילויות האשראי הצרכני והמסחרי אשר מהוות נקודת פתיחה מצוינת לשנת 2023. אנו פועלים בנחישות ליישום התכנית האסטרטגית של החברה והמשך המומנטום החיובי גם בשנים הקרובות. אנו מפרסמים את יעדי התכנית לשנת 2025 כדי להתוות אופק ברור ויעדים כמותיים מדידים. לצד כל אלה, אנו ממשיכים להתייעל ולבצע פעולות נוספות לשיפור רווחיות החברה. אנחנו נמצאים כעת בעיצומה של תקופה מורכבת ומציאות משתנה בקצב מהיר בציבוריות ובכלכלה הישראלית. אנחנו כמובן עוקבים אחר ההתפתחויות במשק תוך היערכות לכל התרחישים, ניטור אחראי של הסיכונים וניהול החשיפות בצורה זהירה ואחראית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אז למה המניה יורדת ??????????? (ל"ת)
    פילי 13/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 3.39%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אר פי אופטיקל נופלת 5.7%, הבנקים מאבדים 1.2% - מגמה מעורבת בבורסה

המדדים נסחרים במגמה מעורבת; ירידות מתונות נרשמות במגזר הפיננסים של כ-0.2% בבנקים וכ-0.6% בביטוח; זוז קיבלה התראה מהנאסד״ק על אי-עמידה בתנאי הסף - בדקנו מה השווי הנכסי של נכסי הקריפטו שלה

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה קלה בת״א 35 ובירידה של כ-0.1% בת״א 90. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.

התגובה בשוק מעורבת יחסית, מדד ת״א רשתות שיווק יורד בכ-0.53 כשהמידע הזה כבר מגולם במידה מסוימת במניות. ההחלטה על הרחבת הפטור פורסמה עוד בנובמבר, ואז נרשמו ירידות חדות יותר במניות האופנה והצריכה הסיקליקלית, אם כי עדיין נרשמת היום תגובה ב ריטיילורס -4.49%  (שמושפעת גם מהתוצאות החלשות של נייקי), פוקס פוקס -1.08%   ואלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.25%  .