האם הימור הפד יתגלה כמוצדק? סימנים להקלה בעומס על שרשרת האספקה
שני גורמי סיכון מעיבים כרגע על השווקים וגורמים לתנודתיות עודפת. הראשון הוא המתיחות בגבול רוסיה אוקראינה, והשני הוא התפרצות האינפלציה. איך יפתר המשבר ברוסיה אף אחד בעולם לא יודע, אולי חוץ מפוטין. אך בנוגע לאינפלציה נשמעות הערכות רבות, והרבה מאד תלוי על כף הגורל בחודשים הקרובים.
שנה שעברה כשהחלה המגמה של עליית האינפלציה, התעקש הפד במשך זמן ארוך (אולי ארוך מדי?) לקבוע כי האינפלציה היא זמנית ותחלוף מאליה. הסיבה שעמדה מאחורי עמדת הפד היא ההערכה שהסיבה המרכזית לאינפלציה הייתה להערכתו מצד בעיות בהיצע עקב קשיים בשרשרת האספקה שנבעו ממגיפה הקורונה.
חלף זמן, והתברר שהאינפלציה לא כל כך זמנית כמו שקיוו בפד והיא החלה לבקר בגבהים של נראו כבר 40 שנה. אל הבעיות בשרשרת האספקה הצטרפו מחירי האנרגיה הגואים, וכן שוק העבודה שנתקל במחסור בעובדים והגיב בעליות שכר. עליות שכר הם אחת הבעיות הטריקיות כשמתמודדים עם אינפלציה. מצד אחד נראה הגיוני להעלות את השכר, במיוחד של השכבות החלשות, כיון שהמחירים עלו והמשכורות כבר לא מספיקות. מצד שני, העלאת המשכורות גורמת בעצמה להתחממות האינפלציה, שכן המעסיקים מתמודדים עם עליית מחירי העובדים ומגלגלים את העלויות למוצרים ולשרותים, ובנוסף יותר כסף מופנה לצריכה עקב אותם עליות שכר, וכך נוצר דלק חדש להמשך עליית האינפלציה.
מתחת לפני השטח כל הזמן מקנן חשש נוסף, שהסיבה האמיתית לאינפלציה היא אחרת לגמרי - הנזילות האינסופית שהזרים הפד ושאר הבנקים המרכזיים לשוק עקב משבר הקורונה, ועוד לפניה, במשך תקופה ארוכה.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הבעיות בשרשרת האספקה גורמות לאינפלציה, ומה גרם להן?
עקב מגיפת הקורונה הופסקו עבודות במפעלים רבים, בעיקר באסיה בה מדינות רבות נקטו במדיניות "אפס הדבקה" ביחס לקורונה. ההגבלות החמורות גרמו לבעיות בייצור של רכיבים חיוניים. התפרסם במיוחד המחסור בשבבים שגרם לתעשיות שלמות כמעט להפסיק לתפקד, ביניהן תעשיית הרכב. גם אם המפעל של פורד, לדוגמה, נמצא בארצות הברית, לא כל הרכיבים מיוצרים שם, חלק גדול מהם, במיוחד שבבים, מיוצרים בארצות כמו טיוואן או סין. המחסור בשבבים גרם לחברות הרכב להשבית מפעלים שלמים לתקופות בהן הן פשוט לא יכלו לייצר. דוגמה ישראלית מתחום אחר: סולאראדג' הישראלית, שדיווחה השבוע, נאלצה אף היא להשבית מפעל שלם בוויטנאם לשבועות ארוכים, דבר שהשפיע על תוצאותיה הכספיות. מן המפעל הזה מספקת סולאראדג' את הסחורה לצרכנים בארצות הברית. כך בעיות בייצור באסיה גורמות לבעיות בהיצע בארצות הברית.
כשהמפעל לא מייצר נוצר מחסור, וכשנוצר מחסור המחירים עולים. כך קרה דבר נדיר, שאפילו מחיר מכוניות יד שניה, שבדרך כלל רק יורד, החל לעלות. פשוט לא היו מכוניות חדשות לקנות.
אל בעיות הייצור והמחסור ברכיבים חיוניים הצטרף לאחר זמן בעיה מצד הביקוש עם ההשתחררות היחסית בעולם המערבי ממגבלות הקורונה והתאוששות הכלכלית המהירה שבאה בעקבותיה. אלו גרמו להתעוררות הביקושים, עוד לפני שבעיות הייצור והתובלה נפתרו, וכך נוצרו פקקי התנועה בנמלים שלא הצליחו לענות על הביקושים הגואים. כך מצד אחד לא נפתרו בעיות הייצור והתובלה עם הגלים הבאים והולכים של המגפה, ומן הצד השני התעוררו הביקושים ונותרו ללא מענה. הפד מכנה את זה בהצהרותיו: "חוסר איזון בין ביקוש והיצע".
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
בנקאי הבנק המרכזי קיוו לאורך השנה שעברה, שהגורם המרכזי לאינפלציה הוא זמני ויפתר עם השתחררות הלחצים משרשרת האספקה, וכל הגורמים האחרים - עליית השכר, מחירי האנרגיה, הנזילות העודפות - הם רק תוצאה נלווית של הגורם המרכזי הזה, שכשהוא יפתר הכל יחזור לנורמליות. ייתכן שבקרוב נדע האם צודק הפד בהערכתו, כיוון שישנם סימנים ראשונים, שלפחות הבעיה הראשונה - הקשיים בשרשרת האספקה - בדרכה להיפתר.
סימנים ראשונים להקלה בשרשרת האספקה
בנק UBS השיק מדד העוקב אחר הקשיים בשרשרת האספקה, וכעת הוא מראה סימנים משמעותיים של הקלה, כך נמסר מטעם הבנק השבוע. ההקלה ניכרת בהפחתת העומסים בנמלים בלוס אנג'לס ולונג ביץ', מספר האוניות הממתינות לפריקה ירד בחצי מאז אמצע ינואר, כמו גם ירידה בזמני האספקה ואינדיקציות נוספות. מה גרם להקלה? הבנק מספק מספר תשובות.
ראשית, פתיחת השמיים וחזרת טיסות הנוסעים המסחריות מגדילה את יכולת התובלה האווירית. כל טיסת נוסעים לוקחת עמה גם מטען מסחרי. עם הירידה בכמות הטיסות עקב הקורונה ירדה מאד יכולת התובלה הזו, אך כעת הנוסעים חוזרים לשמיים, נפח המטען האווירי עולה ואיתו המחירים יורדים, ויכולת אספקת הסחורות עולה.
הגורם השני שמביא לשיפור לדברי הבנק הוא שינוי בטעמי הצרכנים האמריקאים שעוברים מצריכת מוצרים - שמחייבים ייצור ושינוע ותלויים הרבה יותר ברכיבים המיוצרים באסיה ובתובלה שלהם - לצריכת שירותים.
הגורם השלישי, ואולי החשוב ביותר, הוא שיותר ויותר מדינות אסיאתיות, מלבד סין, משנים את מדיניות ה"אפס הדבקה" בנוגע לקורונה, ובכך הגבלות חמורות שמנעו ייצור של רכיבים קריטיים מתבטלות, ואיתם המחסור שגרם לבעיות בייצור ובעיות בצד ההיצע בכל העולם. הבנק אומר שזה הגורם המרכזי להקלה: "אנו מייחסים את השיפור החד בזמני השילוח בחלקו הגדול לשינוי מדיניות ה"אפס הדבקה" באסיה. הקפיצה בייצור עם הסרת המגבלות הוביל לזמינות גבוהה יותר של טובין וירידה מיידית בעיכובים".
יחד עם זאת הבעיה עדיין רחוקה מלהיפתר. עדיין קשה להשיג קונטיינר למשלוח, ומחירי השילוח עדיין משייטים בגבהים היסטוריים. הגורם המרכזי שעדיין מעיב על ההתפתחות הזו ויכול לגרום להמשך הבעיות הוא המשך מדיניות ה"אפס הדבקה" ביצרנית הגדולה בעולם - סין. סין ממשיכה להטיל סגרים על מחוזות שלמים עם כל התגלות של מקרה קורונה, למרות יכולת ההדבקה הגבוהה במיוחד של האומיקרון, ובכך כל פעם מחדש נוצרים חוסרים במוצרים כאלה או אחרים. במידה ולא תשתנה המדינויות, או תמצאנה אלטרנטיבות לייצור הסיני, הבעיות בתחום האספקה ככל הנראה יימשכו, אך אם מגמת ההקלה תימשך, נראה שהאינפלציה תתמתן מאד.
למה זה חשוב? אם באמת הגורם המרכזי שהתחיל את כל שרשרת האינפלציה הוא הבעיה בשרשרת האספקה, אם כן פתרון שלה יאפשר יותר גמישות ומרחב פעולה לבנקים המרכזיים בנושא הריבית. יש המפקפקים בכלל ביכולת הבנקים להשפיע על הריבית בטווח הקצר והבינוני, וכניסה לסחרור של העלאות ריבית והקטנת נזילות בקצב מהיר מדי עלול לפגוע בכלכלה ולהכניס את העולם למיתון. הקלה טבעית בגורם מרכזי לאינפלציה, אם אכן זהו הגורם המרכזי, תימנע סיטואציה כזו.
הפד שם דגש בהחלטת הריבית בינואר על הבעיות בשרשרת האספקה, כשהוא אומר שהוא יצטרך להמתודד עם התקדמות איטית יותר בהקלה במשבר הזה, אם כי הוא כן מצפה לשיפור. "המשתתפים (בישיבת הפד) מצפים באופן כללי להתמתנות במהלך השנה, כאשר חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש יתאזנו והמדיניות המוניטרית המקלה תתבטל" נמסר מטעם הפד, כך שהפד עדיין דבק בעמדתו שנושא שרשרת האספקה הוא הגורם המרכזי לאינפלציה, ולכן היא זמנית, ותיפטר כמעט מעצמה עם חזרת השוק לנורמליות. ייתכן שבקרוב נדע האם הוא צודק בהערכתו, או שהאינפלציה תימשך בגלל כל הגורמים האחרים שמנינו, ותחייב צעדים דראסטיים וכואבים יותר מצד קובעי המדיניות בעולם.
- 6.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 20/02/2022 16:25הגב לתגובה זו
- 5.חי 18/02/2022 15:52הגב לתגובה זויהיה "חם" ברבעון הקרוב - כוננות ספיגה.
- סוחר ממולח 19/02/2022 11:34הגב לתגובה זוכשאתה חושב שמה שקורה שם יזיז לבורסה האמריקאית תמשיך לצרוך חדשות כמו עבד
- 4.אחד שמבין 18/02/2022 09:14הגב לתגובה זוהפד כל הזמן עושה ניסויים... אבל זה בדיוק העניין כשמדובר באינפלציה ברגע שעלתה עשתה כבר את הנזק... כך שבכל מקרה עצם העובדה שהפד נתן לה להשתולל ללא התערבות כבר יצרה הפסד ונזק שלכאורה בסדר בעולם ממונף אבל זה רק עוד ניסוי שלדעתי הפעם נכשל ורק דוחה את הקץ
- עמך 19/02/2022 09:05הגב לתגובה זומזרים כסף לממשלה שמציגה מציפה את האזרחים עם כסף הליקופטר.הפד קונה אגחים מוריד את הריבית על משכנתאות שממית את מחירי הנדלן. הכל מאורגן ומתוזמן להעשיר את האלפיון העליון ולהעשיר את הממשלה באמצעות מחירי נדלן מטורפים.
- 3.זה גם וגם (ל"ת)בן 18/02/2022 08:29הגב לתגובה זו
- 2.החוסרים בהייטק רק החמירו (ל"ת)מאירקסי 18/02/2022 02:50הגב לתגובה זו
- 1.נ.ש. 17/02/2022 22:19הגב לתגובה זוחודש ינואר הוא חודש של חגים בסין ואין שם ייצור בחודש הזה וממילא לא יוצאים אוניות לכן אין תור ארוך בנמלים כי אין נסועה. זה יכול להמדד רק עם במשך שלוש חודשים יהיה ירידה אז אפשר להגיד שהשתלטו על הבעיה בנתיים זה זמני אבל גם משהו.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.