לא לשימוש
צילום: רויטרס
מאקרו כלכלה

כולם יודעים שהפד לא יכול לנצח את האינפלציה; אם תתקרר זה לא בזכותו

הביקושים בארה"ב כ"כ חזקים והבעיה היא בצד ההיצע וגיוס העובדים, כך שהעלאת ריבית אינה איום גדול על הצמיחה, בניגוד למשוואה המקובלת. בישראל על פניו צמיחה של 8.1% תאפשר לנגיד להעלות ריבית ביתר קלות, אך הוא עשוי לראות בה רק תיקון ל-2020

אמיר כהנוביץ | (2)

העמדת פנים - למרות שרוסיה דיווחה ביום שלישי על הסגת חלק מכוחותיה ועוררה התלהבות בשווקים, צילומי לווין של נאט"ו הראו שזה לא באמת קרה. מצד שני היא גם לא תקפה ביום שבו המודיעין האמריקני הזהיר מפלישה "מיידית", מה שלבדו הספיק כדי להצדיק עליות.

ברקע נשיא ארה"ב, ביידן, ממשיך להעמיד פנים שיטיל על רוסיה "סנקציות חסרות תקדים", כולל בקרות יצוא, וניתוק שלה ממערכת הסליקה הבינלאומית, אבל עמוק בלב, המשקיעים יודעים שכלכלת אירופה תלויה ברוסיה, ושבעבור האמריקאיים מחיר הדלק חשוב יותר מאיזו שמוקראינה. מקום אחר שבו נמשכת העמדת פנים בקנה מידה נרחב היא בפדרל ריזרב, אשר פרסם אתמול את פרוטוקול החלטת המדיניות שלו, ותיאר בה כוונה נחושה להילחם באינפלציה. אך מצד שני המשתתפים החליטו שלא לקבל את ההצעה להקדים את סיום תכנית רכישות האג"ח, ולהמשיך איתה כמתוכנן עד לחודש מרץ. עמוק בפנים כולם יודעים שהפד לא יכול באמת לנצח את האינפלציה, ואם זאת בכל זאת תתקרר זה לא יהיה בזכותו.

אגב, השאננות של אוקראינה מהמצב בו היא נמצאת מעלה תהיות שמדובר בהעמדת פנים נוספת. אני לא יכול שלא להשתעשע במחשבה שבסוף יהיה זה צבא אוקראינה שיפתיע עם מתקפה מקדימה, שתאגף את הכוחות הרוסים, ויגיע עד לקרמלין. נפט חינם לכולם! 

הריבית היא לא המגבלה האפקטיבית להתרחבות - הזינוק בריבית הגלומה מעוררת הרבה פחדים אבל נתוני המאקרו שפורסמו אתמול בארה"ב מלמדים שהביקוש כל כך חזק, החברות לא מצליחות אפילו לעמוד בו, כך שגם אם אלה יתקררו החברות בקושי ישימו לב. המכירות הקמעונאיות זינקו בינואר ב- 3.3% והיצור התעשייתי התרחב בפחות, ב-1.4%. המגבלה האפקטיבית של סקטור התעשייה היא בעיקר השיבושים באספקת תשומות, כולל עובדים. מעניין אגב לשים לב שהמכירות הקמעונאיות מתרחבות במהירות גם שסקרי הצרכנים נמצאים ברמות שפל היסטוריות. אחד ההסברים לדיסוננס הזה נמצא בעובדה שנתוני המכירות הם נומינאליים. 

כלכלת ישראל מתפוצצת למעלה - התוצר ברבעון הרביעי התרחב בקצב שנתי של 16.6% והצליח להביא את הצמיחה ב-2021 ל-8.1%, גבוה מהערכות בנק ישראל ל-6.5% ומהערכות קרן המטבע ל-7.2%. הצריכה הפרטית התרחבה ב-2021 ב-11.7%. הצמיחה המהירה צפויה ללחוץ על בנק ישראל להעלות ריבית, אבל הוא עשוי עדיין לקחת אותה בעירבון מוגבל בשל העובדה שבחלקה הגדול, אם לא כולה הוא בסה"כ עדיין תיקון לנפילה ב-2020. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברק 17/02/2022 10:24
    הגב לתגובה זו
    כשאתה מסתכל על דברים ראלית ועוד יותר כשמתחשבים בעליות המחירים האמיתיות רואים שהאמריקנים צורכים פחות.זו לא חוכמה להעלות מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים ואז להתלהב שהביקוש חזק בגלל שהאמריקנים מוציאים עליהם יותר כסף.אני לא חושב שיש סיבה להיות אופטימיים היסטורית תמיד כשהנפט עלה כך הוא חנק את הכלכלה.
  • זה בדיוק מה שכתוב במאמר (ל"ת)
    קורא 17/02/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?