יאיר אבידן
צילום: דוברות בנק ישראל

הפיקוח בסוכריה נוספת: מאפשר מינוף גבוה יותר לבנקים

הפיקוח על הבנקים החליט כי שיעור המיזערי בהון העצמי ביחס לנכסים יעמוד על 5.5% בבנקים הגדולים ול-4.5% בבנקים הבינוניים והקטנים

אלמוג עזר | (12)
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

הפיקוח על הבנקים יוצא בצעד נוסף לכאורה למען הציבור, בפועל - למען הבנקים. הפיקוח מודיע על הפחתת דרישות יחס המינוף מהמערכת הבנקאית על מנת לאפשר את התמיכה בפעילות הכלכלית. דרישת יחס המינוף קטנה בכ-10%. במילים פשוטות - הבנקים יצטרכו להקצות פחות הון מול ההלוואות, משמע הם יוכלו לתת יותר הלוואות על אותו הון עצמי. הפיקוח מספר לנו שכך הבנקים יהיו קלים על ההדק ויתנו לנו יותר הלוואות בתקופה המשברית הזו. אבל אנחנו רוצים להזכיר לכם שלבנקים כבר היום יש רזרבות גדולות למתן הלוואות והם לא ממש מזרימים לנו כסף, ליתר דיוק - למי שצריך.  הפרמטרים שלהם ובצדק מבחינתם תלויים ביכולת החזר ההלוואה. אז לא משנה כמה בנק ישראל ינסה לתמרץ אותם, הם יספקו רק אם יהיה להם כדאי, רק אם זה יעמוד במבחן הסיכונים שלהם. 

בכל מקרה, הגדלת המינוף אמנם מסוכנת יותר למערכת הבנקאית, אבל ראשית - לא בטוח שהיא תשתמש בה. שנית היא בכל מצב רווחית מאוד לבנקים כי הבנק מקבל ריבית גבוהה על ההלוואות וככל שיחס המינוף עולה, כך התשואה להון העצמי גדלה; ושלישית - היא עלולה לשמש ככרית ביטחון להלוואות בעייתיות. במקום לבוא ולהפריש או למחוק בגין מימון בעייתי, הבנקים יעדיפו להאריך את המימון  תחת ריתוק הון עצמי קטן יותר (לכן גם זה משתלם להם) וכך הם יצליחו בסופו של דבר ליהנות מעלייה ברווחים.    

 

אז איך הפיקוח על הבנקים מאמץ צעד לכאורה מסוכן? הבנק מסביר את צעדיו כך "לנוכח התמשכות משבר הקורונה, והמשך ההתמודדות של משקי הבית והעסקים עם הקשיים התזרימיים בעקבות השלכות המשבר, עלה הצורך להבטיח כי הדרישה מהמערכת הבנקאית לעמוד ביחס מינוף מזערי, המותאמת לימי שגרה, לא תהווה חסם להעמדת אשראי בתקופת המשבר ההון העצמי של הבנק ביחס לסך נכסיו". כלומר, להשקפת הבנק, הסיכון הטמון בהגדלת המינוף של הבנקים קטן יותר מהסיכון ליצור משבר אשראי במשק שיביא לקיפאון בצריכה ובפעילות העסקית. 

הפיקוח החליט כהוראת שעה כי השיעור המיזערי בהון העצמי ביחס לנכסיו יעמוד על 5.5% בבנקים הגדולים (לעומת 6% כיום) ול-4.5% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 5% כיום).

מדובר בצעד נוסף לאחר שבתחילת חודש אוקטובר דחה הפיקוח את מועד פירעונות ההלוואות למלווים שלמעשה גרמה לכך שהבנקים לא נאלצו לבצע הפרשות בגין הלוואות אלו - כלומר, יגדילו את רווחיהם ואלו צריכים להתבטא בדוחות הקרובים. 

כך או אחרת, הפיקוח מדגיש כי אין בקביעת ההקלה כדי להפחית מהחשיבות של קבלת החלטות אשראי מושכלות בהתאם להערכת הסיכון והשיקולים העסקיים של התאגיד הבנקאי.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: צעד זה מצטרף לשורת צעדים בהם נקט הפיקוח על הבנקים מאז  פרוץ משבר הקורונה שנועדו לאפשר שמירה על היצע האשראי במשק, לצד הקלה על משקי הבית והעסקים. הקלה זו, כמו גם הקלות אחרות הכלולות בהוראת השעה, ניתנה לאחר בחינה מדוקדקת של הסיכונים ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים להקלה בעת משבר הקורונה.

קיראו עוד ב"בארץ"

   

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    משקיע נדל"ן 02/11/2020 13:14
    הגב לתגובה זו
    המבצע נמשך: לוקחים משכנתה היום, מקפיאים מחר ונהנים מתספורת בסוף השנה.
  • 11.
    הזוי 01/11/2020 22:23
    הגב לתגובה זו
    כמה טעויות עוד יעשה הבנק המרכזי.
  • 10.
    יוסי אביעד 01/11/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
    8 שנים מקרינים את הסרט מהבוקר ועד הערב כולם נוסעים באוטו חדש ... כולם נוסעים לחו"ל כולם קונים בית חדש כולם יושבים בבתי קפה המצב הכלכלי נהדר מה שכחו לספר לנו בסרט לה לה לנד שהפיק הנאשם בפלילים במעון בבלפור ? רוב המכוניות נקנו באשראי ..לא בכסף שיצא מהכיס של הקונים אחרי 8 חודשי קורונה ..יש הרבה מאד משפחות בישראל שלא יכולות לעמוד בהחזר תשלומי משכנתא מעל 50 % מהאוכלוסייה נמצאים בבנק במינוס תמידי ובהלוואות ומינוף המהלך עם הבנקים יקנה עוד קצת זמן אבל יחמיר רק את המצב של האזרחים שאין להם עבודה וכסף
  • 9.
    זרובבל 01/11/2020 16:49
    הגב לתגובה זו
    ריביות של שוק אפור
  • 8.
    אורי... . 01/11/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    אפשר להמציא את הרע בכל דבר, ויפה עושה הכתב שמקדם עצמו כי זה פופולרי. וחבל. כאשר יכולת המינוף הריבית עולה ועולה הסיכון של הלווה. מצדד שני בגלל הריבית הגבוהה רבים לא מושכים אשראי.
  • 7.
    דוד 01/11/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
    כל מה שנעשה ע"י המפקח על הבנקים .נעשה אך ורק לטובת הבנקים לא לטובת הציבור
  • 6.
    המצב כל כך קשה ? (ל"ת)
    מה 01/11/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 01/11/2020 12:16
    הגב לתגובה זו
    אם מתן אשראי מבוסס על יכולת ההחזר של הלווה, למה שיעור ההון המזערי אמור לסייע לבנקים ? הלווים כרגע מתקשים בהחזר ועל פניו הבנקים לא רוצים להלוות להם תוך הגדלת סיכון מהותית.או שמא כל המהלך של הפיקוח הוא להצדיק את מה שיגיע ממילא תוך מספר חודשים...הלווים יתקשו להחזיר ותקופת הפריסה המאושרת על ידי הפיקוח תתארך ואז הבנקים יתקשו לעמוד ביחס הנדרש והפיקוח פשוט הכין את התשתית לפריסה שאוטוטו יאשר... בקיצור.... בנק ישראל רואה את המצב השחור מתקרב..ומכין תשתית להתמודד
  • 4.
    אסון של החלטה 01/11/2020 12:09
    הגב לתגובה זו
    מקווה שהם בדקו עד כמה גדל החוב הצרכני כעת גם שנדחו תשלומי המשכנתא. זו פצצה מתקתקת.
  • 3.
    שי 01/11/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    וזה בדיוק ג'ונס בנאסדק יכול להתרסק עוד יותר. זהירות
  • 2.
    לא אחראי 01/11/2020 12:00
    הגב לתגובה זו
    ההודעה החודש. החובות של משקי הבית בשיא מטורף.
  • 1.
    אזרח 01/11/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
    אם הבנקים מרוויחים, הבנקאים מרוויחים. אם הבנקים פושטים רגל, אנחנו משלמים.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.