הפיקוח על הבנקים יוצא בצעד נוסף לכאורה למען הציבור, בפועל - למען הבנקים. הפיקוח מודיע על הפחתת דרישות יחס המינוף מהמערכת הבנקאית על מנת לאפשר את התמיכה בפעילות הכלכלית. דרישת יחס המינוף קטנה בכ-10%. במילים פשוטות - הבנקים יצטרכו להקצות פחות הון מול ההלוואות, משמע הם יוכלו לתת יותר הלוואות על אותו הון עצמי. הפיקוח מספר לנו שכך הבנקים יהיו קלים על ההדק ויתנו לנו יותר הלוואות בתקופה המשברית הזו. אבל אנחנו רוצים להזכיר לכם שלבנקים כבר היום יש רזרבות גדולות למתן הלוואות והם לא ממש מזרימים לנו כסף, ליתר דיוק - למי שצריך.  הפרמטרים שלהם ובצדק מבחינתם תלויים ביכולת החזר ההלוואה. אז לא משנה כמה בנק ישראל ינסה לתמרץ אותם, הם יספקו רק אם יהיה להם כדאי, רק אם זה יעמוד במבחן הסיכונים שלהם. 

בכל מקרה, הגדלת המינוף אמנם מסוכנת יותר למערכת הבנקאית, אבל ראשית - לא בטוח שהיא תשתמש בה. שנית היא בכל מצב רווחית מאוד לבנקים כי הבנק מקבל ריבית גבוהה על ההלוואות וככל שיחס המינוף עולה, כך התשואה להון העצמי גדלה; ושלישית - היא עלולה לשמש ככרית ביטחון להלוואות בעייתיות. במקום לבוא ולהפריש או למחוק בגין מימון בעייתי, הבנקים יעדיפו להאריך את המימון  תחת ריתוק הון עצמי קטן יותר (לכן גם זה משתלם להם) וכך הם יצליחו בסופו של דבר ליהנות מעלייה ברווחים.    

אז איך הפיקוח על הבנקים מאמץ צעד לכאורה מסוכן? הבנק מסביר את צעדיו כך "לנוכח התמשכות משבר הקורונה, והמשך ההתמודדות של משקי הבית והעסקים עם הקשיים התזרימיים בעקבות השלכות המשבר, עלה הצורך להבטיח כי הדרישה מהמערכת הבנקאית לעמוד ביחס מינוף מזערי, המותאמת לימי שגרה, לא תהווה חסם להעמדת אשראי בתקופת המשבר ההון העצמי של הבנק ביחס לסך נכסיו". כלומר, להשקפת הבנק, הסיכון הטמון בהגדלת המינוף של הבנקים קטן יותר מהסיכון ליצור משבר אשראי במשק שיביא לקיפאון בצריכה ובפעילות העסקית. 

הפיקוח החליט כהוראת שעה כי השיעור המיזערי בהון העצמי ביחס לנכסיו יעמוד על 5.5% בבנקים הגדולים (לעומת 6% כיום) ול-4.5% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 5% כיום).

• המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
• בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדובר בצעד נוסף לאחר שבתחילת חודש אוקטובר דחה הפיקוח את מועד פירעונות ההלוואות למלווים שלמעשה גרמה לכך שהבנקים לא נאלצו לבצע הפרשות בגין הלוואות אלו - כלומר, יגדילו את רווחיהם ואלו צריכים להתבטא בדוחות הקרובים. 

כך או אחרת, הפיקוח מדגיש כי אין בקביעת ההקלה כדי להפחית מהחשיבות של קבלת החלטות אשראי מושכלות בהתאם להערכת הסיכון והשיקולים העסקיים של התאגיד הבנקאי.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: צעד זה מצטרף לשורת צעדים בהם נקט הפיקוח על הבנקים מאז  פרוץ משבר הקורונה שנועדו לאפשר שמירה על היצע האשראי במשק, לצד הקלה על משקי הבית והעסקים. הקלה זו, כמו גם הקלות אחרות הכלולות בהוראת השעה, ניתנה לאחר בחינה מדוקדקת של הסיכונים ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים להקלה בעת משבר הקורונה.

• הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל