משה כחלון שר האוצר
צילום: דוברות כולנו
משבר הקורונה

משבר הקורונה – כך נראית מדינה בלי שר אוצר

חייב לקום הגורם המאזן שיטפל במשבר במידתיות ותוך יצירת איזון וסינרגיה בין מערכת הבריאות למערכת האוצר - במצב הנוכחי הגורמים האחראים מייצרים לחץ מיותר, לא מאוזן, ומובילים למחיר כלכלי כואב; כחלון תשמיע קול - לאן נעלם שר האוצר?
פרופ' גל רז | (7)

בימים האחרונים אנו רואים את משרד הבריאות נוהג בצעדים חסרי תקדים על מנת למנוע בכל מחיר (ממש בכל מחיר) את התפרצות מגיפת הקורונה כאשר השיא למגמה זו הגיע אמש עם הנחייה לבידוד גורף לכל השבים מחו"ל.

>>כחלון תשמיע קול - לאן נעלם שר האוצר?

למרות שהמוטיבציה של משרד הבריאות מובנת ומטרתה לוודא שמערכת הבריאות תעמוד בהשלכות המחלה, פעולות משרד הבריאות מעלות לאחרונה תהיה האם בכלל נשקלים שיקולים כלכליים ביחס לשיקולים הבריאותיים ואולי אף ייתכן כי בסופו של דבר נגלה שהנזק הכלכלי שגרם משרד הבריאות בשל בהלת הקורונה עולה על הנזק הבריאותי.

 

נראה כי צורת הטיפול במשבר הנוכחי והפעולות חסרות התקדים שנוקט משרד הבריאות, אשר עלולות לפגוע קשות בכלכלת ישראל, נובעות מהכאוס הפוליטי והעובדה שאין במערכת גורמים מאזנים לעמדת משרד הבריאות.

ישנה תחושה כי הסיבה לכך היא בשל העובדה שהעומדים בראש מערכת הבריאות כיום דומיננטיים יותר מהעומד בראש מערכת האוצר וייתכן כי במידה והיינו בתקופה בה שר האוצר היה דומיננטי יותר – הטיפול במשבר הקורונה היה נראה אחרת.

כחלון אמור להיות גורם מאזן - הוא לא

במשבר הנוכחי חסר את אותו גורם שיעמוד ויאזן בין האינטרסים של מערכת הבריאות לאינטרסים של כלכלת ישראל, עליהם אמון שר האוצר. משרד הבריאות מבחינתו עושה את שלו – המטרה שהציב לעצמו היא למזער את מספר החולים בכל דרך ומבחינתו "המטרה מקדשת את האמצעים".

אולם מלבד שיקולים בריאותיים, שהם כמובן חשובים ביותר, כל מדינה חייבת לשקול גם שיקולים כלכליים שיכולים להביא להשפעה אסטרטגית על ישראל. שר האוצר כחלון, עם כל רצונו הטוב, אינו ח"כ ואין לו בסיס כוח כמו שהיה לו בעבר. לכן, נוצר וואקום שמאפשר למשרד הבריאות לקחת את ההובלה באירוע כה אסטרטגי למדינת ישראל ופה מורגש הצורך באותו "גורם מאזן" שיעמוד במרכז המשבר ויאזן בין המערכות. אולם, במצב הנוכחי, גורם מאזן שכזה לא בדיוק קיים, וגם אם יש, לא בטוח שהאינטרס שלו הוא להרגיע....

 

החשש העקרי הוא שאם נמשיך במצב הקיים נגיע למשבר כלכלי חסר תקדים: מצב בו ישראל מבודדת מן העולם – חברות תעופה ותיירות עלולות לקרוס והמשק הישראלי כולו לא יוכל "למשוך עוד הרבה" במצב כזה. מעבר לכך, חשוב לזכור שהכלכלה הישראלית כיום גלובאלית מאי פעם, רוב רובן של חברות ההיטק, הקטר שמוביל את הכלכלה הישראלית, מחוברות באופן הדוק לחברות בחו"ל ופעולות מערכת הבריאות (הגם שבאות מכוונה טובה) יוצרות מצב בו היא מטילה על חברות ישראליות מעמסה גדולה יותר מהמשקולת העולמית שקיימת גם כך בשל הקורונה דוגמת הירידות החדות בבורסה ומצב השווקים העולמי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כיום, ישראל מבודדת ממדינות רבות ומשמעותיות באירופה ובאסיה, ועכשיו מדברים גם על מדיניות דומה כלפי ארצות הברית. בנוסף, אנו כרגע במצב בו 80 אלף מצויים בבידוד ונראה שמספרים אלו יכולים לעלות במידה רבה בקרוב - אם למשל יוחלט לבודד את הבאים מארה"ב.

פרופ' גל רז; קרדיט: לימור אהרון

מה ישראל צריכה לעשות?

פעולות אלו יכולות להביא להשפעה כלכלית עצומה ולקריסת עסקים קטנים ופיטורים המוניים. מניסיון העבר, לא ברור שהמדינה תיקח אחריות על כך ובמקרים רבים האזרחים ייצטרכו לשלם על כך מכיסם. לכל זה, צריך להוסיף את בעיית הגרעון הגבוה שברור שכל ממשלה תהיה חייבת לטפל בו. בתקווה שתוקם כזו בעתיד הקרוב.

 

לפי משרד הבריאות, הצעדים שננקטו עד היום מטרתם למנוע מצב של קריסת מערכת הבריאות כאשר המחלה תגיע לשלב הבא שלה שבו יהיו נדבקים רבים. אולם, לא ברור שהצעדים שננקטו מלבד עצירת ההדבקות אכן מכינים אותנו למצב זה: האם ננקטו צעדים לבניית תשתיות טיפול בחולים, כמו למשל הסבת בסיסי צבא לטיפול בחולים והכשרת צוותים רפואיים ופרא רפואיים לכך?

האם נבדקו דרכים כדי להגן ספיציפית על האוכלוסיה המבוגרת שלפי הממצאים עד עתה (לפיהם אחוז התמותה מתחת לגיל 40 או 50 הוא נמוך מאוד ודומה לשפעת, אך מעל גיל 60 ו 70 הוא גבוה מאוד) נמצאת במצב הקשה ביותר מבחינת הסיכון מהמחלה?

 

אין ספק שמשרד הבריאות עושה ככל יכולתו ובכוונה טובה כדי להגן על אזרחי ישראל ממחלת הקורונה, אך הוואקום במערכת הכלכלית והמצב הפוליטי הביאו לכך שלא נראה שיש גורם מאזן שמסתכל על הראיה הכוללת ולוקח בחשבון את כל השיקולים כדי לטפל במשבר במידתיות ותוך יצירת איזון וסינרגיה בין מערכת הבריאות למערכת הכלכלית לטובת מדינת ישראל.

 

*הכותב הוא דיקאן הפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ג'ק 11/03/2020 14:34
    הגב לתגובה זו
    במצבים כאלו מקבלים החלטות על הרע במיעוטו . קודם הבריאות וצמצום הנזק למערכת הבריאות ובמקביל פעולות להצלת הכלכלה .
  • 5.
    מה אפשר לצפות ממוסכניק מגבעת אולגה נו באמת ...? (ל"ת)
    משה 11/03/2020 13:14
    הגב לתגובה זו
  • דרור 11/03/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    מה כל הזלזול הזה . בימים כאלו חייבים להתאחד ולפרגן . מצבנו הרבה יותר טוב ממדינות אחרות שנחשבות למעצמות . די לרדת נמוך כל כך .
  • 4.
    מיכאל 11/03/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
    אבל יש לנו ביבי הכלכלן הגדול
  • 3.
    מסכים עם כל מילה (ל"ת)
    זארקה 11/03/2020 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תשלחו את החשבון ל....מר נהנתניהו ... (ל"ת)
    אבי מזרחי 11/03/2020 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא קונה 11/03/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
    עכשיו יש שם אלף מתים עשרת אלפים חולים וכלכלה הרוסה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.