רו"ח ניר זיכלינסקי: "הצפת ערך זה לא הכל, השקעות אחראיות הן הדבר הבא"
חברות רבות במשק, פרטיות וציבוריות כאחת, משקיעות זמן רב על מנת לייצר מודלים עסקיים מתאימים אשר ישיאו את ערך החברה ויובילו לצמיחה קבועה. הדרישה של בעלי המניות לצמיחה מתמדת בהכנסות וברווחים לצד שיפור בתזרימי המזומנים מתבטאת בתנודות המניה כאשר היום, בשונה מתקופות קודמות, המשקיעים הופכים פחות ופחות סלחניים.
לאחרונה אנו עדים למגמה מעניינת אשר מתרחשת בעולם העסקי הגלובאלי. החשיבה המסורתית על הצפת ערך שומרת על מקומה, אך לצידה עולה צורך להתייחסות לעקרונות כגון קיימות, אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית. בשנת 2013 פורסם תקן 10,000 של המכון התקנים הישראלי. התקן נותן מענה להשקעות אחראיות וניהול אחראי לצד הגברת הערנות בכל הקשור באחריות חברתית של הגוף המדובר. התקן המעודכן מבוסס על ה-26000 ISO הבינלאומי.
אז מה מעניין בתקן? ובכן, התקן מתייחס, בין היתר, לניהול סיכונים, שיתוף פעולה נכון עם ספקים, שקיפות, שיתוף מחזיקי עניין והתנהלות ראויה עם עובדים. רו"ח ניר זיכלינסקי, מנכ"ל קבוצת SRI GLOBAL GROUP ומי שהיה שותף לכתיבת התקן מסביר "אין מדובר בתקן אשר רואה את הצפת הערך למשקיעים של החברה כמטרת משנה. נהפוך הוא, התנהלות חברה בהתאם לתקן תשיא את ערך הפירמה ותייצר ערך רב למשקיעים".
ניקח כמה דוגמאות על מנת להבין. בתחום של ניהול סיכונים התקן מאפשר לארגון המיישם לזהות את הסיכון לפני הפגיעה בחברה. התקן קובע "הארגון יקבע תהליכים ויחזיק רשומות למיסוד תהליך אפקטיבי של ניהול סיכונים והזדמנויות ליצירת ערך לארגון. התהליך יאפשר לארגון לזהות את הסיכונים וההזדמנויות ברחבי הארגון, להקטין את ההשלכות השליליות הטמונות בסיכונים הפוטנציאליים, ולהגדיל את היכולת להוספת ערך על ידי תגובה נאותה להזדמנויות פוטנציאליות."
זיכלינסקי מסביר "יישום נכון של התקן יאפשר לחברה אשר נעזרת בכימיקלים לצורך פעולתה (דוגמא אחת מיני רבות) לאמוד את כמות הנתרן באדמה ולהימנע מקנסות. אנחנו לא מדברים על מכשיר פיזי אלא על כלי ניהולי אשר מאפשר לחברה בכל תחום ותחום לבחון את הביצועים והסיכונים שלה ובהתאם לבחון את ההזדמנויות שלה".
עוד תחום אשר עוסק בו התקן הוא היחס בין העובדים להנהלה. התקן מכיר בכך שהעובד הוא המשאב החשוב ביותר של החברה ולכן כאשר לעובד מוטיבציה גבוהה ביצועיו משתפרים. "ארגון אשר מספק סביבת עבודה בריאה, בטוחה ונגישה מאפשר לעסק להתפתח" אומר זיכלינסקי ומוסיף "כל פעולה בתוך הארגון צריכה להתבצע תוך איזון חברתי סביבתי וכלכלי".העובד צריך להרגיש שהוא מתקדם בחברה לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינה אישית".
תקן 10,000 של מכון התקנים תוקנן לראשונה בשנת 2007. עד למועד זה, המכון עסק בעיקר בתקנים למוצרים ספציפיים "הרעיון שישנו תקן אשר חל על ארגונים קסם למכון ומהר מאוד היה לנו התקן יצא לאור" דברי זיכלינסקי. "נפגשנו עם מכון תקנים הבינלאומי והסברנו להם את הרציונל. בשנת 2010 כבר יצא ה-26,000 ISO ובשנת 2013, עקב הרצון לייצר משהו יותר פרקטי, עודכן התקן הישראלי פעם נוספת".
ראוי לציין כי אין מדובר בתקן אשר נדרש יישומו באופן גורף. התקן מעודד יישום כולל, אך במידה ואין באפשרות ארגון מסוים ליישם חלקים בתקן, על הארגון לציין את הסיבה. הרעיון בציון הסיבה הוא לעמוד על ערך השקיפות. ובכן, מה התמורה לארגון אשר מיישם את התקן? בשלב זה אין עדיין פרס למיישמים. התקן מיועד להתעדה (Certification) עבור ארגונים המעוניינים בכך ובניהול מערכת אחריות חברתית.
זיכלינסקי מסיים ואומר "אנו תקווה שתקן זה ייושם בישראל בחברות עסקיות ובארגונים כך שהדבר יביא לשינוי בתפיסת הניהול, יצור תהליך של השקעות אחראיות, ואין ספק שבמיוחד בתקופה זו, האמור מקבל משנה תוקף כצורך לאומי קיומי".
- 3.רשף רפאל מאירי/ 18/06/2014 11:12הגב לתגובה זוניהול השקעות בישראל = ניגודי עניינים בעיוורון מוחלט של הרגולטורים ובהכשר בתי המשפח, סחר פנים בהיקפים אדירים, ממשל תאגידי כושל המנוהל בידי חונטת דירקטורים מצומצמת, מכרזים תפורים וחיסול התחרות, ריכוזיות מובנת ואינטרסים צולבים במגזר הפיננסי והתקשורת, הון-שלטון בילת-אין, מדברים על דמי ניהול בשביל להסיט את תשומת לב הציבור מהשוד האמיתי ממסחר פנים ורמאות בדוחות החשבונאיים על ימין ועל שמאל.
- 2.אחלה גבר-תצליח (ל"ת)עמית 18/06/2014 11:08הגב לתגובה זו
- 1.הקוסם 18/06/2014 09:57הגב לתגובה זוהיה מרצה שלי פשוט תופעה מדהימה בכל המקצוע הזה של רואי חשבון (שזה מקצוע מיותר של טפילים) (כן, לצערי אני טפיל) מדברים מדברים בלי תוכן - הגישה, שקיפות, ניהול סיכונים,תפישה,ארגון,איזונים- הכי מצחיק שמדברים על השטויות האלה כתקנים כאילו מדובר במשהו פיזיקלי אחח טעות חיי היתה ללמוד את זה
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
