רו"ח ניר זיכלינסקי: "הצפת ערך זה לא הכל, השקעות אחראיות הן הדבר הבא"
חברות רבות במשק, פרטיות וציבוריות כאחת, משקיעות זמן רב על מנת לייצר מודלים עסקיים מתאימים אשר ישיאו את ערך החברה ויובילו לצמיחה קבועה. הדרישה של בעלי המניות לצמיחה מתמדת בהכנסות וברווחים לצד שיפור בתזרימי המזומנים מתבטאת בתנודות המניה כאשר היום, בשונה מתקופות קודמות, המשקיעים הופכים פחות ופחות סלחניים. לאחרונה אנו עדים למגמה מעניינת אשר מתרחשת בעולם העסקי הגלובאלי. החשיבה המסורתית על הצפת ערך שומרת על מקומה, אך לצידה עולה צורך להתייחסות לעקרונות כגון קיימות, אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית. בשנת 2013 פורסם תקן 10,000 של המכון התקנים הישראלי. התקן נותן מענה להשקעות אחראיות וניהול אחראי לצד הגברת הערנות בכל הקשור באחריות חברתית של הגוף המדובר. התקן המעודכן מבוסס על ה-26000 ISO הבינלאומי. אז מה מעניין בתקן? ובכן, התקן מתייחס, בין היתר, לניהול סיכונים, שיתוף פעולה נכון עם ספקים, שקיפות, שיתוף מחזיקי עניין והתנהלות ראויה עם עובדים. רו"ח ניר זיכלינסקי, מנכ"ל קבוצת SRI GLOBAL GROUP ומי שהיה שותף לכתיבת התקן מסביר "אין מדובר בתקן אשר רואה את הצפת הערך למשקיעים של החברה כמטרת משנה. נהפוך הוא, התנהלות חברה בהתאם לתקן תשיא את ערך הפירמה ותייצר ערך רב למשקיעים". ניקח כמה דוגמאות על מנת להבין. בתחום של ניהול סיכונים התקן מאפשר לארגון המיישם לזהות את הסיכון לפני הפגיעה בחברה. התקן קובע "הארגון יקבע תהליכים ויחזיק רשומות למיסוד תהליך אפקטיבי של ניהול סיכונים והזדמנויות ליצירת ערך לארגון. התהליך יאפשר לארגון לזהות את הסיכונים וההזדמנויות ברחבי הארגון, להקטין את ההשלכות השליליות הטמונות בסיכונים הפוטנציאליים, ולהגדיל את היכולת להוספת ערך על ידי תגובה נאותה להזדמנויות פוטנציאליות." זיכלינסקי מסביר "יישום נכון של התקן יאפשר לחברה אשר נעזרת בכימיקלים לצורך פעולתה (דוגמא אחת מיני רבות) לאמוד את כמות הנתרן באדמה ולהימנע מקנסות. אנחנו לא מדברים על מכשיר פיזי אלא על כלי ניהולי אשר מאפשר לחברה בכל תחום ותחום לבחון את הביצועים והסיכונים שלה ובהתאם לבחון את ההזדמנויות שלה". עוד תחום אשר עוסק בו התקן הוא היחס בין העובדים להנהלה. התקן מכיר בכך שהעובד הוא המשאב החשוב ביותר של החברה ולכן כאשר לעובד מוטיבציה גבוהה ביצועיו משתפרים. "ארגון אשר מספק סביבת עבודה בריאה, בטוחה ונגישה מאפשר לעסק להתפתח" אומר זיכלינסקי ומוסיף "כל פעולה בתוך הארגון צריכה להתבצע תוך איזון חברתי סביבתי וכלכלי".העובד צריך להרגיש שהוא מתקדם בחברה לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינה אישית". תקן 10,000 של מכון התקנים תוקנן לראשונה בשנת 2007. עד למועד זה, המכון עסק בעיקר בתקנים למוצרים ספציפיים "הרעיון שישנו תקן אשר חל על ארגונים קסם למכון ומהר מאוד היה לנו התקן יצא לאור" דברי זיכלינסקי. "נפגשנו עם מכון תקנים הבינלאומי והסברנו להם את הרציונל. בשנת 2010 כבר יצא ה-26,000 ISO ובשנת 2013, עקב הרצון לייצר משהו יותר פרקטי, עודכן התקן הישראלי פעם נוספת". ראוי לציין כי אין מדובר בתקן אשר נדרש יישומו באופן גורף. התקן מעודד יישום כולל, אך במידה ואין באפשרות ארגון מסוים ליישם חלקים בתקן, על הארגון לציין את הסיבה. הרעיון בציון הסיבה הוא לעמוד על ערך השקיפות. ובכן, מה התמורה לארגון אשר מיישם את התקן? בשלב זה אין עדיין פרס למיישמים. התקן מיועד להתעדה (Certification) עבור ארגונים המעוניינים בכך ובניהול מערכת אחריות חברתית. זיכלינסקי מסיים ואומר "אנו תקווה שתקן זה ייושם בישראל בחברות עסקיות ובארגונים כך שהדבר יביא לשינוי בתפיסת הניהול, יצור תהליך של השקעות אחראיות, ואין ספק שבמיוחד בתקופה זו, האמור מקבל משנה תוקף כצורך לאומי קיומי".
- 3.רשף רפאל מאירי/ 18/06/2014 11:12הגב לתגובה זוניהול השקעות בישראל = ניגודי עניינים בעיוורון מוחלט של הרגולטורים ובהכשר בתי המשפח, סחר פנים בהיקפים אדירים, ממשל תאגידי כושל המנוהל בידי חונטת דירקטורים מצומצמת, מכרזים תפורים וחיסול התחרות, ריכוזיות מובנת ואינטרסים צולבים במגזר הפיננסי והתקשורת, הון-שלטון בילת-אין, מדברים על דמי ניהול בשביל להסיט את תשומת לב הציבור מהשוד האמיתי ממסחר פנים ורמאות בדוחות החשבונאיים על ימין ועל שמאל.
- 2.אחלה גבר-תצליח (ל"ת)עמית 18/06/2014 11:08הגב לתגובה זו
- 1.הקוסם 18/06/2014 09:57הגב לתגובה זוהיה מרצה שלי פשוט תופעה מדהימה בכל המקצוע הזה של רואי חשבון (שזה מקצוע מיותר של טפילים) (כן, לצערי אני טפיל) מדברים מדברים בלי תוכן - הגישה, שקיפות, ניהול סיכונים,תפישה,ארגון,איזונים- הכי מצחיק שמדברים על השטויות האלה כתקנים כאילו מדובר במשהו פיזיקלי אחח טעות חיי היתה ללמוד את זה

הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת
המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים.
מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס 6.73% צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על
רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%
חמשת הבנקים
הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות
ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה
המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות?
ומה עם מניות הביטוח
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב חדש במסחר בבורסה
היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.

למה הבנקים זינקו היום והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.