בגלל אוקראינה: זה הטייקון שמתקשה להחזיר לכם 360 מיליון שקל
הטייקון בני שטיינמץ בדרך להסדר חוב שני בחברת סקורפיו. אתמול בשעות הערב עדכנה חברת הנדל"ן כי בשל ההפתחויות האחרונות באוקראינה וההשלכות הנגזרות על שוק הנדל"ן הרוסי והאוקראיני - צפויה החברה לקבל מרואי החשבון שלה במסגרת הדוחות השנתיים 'הערת עסק חי'. בתגובה, איגרות החוב של החברה צונחות ב-6% והן נסחרות בתשואה ברוטו לפידיון של 30%. סקורפיו אשר נמצאת בשליטתו של בני שטיינמץ כבר עברה לפני מספר שנים הסדר חוב, אך מצבה הפיננסי של החברה קשה במיוחד. בחברה מציינים כי אינם יכולים להעריך את הסבירות של מכירת יחידות דיור ומכירת קרקעות באוקראינה וברוסיה שם פעילה החברה. לכן, החברה מזהירה כי קיימים ספקות לגבי היכולת לפרוע את ההתחייבויות שלה במועד. סקורפיו היא חברת אג"ח שמניותיה אינן נסחרות בבורסה. נכון להיום, לחברה סדרת אג"ח אחת בהיקף של כ-300 מיליון ערך נקוב ובעלת ערך התחייבותי של 366 מיליון שקל. האג"ח נסחר בשנה האחרונה בתשואות זבל של כ-20% בממוצע - אך בעקבות האירועים האחרונים ברוסיה - עלתה התשואה הגלומה באיגרות החוב עד ל-30%. החברה כאמור פעילה בשוק האוקראיני ובשוק הרוסי. כמו כן לחברה פעילות בצ'כיה ונכס נדל"ן מניב נוסף במדינה. פרט לאמור, לחברה ישנן מספר קרקעות באוקראינה בשווי של כ-170 מיליון שקל. נכון לסוף ספטמבר לחברה היה גירעון בהון של 186 מיליון שקל - איתות ברור למשקיעים על כך שסך החובות של החברה עולה על סך נכסיה. שטיינמץ נחשב לאחד האנשים העשירים בישראל אך בפעילויות הציבוריות שבהן הוא מעורב נראה שמי שמשלם את המחיר הם מחזיקי האג"ח אשר הלוו לו כסף למימון ההשקעות. לאחרונה ספג שטיינמץ מכה נוספת בתחום אחר כאשר הפסיד בתביעה שהגיש נגדו יזם הגז יוסי לנגוצקי בנוגע לאובדן ההכנסות מפרוייקט 'תמר'. בית המשפט קבע כי על שטיינמץ לשלם ללנגוצקי סכום של כ-51 מיליון שקל. שטיינמץ מצידו החליט לערער לבית המשפט העליון בנושא.

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.