פלוג: "הגידול במשקל החרדים והערבים יגרע 1.3% מהצמיחה כל שנה"

אמש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים אודות קצב צמיחה המשק ברבעון הרביעי של 2013, אשר עמד על 2.3% בלבד. היום התייחסה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל בכנס של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לסיבות להאטה בצמיחה.

פלוג מודאגת מהמגמות הדמוגרפיות בישראל, אשר לדבריה משפיעות וישפיעו לרעה על קצב הצמיחה של משק. "המגמות הדמוגרפיות הצפויות מצביעות על שני גורמים מאוד דומיננטיים - מצד אחד, צפוי שינוי בהרכב המגזרי של האוכלוסייה, תוך גידול במשקלם של המגזר הערבי, ויותר מכך של החרדי, באוכלוסייה. מצד שני צפוי שינוי בהרכב הגילאים האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית לזו של המדינות המפותחות, אבל גם אצלנו יש מגמה של הזדקנות, ושיעור בני 25-64, שהיום הוא כ-10%, צפוי להגיע לכ-17%."

"לא סגרנו את הפער" "בהסתכלות על התוצר לנפש ניתן לראות שלא סגרנו את הפער בעשורים האחרונים. למרות שבשנים האחרונות, לאור הפגיעה המתונה יחסית של המשבר במשק הישראלי לעומת משקים מפותחים, היינו עדים לצמיחה מהירה יותר בתוצר לנפש אצלנו, לא נרצה כמובן לאורך טווח לקוות להמשך צמצום הפער בין ישראל למדינות המפותחות בהסתמך על גורם זה. שתי המגמות הדמוגרפיות שתיארתי, קרי, הירידה בחלקה של האוכלוסייה בגיל העבודה, והגידול במשקלם של המגזרים ששיעורי התעסוקה שלהם נמוכים יחסית, צפויות לגרוע 1.3% מקצב הצמיחה השנתי".

פלוג מגלה אופטימיות מועטה מכך שיש שיפור איטי בשיעור התעסוקה של החרדים והערבים, אולם לדבריה, אם שיעור התעסוקה של מגזרים אלו יישארו כפי שהם היום, בטווח הארוך יגרעו 7% משיעור המועסקים. "חשוב שנמשיך להשקיע בגידול ההשתתפות ובהגדלת הפריון במגזר הערבי והחרדי, אחרת, לא רק שלא נדרוך במקום, אלא אף נגדיל את הפער למול המדינות המפותחות. ניתן לראות, למשל, שבהישגים הלימודיים ישנו כבר היום פער בין ישראל לבין המדינות המפותחות, וניתן להניח שהאוכלוסייה הערבית והחרדית נמצאות כשלעצמן בפער מול האוכלוסייה הכללית בהישגים אלו. המשמעות היא, שבתנאים הנוכחיים, הגידול בהשתתפות בכח העבודה של מגזרים אלו יבוא לידי ביטוי בכניסה לכח העבודה של עובדים המתאפיינים בפריון נמוך. "

• האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
• ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי

גידול חד באוכלוסיית הקשישים פלוג טוענת כי הזדקנות האוכלוסייה צפויה להביא לירידה חדה ביחס בין מספר האנשים בגיל העבודה למספר הקשישים מ-5.5 היום, ל-3 בשנת 2050 "המשמעות היא שיהיה צורך בהגדלת ההפרשות לקצבת זקנה, בהוצאה לבריאות, לסיעוד וכדומה, על מנת לשמור על הרמה הנוכחית של הקצבאות והשירותים הללו."

פלוג מתייחסת לסוגיית העוני בקרב משקי בית עם שני מועסקים - "בשנים האחרונות ישנה מגמה של גידול בשיעור העוני בקרב משפחות עם עובדים, כאשר היציבות בשיעור העוני הכללי היא תוצאה של גידול במשקלן של המשפחות שבהן אחד או שני ההורים עובדים, כתוצאה ממגמת הגידול בהשתתפות בכח העבודה. התמונה היא למעשה של עובדים שכושר ההשתכרות שלהם אינם מאפשר להם פרנסה בכבוד, ולכן יש גידול במספר המשפחות העניות שבהן אחד או שני מפרנסים. בהקשר זה, הרחבת מענק מס ההכנסה השלילי הנה כלי מדיניות יעיל לטיפול בבעיה, היות והיא ממוקדת בעניים העובדים, ובניגוד למדיניות הקצבאות, אינה כוללת תמריצים שליליים. בטווח הארוך, כמובן שהמפתח העיקרי לפתרון בעיית העוני הנו המשך ההשקעה בחינוך ובהגדלת כושר ההשתכרות."

פלוג מסבירה כי על מנת לטפל באתגרים הדמוגרפיים העתידיים יהיה צורך להגדיל משמעותית את ההוצאה האזרחית על שירותים כגון חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות, ולו כדי לשמור על הרמה הנוכחית של השירותים, בהינתן השינוי הצפוי בהרכב האוכלוסייה. כדי להבטיח שהשמירה על רמת ההוצאה האזרחית לא תפגע במאמץ החשוב להמשיך ולהקטין את נטל החוב, יהיה צורך להמשיך ולהגדיל את תקבולי המיסים.

• מה זה המדד המשולב של בנק ישראל ומה אפשר ללמוד ממנו?
• מלכודת קצבאות הילדים - ולמה צריך לבטל אותן?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

להלן שלוש דרכים לטיפול באתגרים שמציגה פלוג: 1. העלאת שיעורי המס, שמגדילה כמובן את הנטל על הפעילות והצמיחה.

2. הערכה מחדש של מערך הפטורים ממס. בהקשר זה, מציינת פלוכ שיש לזכור שחלק מהאומדנים לעלות של הפטורים הקיימים מוטים כלפי מעלה, היות והם אינם לוקחים בחשבון את השינוי שצפוי בפעילות כתוצאה מביטול הפטור.  3. הפחתת הכלכלה השחורה והעמקת הגביה. אומדן גס מאוד של הבנק העולמי, שיש לו כנראה טווח טעות די רחב, מציג הערכה על פיה הכלכלה הבלתי מדווחת מהווה כ-20% מהתוצר בישראל. בהקשר זה, ישנם מספר מהלכים שנמצאים בדיונים; הגדרה בחקיקה של עבירות מס חמורות כעבירת מקור על פי חוק איסור הלבנת הון, שתאפשר העברת מידע בין הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המיסים, והחמרת הענישה על עברות מס; שיתוף פעולה בין כלל גופי האכיפה והעברת מידע מודיעיני ומקצועי שייעל את האכיפה כנגד עברייני המס; וצמצום השימוש במזומן ובהסבת צ'קים, הנמצא על שולחנה של ועדת לוקר.

לסיכום אומרת פלוג: "הנתונים שהראיתי בתחילת דבריי הראו שמדיניות של "טייס אוטומטי" לא תביא אותנו לצמצום הפערים מול המדינות המפותחות, אולם יש מקום לאופטימיות, היות ומדיניות אקטיבית ומושכלת בהחלט יכולה להביא לשיפור מצבנו בטווח הארוך."