הלחץ הציבורי עובד: טבע משחררת חלק מ'הרווחים הכלואים' - 336 מיליון שקל

טבע בוחנת את האפשרות של תשלומי מס נוספים. מנכ"ל טבע: "אנו מתכננים לדון עם משרד האוצר לגבי התפיסה והחזון"
יעל גרונטמן | (7)

על רקע מחאת ה"רווחים הכלואים" והזעם הציבורי על כך שהחברות הגדולות במשק נהנו במשך שנים משיעורי מס נמוכים באופן שערורייתי, מודיעה היום חברת טבע לרשות המסים כי היא תשלם למדינה סך של 336 מיליון שקל במסגרת דרישות התיקון לחוק עידוד השקעות הון. מדובר בתשלום חלקי בלבד מתוך סך של 2.6 מיליארד שקל שצריכה טבע לשלם למדינה.

התשלום יבוצע על פי התנאים שנקבעו בתיקון מס' 69 לחוק לעידוד השקעות הון, המאפשרים לחברה ישראלית להשתמש ברווחים פטורים ממס אשר נצברו לפני סוף שנת 2011 לתשלום דיבידנדים לבעלי המניות שלה בכפוף לתשלום מסים מופחתים מסוימים.

בהתאם לדרישות החוק, טבע תשקיע מאות מיליוני שקלים בישראל, במפעלים ורכוש קבוע באזורי פיתוח. השקעה זו היא בנוסף להקמת מפעל חדש לתרופות בירושלים והרשת הלאומית של טבע למצוינות בחקר מדעי המוח, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.

בנוסף, טבע ממשיכה בדיונים עם הנהלת האוצר בהמשך למפגש בין שר האוצר, לפיד ומנכ"ל טבע, ג'רמי לוין ובוחנת את האפשרות של תשלומי מס נוספים.

בהתאם לחוק, חברה ישראלית רשאית לבחור עד תאריך ה-11 בנובמבר, 2013, לשחרר רווחים פטורים, אם קיימים כאלה. בשיחה בין ד"ר לוין לשר האוצר, מר יאיר לפיד, סיכמו השניים על הקמת צוות משותף שיבחן את סוגיית תשלומי המס המוצעים של טבע במסגרת החוק.

"טבע נהגה תמיד על פי דרישות החוק ורוחו. במהלך 110 שנות קיומנו, ובסיוע החוק, תרמנו רבות לצמיחה הכלכלית של המדינה וכך נוסיף לנהוג בעתיד", אמר ד"ר ג'רמי לוין, נשיא ומנכ"ל טבע. "אנו מתכננים לדון עם משרד האוצר לגבי התפיסה והחזון המנחים שינויים המוצעים בחוק. טבע גלובלית, חזקה ורווחית היא נכס כלכלי לאומי עבור מדינת ישראל .

נזכיר כי בדוחות השנתיים האחרונים שפירסמה טבע נחשף כי החברה שילמה רק 5 מיליון שקל למסים בישראל בשנת 2012. כלומר רק 0.3% מהרווח הנקי לפני מס שהסתכם ב 1.66 מיליארד דולר.

היקף הרווחים הכלואים שטבע צברה לאורך השנים מסתכם בכ-40 מיליארד שקל והם מהווים כשליש מסך הרווחים הכלואים שנאמדים ב-120 מיליארד שקל. על הסכום הזה היתה טבע אמורה לשלם כ-6 מיליארד שקל. עם זאת, חוק הרווחים הכלואים נתן לחברות הנחות מפליגות ולפיו טבע תהיה חייבת לשלם למדינה רק 2.6 מיליארד שקל, הטבה של כ-3.4 מיליארד שקל. זאת לפי שיעור מס של 15% לחברות שמחלקות דיבידנדים, זאת לעומת 25% שמשלמות לרשויות המס חברות שאינן כלולות בחוק עידוד השקעות הון.

בחודש יוני שעבר החליט שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לאמץ מודל עליו המליצה רשות המסים כדי לעודד את החברות להפשיר את הרווחים הכלואים, לפיו ככל שחברה תפשיר יותר רווחים כלואים היא תשלם פחות מס. שטייניץ החליט אז לקבוע הוראת שעה המחייבת בתשלום מס חברות שקיבלו עד היום פטור ממס.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דנה 30/05/2013 11:32
    הגב לתגובה זו
    זה שאתם בארץ זה כי טוב לכם בלי הרבה בילבולי ומכבסת מילים של היחצנים הפתטטים שלכם
  • 6.
    רובי 30/05/2013 11:29
    הגב לתגובה זו
    אם אתם יודעים תכתבו
  • 5.
    אלי 30/05/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    בלי הרפורמה של הרווחים הכלואים שבזכותה יגבו מיסים בהיקף של מיליארדי ₪ לא היינו רואים כסף בכלל שנים רבות. תחשבו פעמיים לאיזו הפגנה אתם הולכים, שירים בחינם עולים לפעמים ביוקר
  • 4.
    תעלו משכורת לעובדים פשוטים. לא קיבלו תוספת שנים. (ל"ת)
    עובד יצור 30/05/2013 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורן 30/05/2013 11:05
    הגב לתגובה זו
    לתפוס כמה שיותר כסף על חשבון משלמי המיסים כדי להעשיר את בעלי המניות הזרים והחזון הוא להמשיך בכך!!
  • 2.
    אנונימי 30/05/2013 11:01
    הגב לתגובה זו
    לא רווחה לא חינוך לא בריאות לא רווחים
  • 1.
    המחאה 30/05/2013 10:55
    הגב לתגובה זו
    רק יפסידו . הם לא יראו שקל.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.