UBS מזהה הזדמנות: "החשש מביטול עסקת פוטאש כבר מתומחר בכיל, והמניה כעת אטרקטיבית" - מה האפסייד?

בנק ההשקעות השוויצרי מזהה הזדמנות במחירה הנוכחי של כיל, לאחר הירידות החדות, וסבור שהעלייה בשיעור התמלוגים למדינה מוגבלת
חן דרסינובר | (6)

מניית כיל נסחרת תחת לחץ מכירות כבד, ואיבדה 10% מערכה מאז ששר האוצר יאיר לפיד הודיע על כוונתו להקים ועדה ציבורית לבחינת תקבולי המדינה על משאבי טבע. בנק ההשקעות השוויצרי UBS דווקא סבור כי לאחר מהלך הירידות תמחורה של מניית הכימיקלים הופך לאטרקטיבי, וכי מחירה אינו מתמחר פרמטרים נוספים. בנק ההשקעות מותיר המלצתו על כיל ב"קנייה" ובמחיר יעד של 55 שקל, אפסייד של 31% על מחיר הבסיס של המניה בבורסה.

האנליסט רוני בירון סבור שדבריו של לפיד אומנם מורידים את הסיכויים להשלמת העסקה עם פוטאש, בעוד ששיעור התמלוגים למדינה צפוי להיות מוגבל בשיעורו. בירון סבר שמחירה הנוכחי של כיל לא מתמחר עסקאות מיזוגים מיזוגים ורכישות (M&A) עתידיות, ומהווה נקודת חשיפה מצוינת לעסקיה של כיל מבחינה פונדומנטלית גרידא.

בירון מחזיק בדעה שהעלייה השנייה בשיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה תהיה פופולרית מבחינה פוליטית, אבל תהיה קשה להצדקה לאור הבנצ'מארק הבינ"ל ולאחר שרק לפני כשנה נחתמה עסקת חבילה רגולטורית ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלה הקודמת.

בהינתן התמלוגים שמשלמת כיל והכוונה של הממשלה לבטל הטבות המיסוי ממנה נהנית החברה, בירון צופה ששיעור התמלוגים למדינה יעמוד על יותר מ-50% על ההכנסות לפני מס ב-2018, שמשקף את הרף העליון ברף המיסוי הבינ"ל על אשלג.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    השיקולים למכירת כיל 17/04/2013 16:52
    הגב לתגובה זו
    ויבין שאין מנוס ממכירה
  • 4.
    אנונימי המקורי 17/04/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
    וכן ימכרו את כיל!!!!!!!!1111111
  • 3.
    אנליסט 17/04/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    שנה אז תקנו ,שוק האשלג צומח ב2% כל שנה כלומר הנייר יקר מאוד
  • 2.
    co007 17/04/2013 15:32
    הגב לתגובה זו
    משם יהיה כדאי להתחיל לאסוף סחורה. למרות שהצלילה תמשיך.
  • חכה הרבה זמן (ל"ת)
    כיל תגיע לשער שקל 17/04/2013 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כיל 17/04/2013 15:25
    הגב לתגובה זו
    אבל בכל זאת הציבור הטיפש שקנה בגבוה מוכר בנמוך אך אומרים פראיירים לא מתים רק מתחלפים
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם הכניסה, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם הכניסה, צילום: מנדי הניג
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.