"השאלה העיקרית שנשאלת כיום בשווקים היא, מתי יבצע ה-FED האמריקני תפנית, יפסיק את תכניות רכישת האג"חים ויתחיל להעלות ריבית. ההתאוששות בכלכלה האמריקאית מקרבת את היום הזה, וגוברים הדיבורים כי מדובר בחצי הראשון של 2014". כך אמר היום יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בוועידת תל-אביב להשקעה מוסדית של DC Finance. על רקע זה, ציין סרוסי את הגדלת ההשקעות בחו"ל של הגופים המוסדיים שנועדו ליצור פיזור. "הדבר ברור כאשר מדובר בניירות ערך סחירים, אך לא טריוויאלי בהשקעות שאינן סחירות. מנסיוננו בחו"ל, השיעור הוא שחייבים להתמקד ולהתמחות בגיאוגרפיה ובמוצר. גוף מוסדי חייב יכולת פנימית בשווקים סחירים, אך לדעתי כשמגיעים לעסקאות פרטיות, עדיף שיצטרף ולא יוביל". בהתייחסו לרמות השיא בשוקי ההון בעולם, אמר סרוסי: "המוסדיים בכל העולם מחפשים תשואה ומעלים סיכון. הציבור הרחב שומר עדיין על מרכיב גדול של מזומן, אך כפי שידוע, הציבור נכנס לשוק כשהוא גבוה וכך מתרחש בעולם גם עכשיו. כשמסתכלים על כלל השווקים בעולם, רואים קורלציה בין התנועות בכל השווקים. נראה שיד נעלמה, שהיא תנועות הון, סוגרת כל פעם את הפערים בחיפוש אחר תשואות. יש הבדלים ברמות המרווחים, למשל בהתאם למצב המאקרו של מדינות, אך הם מצטמצמים והמגמות כמעט זהות". סרוסי אמר עוד, כי בחודשים האחרונים מתרחשים בשוק הפיננסי בארץ שני מהלכים מקבילים. "מצד אחד הסדרי חוב, תספורות ומחיקות, ומצד שני חזרתו של גל הנפקות ושורת הלוואות פרטיות של הגופים המוסדיים בתחילה חברות טובות ובהמשכה High Yield . אבל המכנה המשותף לרובם הוא מחירי האשראי הנמוכים שבוודאי אינם מספיקים כדי לכסות על הסיכונים". בנושא ההאטה בצמיחת המשק המשק, אמר יו"ר בנק הפועלים, כי האשראי העסקי בבנקים נמצא בירידה והאשראי המוסדי בעליה, והגענו לשוק אשראי עסקי שמתחלק כ-50% לכל אחד מהסקטורים. "כפי שמתרחש בכל העולם, רמת הנזילות הגבוהה והריבית הנמוכה דוחפות את הגופים המוסדיים לייצר תשואה בכל מחיר, ומאחר ובישראל קצב גידול הנכסים הפיננסים של המוסדיים גדול מאד וההיצע מוגבל, נוצר לחץ להשגת תשואה ולעליית רמת הסיכון". "המערכת הבנקאית, לעומת זאת, מתמודדת עם מצב הפוך, עם הצורך להעלות את הלימות ההון. המערכת הבנקאית נמצאת לראשונה באילוצי הון, והדבר מחייב אותנו להיות מאוד מדויקים במדידת סיכון-תשואה ובתמחור עסקאות. בעוד שהשוק המוסדי צריך להתמודד עם כמויות עצומות של כסף שזורם לגופים המוסדיים, הבנקים עוסקים בהעלאת הלימות ההון", אמר סרוסי. עוד אמר סרוסי כי, "הדרך לבנות מערכות גדולות שנותנות הלוואות בתוך הגופים המוסדיים היא טעות שתהיה כואבת. עדיף שיתוף פעולה שבו הבנק מוביל את קונסורציום האשראי והמוסדי לוקח חלק באשראי, מאשר בניית מערכות אשראי בתוך גופים שעיקר התמחותם בשוק ההון". "הרעיון להקים 'רגולטור על' - רעיון מסוכן" יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר , דיבר בכנס על אתגרי הרגולטורים בשנת 2013: "הרעיון להקים "רגולטור-על" שיפקח על כל היבטי התחום הפיננסי הוא רעיון מסוכן למשק הישראלי, ואני מתנגד לו בכל תוקף". "הניסיון בעולם הוכיח שמודל פיקוח מאוחד טומן בחובו סיכון מערכתי לכשל בפיקוח, שכן אם רגולטור-העל "טועה" קיים פוטנציאל שהטעויות יתפשטו בכל שוק הכספים וההון ולא יוגבלו למגזר פיננסי מסוים או לקבוצת מוצרים פיננסיים". פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה , משרד ראש הממשלה: "אנחנו רואים האטה כלכלית עולמית לפחות בשנתיים הקרובות. בנוסף הזדקנות האוכלוסייה תביא לכך שיש להתחייב מול אוכלוסיה גדולה יותר, והדבר יוביל לגידול דרמטי של השקעות מוסדיות לעומת הבנקאיות".