מדד הבנקים שבר מטה, והפריצה מובהקת
לאורך השנים הפך מדד הבנקים למדד מוביל. בדרך כלל הוא יוצר למהלכים או שובר רמות תמיכה והתנגדות חצי צעד לפני מדד המעו"ף. לא תמיד זה כך אם כי עין עקומה כלפי המדד הזה עשויה לספק עוד חתיכת פאזל לתמונה שבימים כתיקונים רחוקה משלמות.
בניתוח האחרון שלי לגבי מדד הבנקים הצבעתי על רמת 836 הנקודות כמקבילה טכנית לתמיכה ארוכת הטווח 1,000 הנקודות במדד המעו"ף. בסיומו המוזר של השבוע האחרון, ננעל מדד הבנקים ברמה של 818.87 הנקודות. האם זו פריצה אמיתית? הבה נבחן קודם את המגמות ארוכות הטווח.
בגרף החודשי - המגמה הראשית
1. מבט על מבנה המחירים שולל כל אפשרות למגמת עלייה. נקודות השיא והשפל כבר אינן מסודרות במבנה עולה. נהפוך הוא, נקודות תמיכה ארוכות טווח נשברו מטה כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף.
2. מבחינת הממוצעים הנעים הרי שסידורם היורד ושיפועם מעיד על קיומה של מגמת ירידה, כאשר מדד הבנקים, כמו גם מדדים אחרים בשוק, מצוי מתחת לממוצע הקצר, דבר המחזק את קיומו של המומנטום השלילי.
3. המשמעות היא שכל עוד ישמר מבנה המחירים בגרף החודשי כמות שהוא, שבירתה המובהקת מטה של רמת 836 הנקודות היא בלתי נמנעת.
בגרף היומי המגמה המינורית
1. גם בגרף היומי מדובר במגמת ירידה. מבנה המחירים היורד וסידורם של הממוצעים הנעים מספר סיפור זהה לזה המתקיים בגרף החודשי ובגרף השבועי.
2. גם כאן הנושא המרכזי המגמה כי אם חצייתה מטה של רמת 836 הנקודות. בגרף היומי היא מובהקת להפליא.
3. כפי שכתבתי לא אחת, שבירה מובהקת מחייבת שרוב הנר יהיה מתחת לרמת 836 הנקודות וכך גם שער הסגירה.
4. כאן אפשר לראות ששני התנאים מתקיימים ואליהם מצטרף מחזור גבוה שרק מעצים ומחזק את השבירה.
סיכום
אם אני לוקח את הנתונים מכל נתוני הזמן הקיימים ומחברם יחדיו דומני שהפריצה מובהקת. מכאן, עולה הסבירות שכל ניסיון עליות יהיה מוגבל בהיקפו וכי השבועות הקרובים אמורים להתאפיין בהמשך השחיקה במדד הבנקים המסחריים.
הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
הערה
כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 1.דן 25/07/2012 16:10הגב לתגובה זוהם הורידו את הבורסה בכוח שלשום - על מנת לקזז את העליות של מלנוקס. נראה לי שיש לנו כאן מקרה קלאסי שהניתוח הטכני לא יכול לפרש.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
